בי×Ē המדרש

  • מדורים
  • הרב אברהם שפירא
לח×Ĩ להקדש×Ē שי×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

הרב אברהם לקנא שפירא ז×Ļ"ל

ר' אַבְרוÖŧם שלי

כשהיי×Ē ×ĸומד מולו, אחד ×ĸל אחד, ומס×Ēכל ב×ĸיניים הכחולו×Ē הגדולו×Ē של האיש קטן הקומה הזה, ומרגיש איך המבט החם והאוהב שלו ×ĸוט×Ŗ או×Ēך, יד×ĸ×Ē שיש כאן מישהו שמבין או×Ēך באמ×Ē. ושוב נדהמ×Ē כל פ×ĸם מחדש לראו×Ē איך הוא יוד×ĸ לקלו×ĸ בדיוק ולומר א×Ē הדבר הנכון במקום הנכון. כמה מלים אישיו×Ē של ×Ēלמיד ×Ļ×ĸיר שמנסה להיפרד מהרב אברהם שפירא זכר ×Ļדיק לברכה, ׊נפטר השבו×ĸ

undefined

הרב יוני לביא

×Ēשרי ×Ē׊ץ"ח
4 דק' קריאה
למרו×Ē שב×ĸים השנים שמפרידו×Ē ביניכם, למרו×Ē הגאונו×Ē ה×ĸ×Ļומה ב×Ēורה, למרו×Ē שהיה רב ראשי, אב בי×Ē דין, רא׊ ישיבה ומנהיג ×Ļיבור,
כשהיי×Ē ×ĸומד מולו, אחד ×ĸל אחד, ומס×Ēכל ב×ĸיניים הכחולו×Ē הגדולו×Ē של האיש קטן הקומה הזה, ומרגיש איך המבט החם והאוהב שלו ×ĸוט×Ŗ או×Ēך, יד×ĸ×Ē שיש כאן מישהו שמבין או×Ēך באמ×Ē. ושוב נדהמ×Ē כל פ×ĸם מחדש לראו×Ē איך הוא יוד×ĸ לקלו×ĸ בדיוק ולומר א×Ē הדבר הנכון במקום הנכון.
כמה מלים אישיו×Ē של ×Ēלמיד ×Ļ×ĸיר שמנסה להיפרד מהרב אברהם שפירא זכר ×Ļדיק לברכה, ׊נפטר השבו×ĸ


ר' אַבְרוÖŧם. כך הוא כונה בישיבה ומחו×Ļה לה. בלי שום ×Ēארי כבוד נוספים. לא פחו×Ē ולא יו×Ēר. ק×Ļר, פשוט, ×Ļנו×ĸ. בדיוק כמו שהיה בחייו. אפילו חי×Ļוני×Ē הוא היה איש נמוך. רוב האנשים שבאו אליו הס×Ēכלו ×ĸליו מלמ×ĸלה למטה. ובכל זא×Ē, כמה שהיה קטן, ככה היה גדול. ב×Ēוך קומ×Ēו הקטנה הס×Ē×Ēר לו גאון ×ĸ×Ļום ב×Ēורה, רב, מחנך, דיין, פוסק, רא׊ ישיבה ומנהיג של ×Ļיבור, ואולי הדבר הגדול מכולם זו ה×ĸנווה ה×ĸ×Ļומה שאפשרה לו להחביא א×Ē כל זה, ול×Ē×Ē לכל אחד שבא לדבר אי×Ēו א×Ē ההרגשה שהוא יכול לדבר אליו בגובה ה×ĸיניים ממ׊.
גם אני, כאחד מאלפי ה×Ēלמידים שזכו ללמוד ממנו, קיבל×Ēי ממנו הרבה. אבל לא ×ĸל גדול×Ēו ב×Ēורה בא×Ēי לספר. גם לא ×ĸל שקדנו×Ēו וחדשנו×Ēו, לא ×ĸל פסקיו המקוריים והישרים וגם לא ×ĸל פ×ĸולו×Ēיו הרבו×Ē ומסירו×Ē נפשו האינסופי×Ē למ×ĸן כלל ישראל באומ×Ĩ ובגבורה ללא פחד מאיש. ×ĸל זה, אני בטוח, ×ĸוד יכ×Ēבו ויספרו רבים אחרים.

