ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- בחירת בן ובת זוג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
עולמנו הולך ומשתלם. נגזרת של השתלמות זו היא השאיפה לחיות חיים שלמים וטובים ברמה הגבוהה ביותר הניתנת. חיים של מרדף אחר פרנסת והשגת מזון, רק בכדי שגם מחר יהיה כח לרדוף אחר המזון, נתפסים, ובמידה מסויימת של צדק, כחיים חסרי תכלית, שאינם מצדיקים את קיומם.
התעלות הזוגיות
כחלק משלמות זו, גם במישור הזוגי, הולכת ומתעלה הדרישה שישנה מרמת הקשר.
כיום כבר אין האדם מסתפק במציאות סתמית של איש ואישה החיים כל אחד את חייהם זה לצד זה. ישנה שאיפה לרמת קשר גבוהה, קשר שיש בו נשיאת עיניים, אהבה ושייכות - שניים שהם אחד, על דרך שאמרו בזהר:
דדכר בלא נוקבא פלג גופא אקרי (שזכר בלא נקבה, חצי גוף הוא נקרא), ופלג לאו הוא חד (וחצי איננו דבר שלם. כך אין הזכר מציאות העומדת בפני עצמה כלל, אלא הוא מציאות חסרה שאינה מתפקדת באופן נורמלי), וכד מתחברן כחדא תרי פלגי אתעבידו חד גופא וכדין אקרי אחד (וכאשר יתחבר עם הנקבה, היא חצי השני - אזי יקראו דבר אחד - "אדם אתם").
(זוהר ויקרא דף ז עמוד ב)
(זוהר ויקרא דף ז עמוד ב)
תהליך זה של התעלות הקשר, מקביל לתהליך שבין כנסת ישראל לקב"ה, כמובא בפס' (הושע פרק ב, יח): "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי". ופירש רש"י: "תקראי אישי וגו' - תעבדוני מאהבה ולא מיראה. אישי - לשון אישות וחיבת נעורים; בעלי - לשון אדנות ומורא...".
האחת והיחידה
לאור האמור, רווקים רבים החיים לאורם של חז"ל, מחפשים דרכם כיצד לבחור את בן הזוג האידאלי, על מנת לבנות את ביתם בצורה המעולה ביותר.
והנה מוצאים אנו בדברי חז"ל, שלכל אדם בת זוג מיוחדת לו, ולכאורה היא היא המיועדת שדוקא איתה ניתן לבנות את ביתו בצורה אמיתית:
והאמר רב יהודה אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני!
(מסכת סנהדרין דף כב עמוד א)
(מסכת סנהדרין דף כב עמוד א)
על כן, סובבים רווקים (ורווקות) רבים, נפגשים שוב ושוב, ומצפים להארה שמימית בעזרתה יגלו מי היא אותה האחת המיוחדת להם, עליה הכריזו מימים קדמונים, איתה יוכלו הם לבנות את ביתם (ועד"ז בחלטת האשה בענין בעל מתאים).
דבר והיפוכו
וכאן הגיעו בטעות להפך כוונת חז"ל. לא היה בכוונת חז"ל לומר שעל האדם לחפש את מי שהכריזו עליה ורק אח"כ להנשא.
להפך! כוונתם היתה לומר שאפילו נישא האדם ונדמה לו שנישא המקרה ובטעות, עליו לדעת שמה' היתה זו:
...והאמר רב יהודה אמר שמואל: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני, שדה פלוני לפלוני!...
כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי (כמעשה שהיה ברבה ששמע אדם אחד שהתפלל) ואמר: תזדמן לי פלניתא (יהי רצון שתזדמן לי פלונית להנשא לי). - אמר ליה (אמר לו רבה): לא תיבעי רחמי הכי (אל תתפלל כך)! אי חזיא לך - לא אזלא מינך (אם היא ראויה ומיועדת לך - לא תלך ממך ובסוף תנשא לך), ואי לא - כפרת בה' (ואם אינה ראויה לך - את גורם לעצמך לכפור בה', שתאמר שהתפללת רבות ולא נענית כלל)...
הכי אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי: מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש. מן התורה - דכתיב +בראשית כ"ד+ ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר, מן הנביאים - דכתיב +שופטים י"ד+ ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא. מן הכתובים - דכתיב +משלי י"ט+ בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת.
