ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שירות צבאי מתוך תורה ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ציבור וחברה צבא ומלחמה מצוות השירות Bookmark and Share



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

יז טבת תשס"ח

שירות צבאי מתוך תורה


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
שמעון בן מזל

האם לא צריך לשמוע בקול מומחי הביטחון
שאלה : בעקבות הדברים שנדפסו ב'רביבים' בשבוע שעבר, כנגד דרישת הצבא להוסיף חצי שנה לשירותם של תלמידי ישיבות ההסדר בצבא. האם כאשר מומחי הביטחון, קרי ראשי הצבא, סבורים שיש צורך בטחוני לגייס את בחורי הישיבות לחצי שנה נוספת, יש בסמכותם של ראשי הישיבות לחלוק על דבריהם? והלא פיקוח נפש דוחה שבת, ואיך לא ידחה חצי שנת לימוד?

תשובה : אכן כאשר יש מלחמה שומעים למומחי הביטחון, ואם יש צורך לגייס את תלמידי הישיבות - מגייסים. וכך הורה מו"ר הרצי"ה קוק זצ"ל בעת מלחמת השחרור, כאשר היישוב היהודי כולו היה בסכנת נפשות. ועל כגון זה אמרו חכמים במשנה (סוטה מד, ב): "במלחמות מצווה הכול יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה".
אבל זה בתנאי שאכן ישנו מצב מלחמה, והדבר בא לידי ביטוי בתקנות חירום, בשינוי הוראות הפתיחה באש, בגיוס מילואים, בהגדלה משמעותית של תקציב הביטחון, בהעברת חיילים עורפיים לתפקידי לחימה, בצמצום הפטורים עקב בעיות רפואיות וכיוצא בזה. אבל לא יתכן שעולם כמנהגו נוהג, כולם חוגגים, שופטי בג"ץ מונעים מצה"ל להפגיז בתי מחבלים מפני שאין מדובר במצב מלחמה, ורק כלפי בני הישיבות יטענו - השעה היא שעת חירום ועליכם להתגייס.

נזקי בג"ץ
שופטי בית המשפט העליון הם הממסד הממלכתי העיקרי שמונע מצה"ל להכות ולהרתיע את אויבינו כנדרש. הם אסרו על צה"ל להפציץ את בתי המחבלים כאשר יש חשש שבני משפחתם נמצאים עמם. במצב זה חייהם של המחבלים מובטחים, אלא אם כן חיילנו יסכנו את נפשם ויכנסו אל תוך בתיהם. כמובן, באופן זה צריכים המון חיילים.
החלטות מסוג זה של שופטי בג"ץ מעוררות מחשבות שמא מגמתם היא לשכנע אותנו שאין סיכוי שננצח במלחמה, כדי שנקבל את תנאי "השלום" של אויבינו, ונזנח את מצוות התורה וחזון הנביאים לשוב ולהתיישב בארץ שה' הבטיח לאבותינו ולנו.

אשמת המנהיגות
אמנם גם שאר מנהיגי המדינה לוקים בזה. הלא בכוחם של חברי הכנסת לחוקק חוקים שיגבילו את השפעת בג"ץ, ובכוחה של הממשלה להכריז על מצב מלחמה. וכפי שאמרו חכמים: "לא העכבר גנב אלא החור גנב".
איך העז מפקד הצבא בגזרת ג'נין, בעת מבצע 'חומת מגן', לומר שעדיף לו לסכן חיי לוחמים ובלבד שלא תפגע אישה פלשתינאית אחת? מתוך גישה זו נמנעו מלהפציץ את מחנה הפליטים במסוקים, וגרמו למותם של קרוב לעשרים חיילים. רק לאחר שחיילינו נהרגו החלו להפציץ את המחנה, וכך יצאנו מהקרב גם באבדות כבדות, גם בנזק תדמיתי וגם באובדן הרתעה (בעקבות אמירתו המטופשת של המפקד).
מכל מקום, אם באמת היה מצב של חירום, הממשלה וראשי מערכת הביטחון היו צריכים להכריז על מצב מלחמה, בו מותר על פי החוק הבינלאומי להפציץ את הבתים שבהם נמצאים כוחות האויב, גם כאשר בני משפחותיהם עימהם. במילים אחרות: מעט חיילים עם פקודות נכונות - יכולים לייצר כוח אש רב; ואילו חיילים רבים שידיהם כבולות, יכולים לייצר כוח אש מועט. זה מה שקורה כיום.