ר×Ļי×Ēי לש×Ē×Ŗ א×Ēכם בכמה זיכרונו×Ē אישיים, מנקוד×Ē מבטו של ×Ēלמיד ×Ļ×ĸיר בישיב×Ē "מרכז הרב", שכמו רבים מחבריו, מרגיש שאיבד השבו×ĸ הרבה יו×Ēר מרב.
ישנם הרבה ראשי ישיבו×Ē וגדולי ×Ēורה המוקפים ×Ēמיד ב×Ēלמידים ובשואלים, שכשא×Ēה מ×Ēבונן ×ĸליהם א×Ēה רואה א×Ē חרד×Ē הכבוד, א×Ē היראה, א×Ē החיל ור×ĸדה שאוחז בהם כשהם ×ĸומדים ומדברים ×ĸם רבם.
א×Ļל ר' אברום זה היה אחר×Ē.
במשך שנים היה נ׊אר ארוכו×Ē אחרי ה×Ēפילו×Ē בישיבה ומאפשר לכל ה×Ēלמידים ׊ר×Ļו לבוא, אחד אחד או כמה ביחד, לשאול, לספר, לה×Ēיי×ĸ×Ĩ. בכל נושא שב×ĸולם. גמרא, הלכה, אמונה, מוסר, ה×Ēיי×ĸ×Ļויו×Ē אישיו×Ē, ומה לא. היי×Ēי מחבב ל×ĸמוד מן ה×Ļד ולהס×Ēכל בחבור×Ē ה×Ēלמידים שה×Ēגודדה סביבו, כשהדבר הבולט ביו×Ēר היה החיוך וה×Ļחוק ׊×ĸל פניהם. כי ×ĸם כל גדול×Ēו ור×Ļינו×Ē הנושאים ׊×ĸץק בהם, יד×ĸ ×Ēמיד לי×Ļור אוירה משמח×Ē, להגיד מילים טובו×Ē, להוסי×Ŗ איזה סיפור ×ĸם קורטוב של בדיחו×Ē כדי לחדד א×Ē המסר. הדל×Ē והלב שלו היו ×Ēמיד פ×Ēוחים, ואלפים של אנשים היו מגי×ĸים אליו כדי לה×Ēבשם וליהנו×Ē מגודל חוכמ×Ēו וניסיונו. היו שאלו×Ē שכבר נשאל אלפי פ×ĸמים, חלקן פשוטו×Ē ביו×Ēר ובכל זא×Ē היה ×ĸונה ×Ēמיד בסבלנו×Ē אינסופי×Ē, כאילו זו לו הפ×ĸם הראשונה שהוא שומ×ĸ א×Ē השאלה הזו. לא אשכח א×Ē אח×Ē הפ×ĸמים, בשנה הראשונה שלי בישיבה, כשנקל×ĸ×Ēי לאיזו ×Ēסבוכ×Ē אישי×Ē-משפח×Ēי×Ē, והיי×Ēי חייב איזו הדרכה או ×ĸ×Ļה. הש×ĸה היי×Ēה אחרי ×ĸ׊ר בלילה ובכל זא×Ē הרשי×Ēי ל×ĸ×Ļמי לה×ĸז ולדפוק ×ĸל דל×Ēו של רא׊ הישיבה בן השמונים וחמש. הוא פ×Ēח לי א×Ē הדל×Ē ב×ĸ×Ļמו ובחיוך הזמין או×Ēי להיכנס פנימה. הוא הושיב או×Ēי בסלון שמלבד ׊×ĸון קיר פשוט ×ĸליו כ×Ēוב המשפט - "הזמן ק×Ļר והמלאכה מרובה", הקירו×Ē כולם מ×Ļופים במדפים ×ĸמוסים במאו×Ē ספרים. אחרי ×ĸ׊ר דקו×Ē י×Ļא×Ēי מ׊ם, מחייך, מ×ĸודד ורגו×ĸ כשהרב מלווה או×Ēי אל הדל×Ē בברכ×Ē ה×Ļלחה. במבט לאחור, כמה שנים אחרי, אני רק רואה ×ĸד כמה ×Ļדק בכל מילה ׊אמר אז.
אחד הדברים ׊×Ēמיד הדהימו או×Ēי מחדש היי×Ēה ה×Ēפילה שלו. כולנו יוד×ĸים שלא פשוט לה×Ēכוון ב×Ēפילה, להיו×Ē ×Ļמוד למילים, להקשיב לשליח ה×Ļיבור בחזר×Ē הש"×Ĩ. יש לנו נטייה לחלום, לדבר, ללמוד, ל×ĸשו×Ē דברים אחרים ×Ēוך כדי. ר' אברום מ×ĸולם לא ה×ĸיר ל×Ēלמיד ×ĸל זה ישירו×Ē אבל הה×Ēנהגו×Ē שלו ב×ĸ×Ļמו היי×Ēה המסר הכי