ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גרשון יוסף בן משה צבי
חינוך תקני וחינוך מיוחד
הרב דוד סמסון שליט"א, ראש ישיבת YTA
נאמר בגמרא: "תנו רבנן לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיו, ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו ליש"ו בשתי ידיו" (סוטה מ"ז). חז"ל לימדונו כאן את כל תורת ההורות התקנית. אהבה - ימין מקרבת מצד אחד, וגבולות - שמאל דוחה, מצד שני.
מי שחושב שהורה טוב הוא הורה אוהב ותו לא, הרי למד רק חצי מהנוסחה. המדרש מביא כמה דוגמאות לדבר: "חושך שבטו שונא בנו... ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף יוצא לתרבות רעה ושונאהו, שכן מצינו בישמעאל שהיה לו געגועין על אברהם אביו ולא רידהו ויצא לתרבות רעה ושנאו אברהם והוציאו מביתו ריקם... מהו 'וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו'? - שיצא לתרבות רעה. אתה מוצא כשגדל ישמעאל ישב בפרשת דרכים והיה מלסטם את הבריות שנאמר: 'והוא יהיה פרא אדם ידו בכל'" (תנחומא שמות, א').
המדרש כאן ממשיך ומביא ראיה דומה מיצחק ועשו: "כיוצא בו: 'ויאהב יצחק את עשו' לפיכך יצא לתרבות רעה על שלא רדהו... והלך אף הוא אצל ישמעאל ללמוד ממנו תרבות רעה", דוגמאות נוספות מביא המדרש מדרך חינוכו של אבשלום בידי דוד, ומסיים עם הדרכה ההורות הנכונה: "'ואוהבו שחרו מוסר' זה אברהם שייסר את יצחק ולמדו את התורה והדריכו בדרכיו... כיוצא בו... זה יעקב שלמדו יצחק אביו תורה ויסרו בבית תלמוד... זו בת שבע הצדקת שיסרה את שלמה... שכפתו בת שבע על העמוד ומכה אותו בשבט... אמרה לו הכל יודעין שאביך ירא שמים עכשיו אם תצא לתרבות רעה יאמרו שאתה ברי ואני גרמתי לך... וכל המייסר את בנו מוסיף הבן אהבה על אביו והוא מכבדו".
אך יש לזכור כי יחד עם העמידה על הגבולות בחינוך, עדיין צריך להביע תמיד אהבה לילד וכן פוסק הרמב"ם, כי גם בשעת מתן העונש: "ומכה אותן המלמד להטיל עליהם אימה, ואינו מכה אותם מכת אויב מכת אכזרי" (הלכות תלמוד תורה ב').
אולם השיטה של ימין מקרבת ושמאל דוחה, יעילה רק לגבי נערים ונערות נורמטיביים שאז החינוך התקני הוא הנכון. אולם אם הנער או הנערה כבר מרדו עד שהפסיקו להתחנך אצל ההורים, אזי יש להשתמש רק בדרך של ימין מקרבת ולהניח בינתיים את השמאל הדוחה. על פי כלל זה הגדיל החזון אי"ש (יו"ד ב') לחדש הלכה נגד פסק השולחן ערוך. וכותב שבדורנו כיון שנכרתה האמונה מדלת העם, יש להחזיר את הרשעים בתשובה בעבותות האהבה ולא על ידי אלימות.
על-פי הכלל הזה מדרש הגדול מיישב את הקושיא, כיצד ייתכן ש"ויאהב יצחק את עשו"? וזה לשונו: "וכי לא היה אבינו יצחק יודע במעשה עשו שהן כֵּעוּרין, והכתוב אומר: 'הלא משנאך ה' אשנא', ומפני מה אהבו? אלא שהיה אוהבו בפניו בלבד כדי לקרבו ולמשכו שהרי קל וחומר אם כשהוא אוהבו מעשיו מקולקלין, אלו שנאו ורחקו על אחת כמה וכמה".
כלומר דווקא בגלל שמעשיו של עשו היו כל כך כעורין, לא היה מקום לשמאל דוחה אלא לימין מקרבת.
את האהבה הרדיקלית הזאת הנצרכת לרשעים מתאר ר' אברהם אזולאי בספרו חסד לאברהם (בריכת אברהם, שוקת כ"ג) וזה לשונו: "וירגיל עצמו להכניס אהבת בני אדם בלבו כולם, ואפילו הרשעים, יאהב אותם בלבו, ויאמר מי יתן והיו אלו צדיקים שבים בתשובה... ובמה יאהב אותם? בהיותו מזכיר במחשבתו את הטובות שבהם, ויכסה מומם, ולא יסתכל בכיעורם".
יהי רצון שנשכיל לדעת בכל נער ונערה מתי הם זקוקים לשמאל דוחה ומתי לימין מקרבת, "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך."
לעצור לפני התהום
הרב זאב שרון שליט"א – ראש המכינה במעלה אפרים
במסכת סנהדרין מובאת מחלוקת תנאים אם בן סורר ומורה היה או לא היה. רבי יהונתן מעיד שהיה אחד כזה, והוא עמד על קברו, ורבי שמעון אומר שהפרשה מופיעה בתורה רק על מנת לדרוש ולקבל שכר.
כדי לדון בן סורר ומורה למיתה, צריכים להתקיים כל כך הרבה תנאים מיוחדים, שמציאות כזו כמעט בלתי אפשרית. אם כך, צריך לומר שהתורה הביאה את הפרשה הזו, כדי שנדון ונחשוב על נושא חינוך הילדים ועד היכן הדברים יכולים להתגלגל.
אחד התנאים להוצאתו להורג של בן סורר ומורה הוא הסכמת ההורים. אם האם או האב אינם מוכנים להגדירו ככזה, אין הבן נידון למיתה, ומכך אפשר ללמוד שחשובה מאוד ההסכמה בין ההורים על דרכי החינוך של הילד שגם היא, זו הקובעת את גורלו. בוודאי שלא ההורים הם האשמים הבלעדיים במצב של הידרדרות הילד. לכל ילד וילד יש אישיות משל עצמו ובחירה חופשית משל עצמו, והוא נושא באחריות על מעשיו אבל האחריות של ההורים חשובה מאוד בעיקר בגילאים הרכים.
התורה והמשנה גם מגדירים לנו את המעשים אותם עושה הילד המכניסים אותו בגדר של בן סורר ומורה. המעשים הללו מהווים מעין 'בנין אב' מהם כל הורה מקבל תזכורת שמעשיו של הבן מעידים שהוא מתחיל לאבד את דרכו, ועל ההורים להתחיל לפעול על מנת למנוע את ההידרדרות של הילד.
אכילה ושתייה בגסות רוח, וגנבת רכוש מהורים הם מעשים המעידים על כשל התנהגותי ומוסרי חריף שהוא תחילתו של מדרון חלקלק. לכן התורה אומרת כי חייבים לעצור את הילד כאן, כי אחרת ייפול ויפיל אחרים. לכן עדיף שימות זכאי ולא חייב. ואנחנו אומרים שיעשה זכאי ולא חייב לפני שיעבור את הגבול בו יתחייב מיתה.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה מברכים על מנה אחרונה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
