ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
מעשה בקהילה אחת, שבראשה עמד רב תלמיד חכם, אשר נהג ללמד בה שיעורי תורה. לימים הגיע לקהילה אדם מבחוץ, שהתחיל לארגן שיעורים במקום מבלי להתייעץ עם המרא דאתרא. אנשי הקהילה נחלקו ביניהם כיצד להתייחס לדבר. היו שאמרו: אדרבה טוב שיהיו שיעורים נוספים - "יגדיל תורה ויאדיר", לעומתם אמרו אחרים: במקום שיש מרא דאתרא - הכל צריך להיעשות בהסכמתו. שלחו בני הקהילה את השאלה לרמב"ם. בתשובתו ענה הרמב"ם, שחז"ל הם שהורו לנו כיצד מלמדים תורה, ומטרת הלימוד היא להרבות יראת ה' ויראת תלמידי חכמים. כאשר על ידי הלימוד פוגעים חס וחלילה בכבודו של תלמיד חכם - זו איננה פגיעה אישית בלבד, אלא זה היפוך התכלית של הלימוד - יראת שמים, ומסירת התורה דרך תלמידי החכמים שבכל הדורות. וכך מגדיר הרמב"ם את תכלית לימוד התורה, בשני משפטים: " התכלית המגיע מתלמוד תורה הוא יראת שמים, כמו שנאמר 'ליראה את ה' הנכבד'. ואמרו חז"ל: 'את ה' אלוקיך תירא' - לרבות תלמידי חכמים. ואמרו: לא חרבה ירושלים עד שביזו בה תלמידי חכמים " (שו"ת הרמב"ם סימן שכ"ג).
כיוצא בזה מסביר הגר"א את הפסוק (משלי ט' י'): "תחילת חכמה יראת ה' ודעת קדושים בינה" - כל מטרת חכמת התורה היא להגיע ליראת ה', לפיכך לפני שאדם לומד תורה, עליו להעלות במחשבתו את התכלית שהיא יראת ה', אליה יגיע באמצעות הלימוד. (הגר"א מסביר על פי עיקרון זה - שהמחשבה הראשונית עוסקת בתכלית הדבר - גם את דברי חז"ל, שאמרו בכמה מקומות "בתחילה עלה במחשבה", ואחר-כך נראה לנו שכביכול חזר בו חס וחלילה ועשה אחרת. למשל: בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין ובפועל שיתף מידת הרחמים. וכי ח"ו הקב"ה חזר בו? אלא, התכלית היא שהעולם יהיה בדרגה של מידת הדין, שזוהי האמת המוחלטת. אבל אפשר להגיע לדרגה זו רק אחרי אלפי שנים של הנהגת העולם במידת הדין יחד עם מידת הרחמים. הביטוי "עלה במחשבה" מתייחס לתכלית והדרך להגיע אליה נעשית בשלבים).
כמדומני, שבדרך זו נוכל להבין יפה את הפסוקים בישעיהו (כ"ט, י"ג-י"ד): "ויאמר ה' יען כי נגש העם הזה... בפיו ובשפתיו כבדוני... ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה... ואבדה חכמת חכמיו..." - כלומר כיוון שלא שמו אל לבם את מטרת החכמה - שהיא להגיע ליראת ה' - לכן עונשם הוא שהקב"ה נוטל מהם את החכמה, כי בפועל הם אינם משתמשים בחכמה לתכלית שלשמה ניתנה - יראת שמים!
יהי-רצון, שייתן ה' בלבנו חכמה, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתו באהבה, מתוך כבוד תלמידי חכמים.
הרב מרדכי גרינברג - הלימוד הרוחני והלימוד המעשי
חשוב ללמוד את כל חלקי התורה כולל לימודי האמונה. גישה מוטעית היא ההשקפה המחלקת את תורתנו הקדושה לשניים - הלימוד המעשי והלימוד הרוחני. הלימוד המעשי, היינו לימוד ש"ס ופוסקים, ראשונים ואחרונים בעיון ובסברה, והלימוד הרוחני הוא לימוד מוסר, אמונה, אגדה ומדרש.
לכאורה שני חלקי תורה אלו עוסקים בשני תחומים שונים, אולם לא היא - "תורת ה' תמימה משיבת נפש". ארון הספרים של היהדות איננו מורכב ממדפים שונים, מדף אחד לחלק המעשי, והמדף השני לחלק הנסתר והרוחני. באמת הלימוד הרוחני הוא הפנימי הנשמתי, והמעשי משמש לו מלבוש וגוף.
ואלו דברי המהר"ל (תפארת ישראל פי"ג): "כי התורה, עם שנראים דבריה בדברים שפלים (גשמיים), הרי התורה הזאת מתקשרת עם פנימיות התורה... ואף אם אין הדברים הגדולים ידועים אל המשיג, מכל מקום המלבוש קרוב אל הגוף, והגוף קרוב אל הנשמה, עד שהכל מתחבר ומתדבק בהשגה עליונה, ובזה יש דבקות לאדם במדרגה היותר עליונה, היא מדרגת העולם הבא".
יתר על כן - במכתב שכתב הרב קוק זצ"ל למחנך, שיבח אותו על שמקדיש מזמנו ומלמד את תלמידיו גם ספרי אמונה ומחשבה, וכתב לו שלימוד זה יגרום להצלחתם לא רק בתחום האמוני-מחשבתי, אלא אף בעניינים המעשיים, נמצא שעיסוק בחלק הרוחני מגביר את הלימוד בחלק המעשי. ואלו עיקרי דבריו:
יסוד גדול הוא, שכוחות הנפש שבאדם רבים ומגוונים הם, ומכל מקום קשורים הם כולם יחד בקשר אורגני, ומשפיעים ומושפעים, זה על זה וזה מזה. לפיכך, כאשר קיים רצון נפשי עז ללימוד תורה, הרי רצון זה מעורר את כוחות הנפש האחרים, ואז מתאמץ כוח הזיכרון, והחריפות השכלית מתגדלת, וההגיון הולך ומתיישר.
החשק הנפשי ללימוד תורה קשור במידת יראת שמים, עומק קדושת האמונה המושרשת בנפש והמידות הטובות שקנה לו האדם. כדי להגביר שני יסודות אלו - הרצון ללימוד תורה, וחיזוק יראת שמים והמידות הטובות - חובה לעסוק בצד הפנימי יותר, הנשמתי, הרזי של התורה. ועל כן יש להרבות בלימוד ענייני אמונה, מוסר ומחשבה. ואז יעשו דברי תורה יקרים בעיניו, וידע את ערכם החשוב והחיוני, ויתקשר אליהם בחשק פנימי עז, וזה יגרום להתעוררות הכוחות השכליים.
"נמצא, שהעצה היותר טובה להצלחת התלמידים בלימודם... היא להרחיב מידי יום ביומו את לבבם בתלמודי היראה הטהורה וכל מקצועותיה... מיד יזדרזו לאחוז במידות טובות וישרות" (דעת כהן עמוד קל"ג).
לסיכום: לימוד קבוע בענייני אמונה, מחשבה, מוסר ומידות, הוא הוא הבסיס גם ללימוד המעשי ההלכתי ולהצלחתו.
הרב יעקב אידלס - כיצד ללמוד (בליל שבועות)?
הדברים הבאים עוסקים בעיקר בלימוד ליל שבועות, אולם דומני שהם חשובים גם לסגנון הלימוד בכל ימות השנה.
מנהג ישראל קדוש וטהור לעסוק בתורה בליל שבועות. ישנם הנוהגים ללמוד את ה"תיקון", שסודר בידי גדולי ישראל. תיקון זה הוא "תקציר" של כל התורה, ואף על פי שהעוסקים בו לא לומדים דברים חדשים, וודאי יש בהקפת תמצית התורה ערך סגולי גדול מאוד. אולם, רבים עוסקים בלימוד חלקים חדשים בתורה, ואליהם מכוונים דברי.
לפני שניגשים ללימוד ליל שבועות, אם ברצוננו להפיק מלימוד זה גם ריווח לימודי, בנוסף לערך הסגולי, חשוב שנתכנן היטב את לימודינו, נציב מטרות ויעדים, ולא "נזרום" סתם, ונבאר: ישנם שני סוגי אנשים - אלו שעסוקים תדיר בלימוד תורה כגון בחורי ישיבות, ואלו שאינם נמנים על הלומדים הקבועים.
הלומדים הקבועים עלולים ליפול בשתי מלכודות. הראשונה: האדם מתלהב מעצמו - למדתי כל הלילה, הוספתי רבות בלימוד תורה. אבל אם האדם יבחן את עצמו בכנות, הוא יגלה שבסך הכל הוא הפחית מלימודו, מפני שתכל'ס מתחילים ללמוד רק ב-10:30 אחרי סעודת חג דשנה, בשלב מסוים מתחילים 'לנקר', ואז יוצאים לפטפט ולטעום משהו, ואחר כך ישנים ביום ומפסידים את הלימוד הטוב, האיכותי והמרוכז של יום לימוד תורה. המלכודת השניה: אדם מתפתה לסגור את הלילה בסדרת שיעורים, כדי שיוכל לומר לעצמו שלמד היטב. למעשה, בדרך כלל משיעורים אלו האדם כמעט לא הפיק כלום, מפני שקל יותר להירדם בהם, ובדרך כלל השיעורים עוסקים במגוון נושאים ולא ממצים נושא מסוים טוב. לפיכך, כדאי למי שרוצה ללמוד טוב בלילה זה, לקחת מראש יעד סביר - נניח פרק שרוצה לסיים או מסכת שהוא מעוניין לחזור עליה, וללמוד אותו ברציפות. לבני נוער מומלץ להציב יעד שמתאים להם, לדוגמא - ספר תנ"ך, ורצוי ללמוד ביחד בחבורה קטנה.
הסוג השני - מי שלא רגיל ללמוד. בראש ובראשונה - חשוב שהוא יצא מהלילה בתחושה, שהוא הרוויח משהו. אם אין באפשרותו ללמוד בכוחות עצמו, טוב שילך לשיעורים. אולם, חשוב שליל השיעורים יקיף נושא מסויים, וכך הוא יצא עם ריווח לימודי אמיתי. אך אם יש באפשרותו ללמוד בכוחות עצמו, או למצוא חברותא שתסייע לו בלמוד, הרי זו הזדמנות פז להתחבר לעולם התורה הרגיל, בדרך של בית המדרש החי והתוסס שזו ההתהוות של התורה. אם אפשר, רצוי מאוד ללכת עם החברותא לבית מדרש המלא בלהט של לומדי תורה, וכך לקבל את התחושה המשמעותית ביותר של התחברות לתורה. דרך אגב - ליל שבועות הוא הזדמנות של פעם בשנה ללימוד פורה בחברותא, אך כדאי לקחת עצה זו לכל השנה.