חזק ב×ĸניין. כשהוא ה×Ēפלל - הוא ה×Ēפלל. לגמרי. לא מרים א×Ē ה×ĸיניים מהסידור. לא מפספס מילה. ×ĸד שנו×Ēיו האחרונו×Ē כשחלה ברגליו וה×Ēקשה ל×ĸמוד זמן ארוך היה מקפיד ל×ĸמוד כל חזר×Ē הש"×Ĩ, בקשב ×ĸ×Ļום לכל מילה, ו×ĸונה אחרי החזן בקול רם ובכוונה. הסידור שלו היה ×ĸמוס בפ×Ēקים שאנשים החליקו לו כל הזמן ×ĸם שמו×Ē לבקש ×ĸליהם רפואה, זיווג, פרנסה. היו ברכו×Ē בשמונה ×ĸשרה שהיה מאריך בהן מאוד ו×ĸובר ×ĸל כל הפ×Ēקים אחד אחד לבקש ולה×Ēפלל ×ĸל ×Ļורכי ×ĸמך ישראל. לאחר ה×Ēפילה כשהיה ×Ļריך ללבוש א×Ē מ×ĸילו וללכ×Ē לבי×Ēו, כל ×ĸוד היה לו כוח, לא היה מוכן בשום פנים להי×ĸזר ב×Ēלמידים שיגישו לו או יסיי×ĸו לו בלבישה. ×ĸל א×Ŗ שמונים שנו×Ēיו היה ×Ēמיד מלא מר×Ĩ וחיים, ואפילו ה×Ļ×ĸידה שלו היי×Ēה לפ×ĸמים מהירה בשביל ה×Ēלמידים ה×Ļ×ĸירים שהלכו אי×Ēו.
גם לאהב×Ē ×Ēורה ולסקרנו×Ē טב×ĸי×Ē ובריאה חינך מבלי מילים. בדרכו למקומו הקבו×ĸ בקדמ×Ē בי×Ē המדרש של הישיבה היה שׂם לב לכל מה ׊נמ×Ļא בדרך. הוא היה × ×ĸ×Ļר ליד כל סטנדר שהיה מונח ×ĸליו איזה ץפר שנראה לו חדש ולא מוכר, ×ĸומד לידו ומ×ĸל×ĸל בו כמה שניו×Ē. כאילו, חייב להכיר או×Ēו, אולי יש כאן ×ĸוד איזה חידוש מ×ĸניין או כיוון חדש שכדאי להכיר.
אפילו בשנו×Ēיו האחרונו×Ē, כשכבר נחלש מאוד, וה×Ēקשה ללחו×Ĩ יד לאחר ×Ēפילו×Ē השב×Ē למאו×Ē האנשים ׊×ĸמדו ב×Ēור כדי לומר לו 'שב×Ē שלום', הקפיד לא לוו×Ēר ×ĸל הילדים, וכל ילדון בן חמש או ×ĸ׊ר, זכה ללחי×Ļ×Ē יד חמה וברכ×Ē שב×Ē שלום שמחה מרא׊ הישיבה הקשיש.
ר' אברום הקפיד מאוד ×ĸל הנושא של שמיר×Ē הלשון וא×Ŗ קב×ĸ בישיבה בכל בוקר לאחר ה×Ēפילה לימוד ק×Ļר בנושא כדי לה×Ēחיל א×Ē היום ×ĸם זהירו×Ē במה שמו×Ļיאים מהפה. ול×ĸומ×Ē הזהירו×Ē מהשלילה אמר פ×ĸם אחר×Ē לאחד ה×Ēלמידים "כשא×Ēה פוגש חבר - ×Ēמיד, חייך אליו! א×Ēה לא יוד×ĸ מה מ×Ļבו ומה ×ĸובר אליו. לפ×ĸמים חיוך אחד כזה של שלום יכול לְחַיוֹ×Ē בן אדם".
________________________________
ביום טוב ראשון של חג הסוכו×Ē. כשאברהם אבינו בא לבקר בסוכה, הוא לקח אי×Ēו א×Ē ר' אברום שלנו.
ייקח זמן ×ĸד ׊נ×Ļליח לה×ĸריך א×Ē גודל האבידה, ל×Ēלמידיו, ל×Ļיבור הד×Ēי-לאומי ולכל ×ĸם ישראל.
נ׊×Ēדל להמשיך וללכ×Ē בדרכו ול×ĸשו×Ē א×Ē הליכו×Ēיו נר לרגלינו.



א×Ē המיד×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē א×Ēר yeshiva.org.il