ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
מעשה בקהילה אחת, שבראשה עמד רב תלמיד חכם, אשר נהג ללמד בה שיעורי תורה. לימים הגיע לקהילה אדם מבחוץ, שהתחיל לארגן שיעורים במקום מבלי להתייעץ עם המרא דאתרא. אנשי הקהילה נחלקו ביניהם כיצד להתייחס לדבר. היו שאמרו: אדרבה טוב שיהיו שיעורים נוספים - "יגדיל תורה ויאדיר", לעומתם אמרו אחרים: במקום שיש מרא דאתרא - הכל צריך להיעשות בהסכמתו. שלחו בני הקהילה את השאלה לרמב"ם. בתשובתו ענה הרמב"ם, שחז"ל הם שהורו לנו כיצד מלמדים תורה, ומטרת הלימוד היא להרבות יראת ה' ויראת תלמידי חכמים. כאשר על ידי הלימוד פוגעים חס וחלילה בכבודו של תלמיד חכם - זו איננה פגיעה אישית בלבד, אלא זה היפוך התכלית של הלימוד - יראת שמים, ומסירת התורה דרך תלמידי החכמים שבכל הדורות. וכך מגדיר הרמב"ם את תכלית לימוד התורה, בשני משפטים: " התכלית המגיע מתלמוד תורה הוא יראת שמים, כמו שנאמר 'ליראה את ה' הנכבד'. ואמרו חז"ל: 'את ה' אלוקיך תירא' - לרבות תלמידי חכמים. ואמרו: לא חרבה ירושלים עד שביזו בה תלמידי חכמים " (שו"ת הרמב"ם סימן שכ"ג).
כיוצא בזה מסביר הגר"א את הפסוק (משלי ט' י'): "תחילת חכמה יראת ה' ודעת קדושים בינה" - כל מטרת חכמת התורה היא להגיע ליראת ה', לפיכך לפני שאדם לומד תורה, עליו להעלות במחשבתו את התכלית שהיא יראת ה', אליה יגיע באמצעות הלימוד. (הגר"א מסביר על פי עיקרון זה - שהמחשבה הראשונית עוסקת בתכלית הדבר - גם את דברי חז"ל, שאמרו בכמה מקומות "בתחילה עלה במחשבה", ואחר-כך נראה לנו שכביכול חזר בו חס וחלילה ועשה אחרת. למשל: בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין ובפועל שיתף מידת הרחמים. וכי ח"ו הקב"ה חזר בו? אלא, התכלית היא שהעולם יהיה בדרגה של מידת הדין, שזוהי האמת המוחלטת. אבל אפשר להגיע לדרגה זו רק אחרי אלפי שנים של הנהגת העולם במידת הדין יחד עם מידת הרחמים. הביטוי "עלה במחשבה" מתייחס לתכלית והדרך להגיע אליה נעשית בשלבים).
כמדומני, שבדרך זו נוכל להבין יפה את הפסוקים בישעיהו (כ"ט, י"ג-י"ד): "ויאמר ה' יען כי נגש העם הזה... בפיו ובשפתיו כבדוני... ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה... ואבדה חכמת חכמיו..." - כלומר כיוון שלא שמו אל לבם את מטרת החכמה - שהיא להגיע ליראת ה' - לכן עונשם הוא שהקב"ה נוטל מהם את החכמה, כי בפועל הם אינם משתמשים בחכמה לתכלית שלשמה ניתנה - יראת שמים!
יהי-רצון, שייתן ה' בלבנו חכמה, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתו באהבה, מתוך כבוד תלמידי חכמים.
הרב מרדכי גרינברג - הלימוד הרוחני והלימוד המעשי
חשוב ללמוד את כל חלקי התורה כולל לימודי האמונה. גישה מוטעית היא ההשקפה המחלקת את תורתנו הקדושה לשניים - הלימוד המעשי והלימוד הרוחני. הלימוד המעשי, היינו לימוד ש"ס ופוסקים, ראשונים ואחרונים בעיון ובסברה, והלימוד הרוחני הוא לימוד מוסר, אמונה, אגדה ומדרש.
לכאורה שני חלקי תורה אלו עוסקים בשני תחומים שונים, אולם לא היא - "תורת ה' תמימה משיבת נפש". ארון הספרים של היהדות איננו מורכב ממדפים שונים, מדף אחד לחלק המעשי, והמדף השני לחלק הנסתר והרוחני. באמת הלימוד הרוחני הוא הפנימי הנשמתי, והמעשי משמש לו מלבוש וגוף.
ואלו דברי המהר"ל (תפארת ישראל פי"ג): "כי התורה, עם שנראים דבריה בדברים שפלים (גשמיים), הרי התורה הזאת מתקשרת עם פנימיות התורה... ואף אם אין הדברים הגדולים ידועים אל המשיג, מכל מקום המלבוש קרוב אל הגוף, והגוף קרוב אל הנשמה, עד שהכל מתחבר ומתדבק בהשגה עליונה, ובזה יש דבקות לאדם במדרגה היותר עליונה, היא מדרגת העולם הבא".
