בית המדרש

  • מדורים
  • הרה"ג דב ליאור
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

שמעון בן מזל

ואהבת לרעך... אני ה'

במצות "ואהבת לרעך" ישנה חובה להבחין בין מי שבגלל חולשתו נגרר לסיפוק תאוותו החומרנית, לבין מי שמתוך השקפת עולם ואידיאולוגיה שולל את תורת ישראל.

undefined

הרה"ג דוב ליאור

כה ניסן תשס"ח
2 דק' קריאה
פרשתנו עוסקת בעיקר בהנהגות חיי החברה בישראל. ביטוי לכך אנו מוצאים בדברי חז"ל, שהדגישו שפרשה זו נאמרה בהקהל, כלומר - בשונה משאר פרשיות תורה שנאמרו לפני הלומדים בלבד, הרי שכאן משה רבנו כינס את כולם ואמר בפניהם את הפרשה. בפרשה זו תלויים רוב המצוות והאזהרות שעוסקות בהנהגות האדם בחברה, כגון: לא לגזול, לא לעשוק, לא לעמוד על דם חברו, לא ללכת רכיל ולא לשנוא או לנטור איבה, ושיאם בפסוק "ואהבת לרעך כמוך" שעליו אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה.
הפרשה מתחילה בחיוב מורא אב ואם. מצוה זו בונה את התא המשפחתי, שהוא המעגל החברתי הראשוני שבתוכו הילד גדל. אם הילד יגדל מקטנותו באווירה בריאה ונאותה, שבה יהיה לו מורא וכבוד להוריו, ממילא יקבל מהם את דרכי החינוך הנכונים, ויגדל לבן נאמן למשפחתו ומסורת אבותיו. כך יזכה להיות נאמן גם למעגלים החברתיים הרחבים יותר - לעמו ולארצו. אולם כשיסוד החינוך פגום מעיקרו, הרי אנו רואים את התוצאות בחוץ, בדמות העלייה החדה באלימות בני הנוער.
קיומן של המצוות החברתיות הכלולות בפרשתנו אינן קלות, בייחוד השמירה על האיסורים - לא לשנוא ולנטור איבה, ולא ללכת רכיל. לא לחינם שיבץ הרמב"ם את ההלכות הללו בהלכות דעות סמוך להלכות יסודי התורה בספר המדע, וזאת בגלל הקושי שיש בְּישום מצוות אלו בשטח. לפיכך, חשוב שנדע נאמנה עד כמה שיש להשקיע בחינוך בייחוד בתחומים הללו.
מצות "ואהבת לרעך כמוך" - הרשב"ם במקום כותב שמצוה זו נאמרה על אנשים כשרים ולא על רשעים. מיהו רשע?
הרמב"ם בפירוש המשניות במסכת סנהדרין, לאחר שמונֶה את שלש עשרה עיקרי האמונה, כותב - שמי שנכנס לכלל ישראל ומאמין בעיקרים האלה, למרות שלפעמים עובר לתאבון על איסורים אחרים יש מצוה לאהבו ולקרבו וגם כלפיו נאמרו הציוויים האלה, אולם מי שמערער על יסודות האמונה (גם אם הוא מעם ישראל), כלפיו לא חלה המצוה הזאת. לפיכך במצוה זו, יש חובה להבחין בין מי שבגלל חולשתו נגרר לסיפוק תאוותו החומרנית, לבין מי שמתוך השקפת עולם ואידיאולוגיה שולל את תורת ישראל על כל המשמעות המקיפה הנגזרת מכך.
אהבת ישראל יכולה להתקיים, כפי שהפסוק בעצמו מסיים - "אני ה'". מי שמודה בעיקרון של האמונה והסעיפים הנובעים מכך ישנה מצוה לאהבו, אך לא את מי שברגל גאוה בועט בקודשי ישראל והולך אחרי שרירות ליבו.
ולוואי וכל אחינו בני ישראל יכירו וידעו שאושרם וטובתם תלויים בשמירת קדושת ישראל במחנה פנימה, וזה יביא לנו את הגאולה בקרוב בימינו אמן.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il