ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- פקודות הסותרות דין תורה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נוסף לכך היו יחידות שמראש לא יועדו להשתתף בגירוש מתוך חשש של הצבא שביחידות אלו יירשמו אחוזי סרבנות גבוהים, כמו למשל: גדוד נצח יהודה, מחלקות מסוימות של בני"ש, והשמועה אומרת שאף חטיבת גולני לא שותפה בגירוש מסיבה זו. מפעילי השטח ידוע לנו על עוד רבים שהיו מוכנים לסרב אף הם לפקודת הגירוש לו התופעה היתה רחבת היקף.
אי לכך צודק מאוד רוני בקשי, במאמרו משבוע שעבר 'המאבק שלא היה', בו טען שלו הציבור ומנהיגיו היו נשמעים להוראת הגר"א שפירא שליט"א ומריצים את נושא הסרבנות בכל הכוח, ייתכן בהחלט שהגירוש וכל השלכותיו היו נמנעים.
שוללי הסירוב טוענים מספר טענות כנגדו וראוי להתייחס אליהן:
א. הנוסחה המפחידה: מתנגדי הסירוב מהלכים עלינו אימים שאם נסרב לגרש יהודים, השמאלנים יפסיקו לשמור על המתנחלים והצבא ייקרע. הנוסחה הזו דמגוגית ולא נכונה. המקבילה במשוואה לגירוש יהודי גוש קטיף היא גירוש שמאלנים ולא הפסקת השמירה. כלומר, אם תקום ממשלה שתחליט לגרש את אנשי הקיבוצים, משפיים למשל, כדי לתת את השטחים הנרחבים והמוריקים למשפחות ברוכות ילדים מבני ברק, אזי סירוב החיילים השמאלנים להשתתף בגירוש כזה יהיה דומה במקצת לסירוב שלנו לגרש את יהודי גוש קטיף (דומה רק במקצת, כי הרי לא מדובר במקרה הזה לתת את השטח לרוצחים או לאויב חלילה).
המקבילה להפסקת שמירת השמאלנים על המתנחלים היא הפסקת שמירת המתנחלים על קיבוצי הצפון. כלומר גירוש מול גירוש ושמירה מול שמירה. העובדה שאני מסרב לגרש יהודי מגוש קטיף דורשת ממני להבין את מניעיו של זה שיסרב לגרש קיבוצניקים משפיים. אך העובדה שלמרות המחלוקת בינינו אני שומר על הקיבוצניקים בצפון, מחייבת את השמאלן להשתתף בשמירה על ההתנחלויות. כלומר היות ותפקידו של הצבא הוא שמירה והגנה, אין אי ציות לפקודת גירוש כזו או אחרת מהווה עילה להפסקת ההגנה על קבוצה זו או אחרת באוכלוסייה.
ב. 'הסרבנות פוגעת בצבא'. טעות - הסרבנות מצילה את הצבא! שורש הוויכוח הוא לא הסרבנות אלא מה תפקידו של הצבא. אנו סבורים שתפקיד הצבא להגן על היהודים (ובעתיד לשחרר את כל א"י מידי הנכרים); השמאל חושב שתפקידו של הצבא הוא לשמור על החוק (שמיושם בעיקר נגד המתנחלים, שהרי רבבות בתים ערביים לא חוקיים קיימים במדינה ושם החוק נעלם משום מה) ועל ערכי השמאל השולטים במדינה. מחלוקת זו לא נוגעת רק ביחס לגירוש יהודים, אלא בעיקר לשלום החיילים עצמם. קחו למשל את המושג "טוהר הנשק" בפרשנותו השמאלנית, המעדיפה חייל יהודי הרוג על פני אזרח ערבי הרוג. אני זוכר, עוד במלחמת לבנון הראשונה, שהר"מ שלי בישיבת נתיב מאיר סיפר על חבריו שנהרגו בקרבות בדאמור, בגלל ההוראה שלא להפגיז בתים שמסתתרים בהם מחבלים, אם מזהים שם אזרחים. כמובן שמאז נהרגו חיילים רבים בגלל מדיניות זו, גם במלחמת אוסלו (חומת מגן), למשל, בקרב המיותר בג'נין שיכול היה להיגמר ללא חיילים הרוגים, לו היו מפגיזים את המחנה, וגם במלחמת לבנון האחרונה, כפי שניתן לשמוע מלוחמים רבים. הסרבנות תעלה על השולחן את הסוגיה המהותית הזו של בירור תפקידו של הצבא.