יתר על כן - במכתב שכתב הרב קוק זצ"ל למחנך, שיבח אותו על שמקדיש מזמנו ומלמד את תלמידיו גם ספרי אמונה ומחשבה, וכתב לו שלימוד זה יגרום להצלחתם לא רק בתחום האמוני-מחשבתי, אלא אף בעניינים המעשיים, נמצא שעיסוק בחלק הרוחני מגביר את הלימוד בחלק המעשי. ואלו עיקרי דבריו:
יסוד גדול הוא, שכוחות הנפש שבאדם רבים ומגוונים הם, ומכל מקום קשורים הם כולם יחד בקשר אורגני, ומשפיעים ומושפעים, זה על זה וזה מזה. לפיכך, כאשר קיים רצון נפשי עז ללימוד תורה, הרי רצון זה מעורר את כוחות הנפש האחרים, ואז מתאמץ כוח הזיכרון, והחריפות השכלית מתגדלת, וההגיון הולך ומתיישר.
החשק הנפשי ללימוד תורה קשור במידת יראת שמים, עומק קדושת האמונה המושרשת בנפש והמידות הטובות שקנה לו האדם. כדי להגביר שני יסודות אלו - הרצון ללימוד תורה, וחיזוק יראת שמים והמידות הטובות - חובה לעסוק בצד הפנימי יותר, הנשמתי, הרזי של התורה. ועל כן יש להרבות בלימוד ענייני אמונה, מוסר ומחשבה. ואז יעשו דברי תורה יקרים בעיניו, וידע את ערכם החשוב והחיוני, ויתקשר אליהם בחשק פנימי עז, וזה יגרום להתעוררות הכוחות השכליים.
"נמצא, שהעצה היותר טובה להצלחת התלמידים בלימודם... היא להרחיב מידי יום ביומו את לבבם בתלמודי היראה הטהורה וכל מקצועותיה... מיד יזדרזו לאחוז במידות טובות וישרות" (דעת כהן עמוד קל"ג).
לסיכום: לימוד קבוע בענייני אמונה, מחשבה, מוסר ומידות, הוא הוא הבסיס גם ללימוד המעשי ההלכתי ולהצלחתו.
הרב יעקב אידלס - כיצד ללמוד (בליל שבועות)?
הדברים הבאים עוסקים בעיקר בלימוד ליל שבועות, אולם דומני שהם חשובים גם לסגנון הלימוד בכל ימות השנה.
מנהג ישראל קדוש וטהור לעסוק בתורה בליל שבועות. ישנם הנוהגים ללמוד את ה"תיקון", שסודר בידי גדולי ישראל. תיקון זה הוא "תקציר" של כל התורה, ואף על פי שהעוסקים בו לא לומדים דברים חדשים, וודאי יש בהקפת תמצית התורה ערך סגולי גדול מאוד. אולם, רבים עוסקים בלימוד חלקים חדשים בתורה, ואליהם מכוונים דברי.
לפני שניגשים ללימוד ליל שבועות, אם ברצוננו להפיק מלימוד זה גם ריווח לימודי, בנוסף לערך הסגולי, חשוב שנתכנן היטב את לימודינו, נציב מטרות ויעדים, ולא "נזרום" סתם, ונבאר: ישנם שני סוגי אנשים - אלו שעסוקים תדיר בלימוד תורה כגון בחורי ישיבות, ואלו שאינם נמנים על הלומדים הקבועים.
הלומדים הקבועים עלולים ליפול בשתי מלכודות. הראשונה: האדם מתלהב מעצמו - למדתי כל הלילה, הוספתי רבות בלימוד תורה. אבל אם האדם יבחן את עצמו בכנות, הוא יגלה שבסך הכל הוא הפחית מלימודו, מפני שתכל'ס מתחילים ללמוד רק ב-10:30 אחרי סעודת חג דשנה, בשלב מסוים מתחילים 'לנקר', ואז יוצאים לפטפט ולטעום משהו, ואחר כך ישנים ביום ומפסידים את הלימוד הטוב, האיכותי והמרוכז של יום לימוד תורה. המלכודת השניה: אדם מתפתה לסגור את הלילה בסדרת שיעורים, כדי שיוכל לומר לעצמו שלמד היטב. למעשה, בדרך כלל משיעורים אלו האדם כמעט לא הפיק כלום, מפני שקל יותר להירדם בהם, ובדרך כלל השיעורים עוסקים במגוון נושאים ולא ממצים נושא מסוים טוב. לפיכך, כדאי למי שרוצה ללמוד טוב בלילה זה, לקחת מראש יעד סביר - נניח פרק שרוצה לסיים או מסכת שהוא מעוניין לחזור עליה, וללמוד אותו ברציפות. לבני נוער מומלץ להציב יעד שמתאים להם, לדוגמא - ספר תנ"ך, ורצוי ללמוד ביחד בחבורה קטנה.
הסוג השני - מי שלא רגיל ללמוד. בראש ובראשונה - חשוב שהוא יצא מהלילה בתחושה, שהוא הרוויח משהו. אם אין באפשרותו ללמוד בכוחות עצמו, טוב שילך לשיעורים. אולם, חשוב שליל השיעורים יקיף נושא מסויים, וכך הוא יצא עם ריווח לימודי אמיתי. אך אם יש באפשרותו ללמוד בכוחות עצמו, או למצוא חברותא שתסייע לו בלמוד, הרי זו הזדמנות פז להתחבר לעולם התורה הרגיל, בדרך של בית המדרש החי והתוסס שזו ההתהוות של התורה. אם אפשר, רצוי מאוד ללכת עם החברותא לבית מדרש המלא בלהט של לומדי תורה, וכך לקבל את התחושה המשמעותית ביותר של התחברות לתורה. דרך אגב - ליל שבועות הוא הזדמנות של פעם בשנה ללימוד פורה בחברותא, אך כדאי לקחת עצה זו לכל השנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