(מסכת מועד קטן דף יח עמוד ב)
כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי (כמעשה שהיה ברבה ששמע אדם אחד שהתפלל) ואמר: תזדמן לי פלניתא (יהי רצון שתזדמן לי פלונית להנשא לי). - אמר ליה (אמר לו רבה): לא תיבעי רחמי הכי (אל תתפלל כך)! אי חזיא לך - לא אזלא מינך (אם היא ראויה ומיועדת לך - לא תלך ממך ובסוף תנשא לך), ואי לא - כפרת בה' (ואם אינה ראויה לך - את גורם לעצמך לכפור בה', שתאמר שהתפללת רבות ולא נענית כלל)...
הכי אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי: מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש. מן התורה - דכתיב +בראשית כ"ד+ ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר, מן הנביאים - דכתיב +שופטים י"ד+ ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא. מן הכתובים - דכתיב +משלי י"ט+ בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת.
(מסכת מועד קטן דף יח עמוד ב)
הרי שאשתו של אדם המוכרזת ומיועדת לו, היא זו שתזדמן לו, ובסופו של דבר, עימה יקים את ביתו. כמובן שאין אנו שוללים לקיחת אחריות והשתדלות גשמית בבחירת בן/בת הזוג, כשם שאליעזר עסק גם בהשתדלות גשמית בבחינת מידותיה של רבקה. אדרבה, ההשתדלות משמשת כזכות וכעילה שמימית לעזור לאדם המשתדל למצוא את אבידתו.
אך אין לנקוט בדרך המוטעית של מציאת ה"אחת והיחידה", ורק אחר ההארה השמימית שהיא היא המיועדת - להנשא 1 .
"לא כל אחת"
שמא יאמר אדם שהמציאות מוכיחה שלא כדברינו, שהרי אם באמת ישא סתם אחת מהנשים שיכולות להתאים לו, אם כן שוב אין מיוחדת אשתו על פני נשים אחרות, וכשם שנשא אותה יכולה היה לשאת אחרת, וכיצד אנו אומרים שהיא אשתו המיוחדת לו.
כבר קדמוהו חז"ל, ואם הוא חושב שיכול היה להנשא כמעט לכל אחד, חז"ל חשבו אחרת, ואמרו שבעיני הקב"ה היא "מלאכה קשה" 2 למצוא איש ואשה שיתאימו להיות נשואים, בלא שיתפרק התא המשפחתי, מידית:
רבי יהודה בר סימון פתח (דרשתו) (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה -
מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: "לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו?
אמר לה: לששת ימים כדכתיב (שמות כ) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ".
אמרה לו: מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו?
אמר לה: הקב"ה יושב ומזווג זיווגים, בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני.
אמרה לו: ודא הוא אומנתיה (וכי זו היא אומנותו)?! אף אני יכולה לעשות כן, כמה עבדים כמה שפחות יש לי, לשעה קלה אני יכולה לזווגן.
אמר לה: אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף!
הלך לו ר' יוסי בר חלפתא. מה עשתה נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות, אמרה: פלן יסב לפלונית ופלונית תיסב לפלוני (פלוני ישא פלונית, ופלונית תנשא לפלוני), וזיווגה אותן בלילה אחת.
למחר אתון לגבה (למחורת באו אליה) דין מוחיה פציעא (זה מוחו פצוע), דין עינו שמיטא (זה עינו שמוטה), דין רגליה תבירא (זה רגלו שבורה).
אמרה להון (להם): מה לכון (מה ארע לכם)?
(ענו לה:) דא אמרה לית אנא בעי לדין (שפחה זו אמרה אין אני רוצה בבעל זה), ודין אמר לית אנא בעי לדא (ועבד זה אמר, אין אני רוצה באשה זו).
מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: לית אלוה כאלהכון (אין אלוה כאלהיכם) אמת היא תורתכון (תורתכם) נאה ומשובחת יפה אמרת.
אמר: לא כך אמרתי לך אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף,
הקב"ה מה עושה להן מזווגן בעל כרחן שלא בטובתן, הה"ד (זהו שכתוב): (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות, מהו "בכושרות"? - בכי ושירות, מאן דבעי אומר שירה (מי שמסכים ורוצה בזיווג אומר שירה משמחת הזיווג) ומאן דלא בעי בכי (ומי שאינו רוצה, על כורחו ישא את זיווגו, ואפילו בבכי)
(בראשית רבה פרשה סח אות ד)
מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: "לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו?
אמר לה: לששת ימים כדכתיב (שמות כ) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ".
אמרה לו: מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו?
אמר לה: הקב"ה יושב ומזווג זיווגים, בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני.
אמרה לו: ודא הוא אומנתיה (וכי זו היא אומנותו)?! אף אני יכולה לעשות כן, כמה עבדים כמה שפחות יש לי, לשעה קלה אני יכולה לזווגן.
אמר לה: אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף!
הלך לו ר' יוסי בר חלפתא. מה עשתה נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות, אמרה: פלן יסב לפלונית ופלונית תיסב לפלוני (פלוני ישא פלונית, ופלונית תנשא לפלוני), וזיווגה אותן בלילה אחת.
למחר אתון לגבה (למחורת באו אליה) דין מוחיה פציעא (זה מוחו פצוע), דין עינו שמיטא (זה עינו שמוטה), דין רגליה תבירא (זה רגלו שבורה).
אמרה להון (להם): מה לכון (מה ארע לכם)?
(ענו לה:) דא אמרה לית אנא בעי לדין (שפחה זו אמרה אין אני רוצה בבעל זה), ודין אמר לית אנא בעי לדא (ועבד זה אמר, אין אני רוצה באשה זו).
מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: לית אלוה כאלהכון (אין אלוה כאלהיכם) אמת היא תורתכון (תורתכם) נאה ומשובחת יפה אמרת.
אמר: לא כך אמרתי לך אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף,
הקב"ה מה עושה להן מזווגן בעל כרחן שלא בטובתן, הה"ד (זהו שכתוב): (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות, מהו "בכושרות"? - בכי ושירות, מאן דבעי אומר שירה (מי שמסכים ורוצה בזיווג אומר שירה משמחת הזיווג) ומאן דלא בעי בכי (ומי שאינו רוצה, על כורחו ישא את זיווגו, ואפילו בבכי)
(בראשית רבה פרשה סח אות ד)
סיכום
לכל אדם בת זוג הראויה לו משמים, ואיתה הוא נועד לבנות את ביתו.
על האדם לעשות השתדלויות גשמיות ולהעמיד את בחירתו בפני קריטריונים ראויים, כי כך הוא רצון ה'.
יחד עם זאת, לא מוטל על האדם לברר מי היא אותה האחת, להפך, עצם זה שלבסוף, אחר ההשתדלויות הנ"ל, התחתן עם אותה האשה - זו הראיה שהיא היא בת זוגו.
יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ (משלי ה, יח).
^ 1 נראה שאותה ההארה בדר"כ היא התלהבות רגשית ולא הארה שמימית. וכשם שבאה ההתלהבות כך גם הולכת אחר זמן. ונמצא שלא הוסיף ולא הותיר בהתלהבותו. אמנם עיין ביעקב לעומת יצחק בתהליך בחירת בת הזוג. אך אין הדבר שיעקב חיכה להארה בזיהוי רחל כאשתו.
^ 2 עיין בספר "אמונה" שהוצאנו, במאמר "מעשה ניסים", בביאור ביטוי זה כלפי הקב"ה.
^ 2 עיין בספר "אמונה" שהוצאנו, במאמר "מעשה ניסים", בביאור ביטוי זה כלפי הקב"ה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