נראה שהפתרון אינו להוסיף חיילים, אלא לתת לחיילים אפשרות להשתמש בנשקם ביעילות.

ביקורת הבג"ץ - פיקוח נפש

יש הכרח לחזור שוב ושוב על הדברים הללו, כדי שהציבור יבין עד כמה גדולים הנזקים שגורמים שופטי בית המשפט העליון. עד כמה יש הכרח שחברי הכנסת, נציגי העם היהודי, יממשו את הריבונות שבידם ויתפקדו כמו מחוקקים.
כל עוד זה לא קורה, חוששני מאוד שצה"ל ייאלץ לצאת למבצע שבו יידרשו חיילינו לסכן את נפשם בחינם. לא רק שחיילינו עלולים להיהרג, אלא שגם המבצע לא יהיה מוצלח, שהרי לא ניתן יהיה להכות במחבלים מכה אנושה. וכמו שהיה במלחמת לבנון השנייה, שגם נהרגו חיילים וגם לא הצלחנו.
מסופקני לכמה משופטי בג"ץ יש בנים או נכדים שילחמו שם.

מדוע שירותם של תלמידי הישיבות קצר
שאלה : האם יש צדק בכך שבחורי ישיבות ההסדר משרתים ששה עשר חודש בלבד, ואילו החיילים האחרים קרוב לשלוש שנים?
תשובה : הלוואי וכל חיילי צה"ל היו משרתים במסגרת ישיבות ההסדר. ללא ספק הצבא היה אז טוב יותר. היו פחות הטרדות מיניות, פחות בעיות מוסריות, פחות השתמטות משירות ביחידות קרביות ופחות השתמטות משירות במילואים.

הלא הציבור הדתי-לאומי מהווה כעשרה אחוז מכלל הציבור, ואילו ביחידות המילואים המשרתות בפועל הוא מונה כשלושים אחוז. היכן הם כל השאר? הם לא למדו תורה, ולכן ככלל המוטיבציה שלהם לשרת את עמם ומולדתם פחותה. כמובן שישנם רבים שמתנדבים לשירות מילואים ויש להעריכם על כך. אלא שרוב הציבור החילוני מוצא דרכים להשתמט, וכך יוצא שעשרה אחוז מהציבור תורמים כשלושים אחוז מסך חיילי המילואים.
זה לא קורה מאיליו, זה בזכות לימוד התורה. והאמת שבחורי ישיבות ההסדר משרתים תקופה ארוכה יותר - חמש שנים, מתוכם כשלוש וחצי שנים בישיבה וכשנה וחצי בצבא. הלוואי וכל חיילי צה"ל היו לומדים בישיבות ההסדר. על ידי כך התועלת מן השירות הצבאי של השנה וחצי שלהם היתה מרובה לאין ערוך.

אם כבר צריך לשאול, אזי השאלה הפוכה: מדוע הציבור החילוני אינו עוסק יותר בלימוד התורה הקדושה, מדוע השמיט עצמו מן המשימה הלאומית של המשכת המסורת הנפלאה שלנו, שעליה מסרנו את נפשנו במשך דורות. ולא לחינם מסרו אבותינו את נפשם על לימוד התורה, אלא מפני שידעו כי בזכות לימודה נזכה לגאולה שלמה ותיקון עולם.