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

אנחנו קודש למענך

איך מותר להכין קפה בשבת?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך נהנים כשעובדים קשה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מטות מקום היחיד בתוך כלל ישראל
השיעור עוסק במעבר מעבודת הכלל לעבודת הפרט, דרך התבוננות בכוח הדיבור והרגש האישי הבאים לידי ביטוי בהלכות נדרים. בהמשך, מתוך בקשת בני גד וראובן בפרשת מסעי, מודגש כיצד הייחודיות של כל שבט ועדה משתלבת יחד לכדי פסיפס שלם הבונה את אחדות האומה האמיתית.

אורות ישראל ותחייתו השאיפה הפנימית להתעלות
פסקה ל"ב
הנשמה הפנימית והטהורה של האדם הפרטי, של עם ישראל ושל הבריאה כולה, אשר זועקת ומשתוקקת ללא הרף לצאת מהצמצום אל עבר שלמות, גאולה ותיקון. בנוסף, מוסבר כי כל התנועות והמאבקים בעולם נובעים למעשה מאותו רצון עמוק לאחדות, בניגוד לתפיסת המינות השטחית שמבקשת לנתק את הקדושה מתוך החיים הגשמיים.

נדרים התרת חכם והפרת בעל
השיעור עוסק בהבדל היסודי בהלכות נדרים בין התרת חכם, שעוקר את הנדר מעיקרו (למפרע), לבין הפרת בעל, שחותכת ומבטלת אותו מכאן ולהבא. דרך ניתוח שיטת הרמב"ם, התוספות ומפרשים נוספים, השיעור מנתח את ההשלכות המעשיות של הבדל זה, כגון שאלת החיוב במלקות או הבאת קורבן חטאת.

לנתיבות ישראל התחלת הגאולה בעיני גדולי ישראל
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
הרב מביא את עמדותיהם של רבנים בולטים, כדוגמת הרב קלישר, הרב גוטמכר והגאון מווילנא, ביחס למצוות יישוב ארץ ישראל והשאלה האם חזרת העם לארצו מהווה את "אתחלתא דגאולה". בנוסף, נידונות ההשקפות השונות סביב היחס לתנועה הציונית, והמעבר מציפייה פסיבית לעשייה מעשית הכוללת קניית אדמות ובניין הארץ.

מידות הראי"ה זיכוך האמונה ושבירת הקליפות
אמונה י"ג - י"ז
השיעור עוסק בכך שהאמונה האמיתית חייבת להתפתח בהתמדה ולהשתחרר מתפיסות ילדותיות, דמיוניות ושגויות המכונות "קליפות". תהליך הזיכוך הזה מתרחש לעיתים דווקא באמצעות תופעת הכפירה, שתפקידה ההכרחי הוא לנפץ את האמונות המעוותות הללו ולאפשר לאור האלוהי הטהור והבוגר להתגלות מחדש.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת מטות מסעי
וַיָּמׇת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (לג לח) פרש"י – מְלַמֵּד שֶׁמֵּת בִּנְשִׁיקָה. מהי מיתת נשיקה, ומדוע מדמה אותה לנשיקה שהיא בפה | איך צדיק וחסיד גדול כדוד המלך ע"ה ימות על ידי מלאך המות חס וחלילה, ואמרו רז"ל שאין הצדיקים מתים אלא בנשיקה | כיון שהיה עתיד להיאמר מצות שמירת שבת בעשרת הדברות במעמד הנכבד, למה הקדימו השם יתברך ונתנו לישראל במרה | אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא. (לא ד) פרש"י - לְרַבּוֹת שֵׁבֶט לֵוִי. אם כן למה לא אמר בקרא שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא.

האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.

מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים

יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.

אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.

אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו

רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם

אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.

כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.

אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.