יסודות הש"ס פתיחה למסכת בבא מציעא
נושאי הפרקים במסכת בבא מציעא והסדר שלהם. ומה הוא הכלל השוזר את ההנהגות השונות בדיני ספיקות.

אורות ישראל ותחייתו יראת שמיים כאוצר האמת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ה
השיעור עוסק במהות המושג "יראת השם היא אוצרו" כבסיס השומר על טהרת האדם וחיבורו לאמת האלוהית האובייקטיבית. מודגש כי בעוד שהשכל, הרגש והאהבה תלויים בתפיסה האנושית המוגבלת, היראה מייצגת התבטלות מוחלטת המעניקה ערך נצחי לכל מעשי האדם והתורה.

סליחות שופר הלב: משברון לשמחה
השיעור יעסוק בתהליך התשובה לא כהתכנסות מצמצמת לחטא, אלא כהזדמנות לצמיחה רוחנית ולשמחה גדולה המשיבה את האדם אל המצב שבו "אלוקיי בקרבי". דרך דמותו של דוד המלך ודיני השופר הכפוף, נגלה כיצד דווקא מתוך כפיפות הלב והביטול בתפילה, האדם הופך לכלי להופעת השכינה ומגיע לשיא של "ששון ישעך".

עין אי"ה - הרב משה גנץ טהרת הדעת וביטול היראה
שבת א, קנ"ח, קנ"ט
השיעור עוסק במהות המושג "דעת" כסדר טהרות וככלי מעשי לניהול החיים החומריים בתוך גבולות הקודש. מעבר להבנות ולהרגשות האישיות של האדם, מודגש כי היסוד המוחלט והעמוק ביותר בעבודת ה' הוא הביטול וההכרה שביראת שמיים.

שמונה פרקים לרמב"ם נפש אחת, עולם אחד: משנת הרמב"ם
שיעור 2
השיעור עוסק בתפיסת הרמב"ם שלפיה נפש האדם היא יחידה הוליסטית אחת המנהיגה את כלל כוחותיו, ולא אוסף של נפשות נפרדות. מתוך כך מוסבר כי כשם שהנפש מחיה ומאחדת את האדם, כך הנוכחות האלוקית מהווה את "חי העולמים" המניע, מחיה ומחזיק את הבריאה כולה כיחידה אורגנית אחת.

אור החיים על הפרשה סוד המאבק ביצר הרע
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק ב'
השיעור מבאר את מקרא ביכורים כרמז למאבקו המתמיד של האדם ביצר הרע ולחשיבות העמל בעבודת השם על פי האור החיים הקדוש. דרך פנימיות הפסוקים מוסבר כיצד התורה, התפילה והמצוות כמו תפילין, ציצית ומזוזה מעניקות לאדם סיעתא דשמיא להינצל מהחטא.

אור החיים על הפרשה סוד השמחה והביכורים בארץ
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק א'
השיעור מבאר את תחילת פרשת כי תבוא ואת מצוות הביכורים לאור פירוש האור החיים הקדוש, המלמד כי שמחה אמיתית קיימת רק בישיבת הארץ. דרך פנימיות ורמזי הפסוקים מוסבר כיצד המצוות והמעשים הטובים בעולם הזה הם הפירות שאיתם זוכה האדם להגיע לעולם העליון.

רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי - מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ - למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא.

אורות התשובה - התעוררות תדייק את הכוחות שלך!
אורות התשובה ט', ז'
מה אם התשובה לא נועדה להחליש אותך-אלא להחזיר לך את הכוחות? הרב קוק מלמד אותנו נקודה עמוקה: לפעמים אדם מצמצם את עצמו ואת הכוחות הגדולים שקיימים בו. אבל התשובה אינה ויתור על העוצמה שלנו-אלא היכולת לכוון אותה מחדש אל הקדוש ברוך הוא. לקראת ראש השנה, זה הזמן לעצור ולשאול: עם אילו כוחות אני מגיע? ולאן אני בוחר להפנות אותם? 🎬 צפו במסר המיוחד וקחו איתכם נקודה למחשבה לקראת ראש השנה.