האם תפקידו היחיד הוא לעשות כל מה שניתן כדי להגן על יהודים, או שמא יש לו תפקידים אחרים שונים ומשונים, חלקם פוליטיים במהותם, וחלקם שמירה על חיי אזרחי אויב, במחיר חיילים הרוגים שלנו. תמהני, איך נושא זה שהוא בנפשנו כפשוטו, לא עולה לדיון גם אצל אלו שכל הזמן מסתכלים לראות אם העם איתנו. הרי בסוגיה זו, של ערך חייו של חייל יהודי וממילא הגדרת תפקידו של הצבא, אין ספק שהעם ברובו הגדול חושב כמונו. אני מאמין שרוב מוחלט של ההורים בישראל יעדיפו לראות את בנם החייל חי, במקום שייהרג בקרב מסובך כדי לשמור על חיי אזרח אויב.
ג. 'הסרבנות מרחיקה'. מתנגדים רבים לסירוב לפקודת גירוש סבורים שאנו מרחיקים בכך את עם ישראל. גם זו כמובן טעות מצערת. כדי ליצור חיבה חייבת קודם לכן להיות הערכה. אף אחד לא מעריך את מי שמחפש אהבה ולשם כך מוותר על עצמיותו ועקרונותיו. כל חייל ששירת בצבא ראה שבסופו של דבר החיילים החילונים העריכו בדרך כלל דווקא את החייל הדתי שנלחם על אמונתו ועקרונותיו, ולא את החייל המתחנף או הדתי לייט. הרב זצ"ל הורה לנו את הדרך, כבוד הדת ורק אחר כך חיבת הדת. אין קיצורי דרך. מי שינסה, כאותה אשה מוכה, לזכות באהבה בלי לשמור על כבודה, ימצא את עצמו מוכה שוב ושוב ללא הערכה וללא אהבה. יש הסבורים שמי שתומך בסירוב עושה זאת מתוך ייאוש מן העם, ההיפך הוא הנכון. דווקא מתוך אמונה בעם ובסגולתו, אנו מאמינים שכאשר יפגוש ערכיות עוצמתית, העומדת על שלה, העם ידע להוקיר אותה ויחפוץ להתקרב אליה.
כמובן ישנו החשש שמהלך כזה יגרום לתגובה דיקטטורית של סגירת ישיבות ומכינות. האם המחיר הזה כדאי? זו אכן שאלה כבדה, אך אנו אמונים על כך שאנו לא עושים את חשבונותיו של הקב"ה. אנו עבדי ה' יתברך וחייליו. ומכיוון שכך עלינו לעשות רצונו, והטוב בעיניו יעשה. כל שירותנו בצבא נובע אך ורק מתוך הבנה זו. לכן, כל פקודה הנוגדת את ההלכה אסור לבצעה, כפי שפסקו גדולי הרבנים בזמנו ביחס לגירוש יהודי חברון (הגר"ש ישראלי והגר"ש גורן והרב נריה זצ"ל ויבלט"א הרב שפירא) וכפי שחזר ופסק שוב לפני גירוש יהודי גוש קטיף, הרב שפירא שליט"א. אין אנו אמורים לעשות חשבונות מתי משתלם לשמוע להלכה ומתי לא, לכל דבר יש גדרים ברורים וכאשר הם לא ברורים ההכרעה נתונה בידי פוסקי הדור ובידיהם בלבד. עיקרון זה נכון הן ביחס לחילולי שבת, הן ביחס לבעיות צניעות והן ביחס ליישוב הארץ. ככל שאנו, הציבור הדתי, נפנים זאת ונחנך כך את ילדינו ותלמידנו, כך נזכה לעשות יותר את רצון ה' וממילא נזכה מן הסתם ליותר סיעתא דשמיא בכל מאבקינו.

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

האם מותר לפנות למקובלים?

מה מברכים על פיצה?

'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'

הלכות קבלת שבת מוקדמת

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