חוסר תורה וערכים מביא לפגמים מוסריים
אילו כל חיילי צה"ל היו לומדים תורה, היו מבינים על מה אנו נלחמים. מה שנצרך כדי להגן על העם והארץ - היו עושים, ומצד שני היו נמנעים מכל השפלה ופגיעה מיותרת בערבים. וכשלא לומדים תורה אין מבינים את זכותנו על הארץ, אין מבינים את שליחותו המיוחדת של העם היהודי ואת יסודות האנטישמיות של רשעי העולם. וגם אין מבינים את ערך חיי האדם וכבודו, גם כשהוא מבני אומה אחרת. כשכל זה לא מובן, ממילא המלחמה אינה למען צדק וערכים, אלא ביטוי לכוחניות, ולפעמים ליצרים רעים. כך נוצר מצב שישנם חיילים שכדי למלא את תפקידם נעשים ערלי לב, ונהנים להכות, לפגוע ולהשפיל - גם כאשר לא מדובר במחבלים או בערבים שעלולים לסכן אותם. עם זאת, חובה להדגיש כי עדיין מצבו המוסרי של צה"ל טוב בהרבה מהמצב בצבאות אחרים. אולם חסרון הערכים גורם לבעיות.

בני הישיבות - חיילים מוסריים
מעת לעת אני שואל את תלמידי הישיבה המשרתים בצבא, האם ראו או שמעו על מקרים של התעללות מיותרת בערבים במחסומים. התשובה תפתיע רבים, במיוחד את אלה שמושפעים מהתעמולה השמאלנית. אולם זו המציאות: ככל שיש יותר חיילים בני ישיבות במחלקה, כך פוחת הסיכוי שתהיה התעללות. לא רק שבני הישיבות עצמם מתנהגים באופן מכובד יותר כלפי הערבים, אלא שכאשר הם בסביבה - רוב החיילים מתנהגים יותר בכבוד.
אמנם, המציאות הביטחונית המורכבת מחייבת חשש וחשד כלפי כל אחד, נער וזקן, ואף אישה שנראית כהרה, שמא היא מסתירה מטען חבלה תחת בגדיה (כפי שכבר היה). אבל לבני הישיבות קל מאוד להתנהג לפי הפקודות.

כיצד להתייחס למי שמבזה את מרן הרב קוק זצ"ל
שאלה : שמעתי מאחד שקורא לעצמו רב, שגם נותן שיעורים וגם כותב באינטרנט, ואומר דברים קשים כנגד הרב קוק, כגון שדבריו הם דברי מינות ואסור לקרוא את ספריו. איך צריך להתייחס אל אדם כזה?

תשובה : זהו אדם שאין לו חלק לעולם הבא, והוא מאלה שנקראים אפיקורסים (סנהדרין צט, ב). ואפילו מי שמבזה תלמיד חכם אחר מותו - הוא מאלה החייבים הנידוי (רמב"ם הל' ת"ת ו, יד). וממילא ברור שאין לשמוע אדם כזה, אלא אם כן המגמה היא לדעת מה להשיב לאפיקורס.

"ואמר רב יהודה אמר רב: כל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו". וכן "אמר רבי יהודה: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים, שנאמר: ויהיו מלעיבים במלאכי האלוהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד לאין מרפא" (שבת קיט, ב).


ועל אחת כמה וכמה כאשר פוגעים בכבודו של גדול הדורות האחרונים, מרא דאתרא של ארץ ישראל, רבם של ישראל, מרן הרב קוק זצ"ל, שדבריו דברי אלוקים חיים לדור. ועל כגון זה אמרו חכמים (סנהדרין קי, א): "כל החולק על רבו כחולק על השכינה... וכל העושה מריבה עם רבו כעושה עם שכינה... וכל המתרעם על רבו כאילו מתרעם על השכינה... וכל המהרהר אחר רבו כאילו מהרהר אחר שכינה..."

והרשע הזה, שגורם לאנשים לעשות מריבה ומחלוקת ולהתרעם ולהרהר על רבותיהם, הוא מהקשים ביותר, שנראה כצדיק ורשעותו גדולה. ובסוף קלונו יתגלה, בעולם הזה ובעולם האמת בגיהינום, אבל בינתיים אנשים עלולים ליפול ברשתם.
ואשרי הזוכה ללמוד את דברי תורתו העמוקים והמאירים של מרן הראי"ה זצ"ל.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il