אורות התשובה - התעוררות מה ה' מצפה ממך?
אורות התשובה - י"ד, ד
לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו צריכים להשתנות לגמרי כדי להתחיל מחדש. אבל אולי דווקא הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולהבין מה באמת קורה בתוכנו. בסרטון הרב בועז חדד נוגע בנקודה עמוקה שמזמינה אותנו להסתכל אחרת על הדרך שלנו, על המקומות שבהם אנחנו נמצאים ועל האפשרות לבחור מחדש. מה הקב"ה באמת דורש מאיתנו? מושלמות או השתלמות? מסר קצר, אבל כזה שיכול לגרום לכם להסתכל על עצמכם קצת אחרת. ❤️

אורות התשובה - התעוררות מה אם תשובה היא לא מה שחשבת?
אורות התשובה - א' , א'
תשובה היא לא רק על עבירות. היא הרבה יותר עמוקה מזה. מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו חוזרים בתשובה? הרב קוק מלמד ב״אורות התשובה״ שהתשובה שייכת לכולנו-להורים, לילדים, ולכל אדם שרוצה לחזור למקום האמיתי והעמוק שבתוכו. לפעמים אנחנו חושבים שתשובה היא רק לתקן את מה שלא היה בסדר. אבל אולי תשובה היא גם הדרך שלנו לחזור לעצמנו, לנשמה שלנו ולכוחות שהקב״ה נתן לנו. ❤️

אורות התשובה - התעוררות מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר
אורות התשובה - ט"ז, ז'
מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר🤍 לפעמים אנחנו מרגישים רחוקים, כואבים ומתוסכלים-וחושבים שאולי התרחקנו יותר מדי. הרב יובל מיטלמן מחדש לנו מתוך הספר אורות התשובה שדווקא הכאב הזה יכול לגלות משהו עמוק: אם כואב לך, כנראה שעדיין אכפת לך. כמו איבר שמחובר לגוף- כשהוא מחובר, מרגישים. והתחושה שאנחנו רוצים להתקרב, להשתנות ולחזור-היא בעצמה סימן שיש בתוכנו חיבור. אז אם בתקופה הזו אתה מרגיש רחוק-אל תתייאש. יכול להיות שהתחושה הזאת היא בדיוק ההוכחה שאתה עדיין מחובר.

אורות התשובה - התעוררות מיואש? אתה בדרך הנכונה!
מה קורה לנו כשאנחנו מתייאשים מעצמנו? האם הייאוש אומר שנכשלנו-או שאולי דווקא הוא מגלה לנו כמה אנחנו באמת רוצים להיות טובים יותר? בסרטון הרב טל שאוליאן מדבר על מקומו של הייאוש בתהליך התשובה, ועל נקודה עמוקה שמאיר הרב קוק ב״אורות התשובה״: גם כשהאדם מרגיש רחוק, שבור או מלא חרטה- הטוב שבו לא נעלם.✨ אולי לכן הייאוש הוא לא הסוף- אולי הוא דווקא הזמנה לעצור, להסתכל פנימה ולגלות מחדש את הטוב שתמיד היה שם. אל תוותר על עצמך בגלל הנפילות שלך. הטוב שבך עדיין שם. ❤️

אורות התשובה - התעוררות מה עוצר אותך מלעשות תשובה?
מה באמת מונע מאיתנו לעשות תשובה ולהשתנות? אנחנו יכולים לרצות להתקדם, להשתפר ולהתחיל מחדש- אבל פעמים רבות דווקא היצר גורם לנו להיחלש, לדחות ולהישאר במקום. הרב יהודה חמו מדבר על המאבק הפנימי הזה ועל הכוח שיש להתעוררות אמיתית בחיים שלנו. אם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן להתעורר ולעשות שינוי-הסרטון הזה בשבילכם!

מאמר שלישי עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.

יומא אכילה שאינה ראויה ביום הכיפורים
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.









