ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- הנהגת ה' את העולם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
הקדמות במובנה האריסטי, בתור חיוב של מושכל ממשכיל, אינה קוצצת כל כך את ענפי המוסר, כמו קדמות החומר הקדום, בלא שום התחלה רוחנית חיובית. שלדעה זו יוכל להיות נצחון לאיזה רע מוכרח מצד תנאי החומר, מה שאין כך לדעת הקדמות המחייבת, שסוף כל סוף הטוב יחייב טוב. (שמונה קבצים א, תמו).
בימי תשרי אנו עוסקים בבריאת העולם והאדם במרכזו. תורת ישראל פותחת ב"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", האמונה בבריאת העולם והאדם, יש מאין, היא הבסיס לאמונה שהאדם נברא בצלם אלוקים, ושהוא בעל יכולת הבחירה החופשית:
"החירות הצביונית היא אותה הרוח הנשאה, שהאדם וכן העם בכללו מתרומם על ידה, להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו, להתכונה הנפשית של צלם אלקים אשר בקרבו" (מאמרי הראי"ה א עמ' קנז).
לדעת הרב "צלם אלוקים" היא הבחירה החופשית. הבחירה היא הבסיס לדרישה מן האדם להתנהגות מוסרית- ערכית, שהרי לא ניתן לדרוש התנהגות רצויה ממי שאינו בעל בחירה.
מול אמונת ישראל עמדו שני פילוסופים יווניים מפורסמים שהיו להם תיאוריות שונות באשר לבריאת העולם. האחד הוא אריסטו שסבר ש"העולם קדום" וכשם שמקור העולם הקרוי בפיו "סיבת הסיבות" קדום, שהרי לעולם אין התחלה ואין סוף, וכמו שלאלוקים אין התחלה ואין סוף כך גם העולם קיים בצורתו הנכחית ללא התחלה. לעומתו, אפלטון סבר שקיים חומר קדום "היולי", שממנו יצר ד' את העולם, חומר זה אינו נברא אלא היה קיים מאז ומתמיד. במבט ראשון נראה שדעת אפלטון קרובה יותר לאמונת ישראל, שהרי הוא מדבר על יצירה אלוקית מתוך חומר קדום, ובאמת ריה"ל בספר הכוזרי (א' סז) כותב כי כל המאמין בדברי אפלטון אינו כופר. זאת - לעומת דעת אריסטו שיש בה כפירה גמורה בבריאת העולם,וכפירה זו מובילה לכפירה בידיעת ה' את הנעשה בעולם, בהשגחה, בניסים, בבחירה חופשית, בתורה ובשכר ועונש (רמב"ם מו"נ ב' כה).
מרן הרב זצ"ל, בפסקה דלעיל מתבונן בסכנות המוסריות הנובעות מדעותיהם של פילוסופים אלו וקובע שדעתו של אפלטון יותר מסוכנת מדעת אריסטו. אם החומר קדום כקדמות האלוקים, משמעות הדבר שהחומר הוא נצחי, בניגוד לרוח וערכיו המוסריים שהם נבראים. דעה זו נותנת חשיבות עצומה לחומר, שהוא המקור של הרע בעולם, וממילא היכולת לנצחו תהיה מוגבלת. וכמו כן תפיסה זו סותרת לחלוטין את אמונת ישראל שניתן וצריך להעביר את הרע מן העולם. לעומת זאת, דעת אריסטו אשר חשב שאם יש "משכיל" (הכוונה למקור השכל) שהוא הקב"ה כי ממנו נובע כח הנקרא "מושכל" (אשר הכוונה בו היא לעולם המורכב מרוח וחומר). תפיסה זו נותנת עדיין מקום לרוח ולמוסר הנובע ממנו במקביל לחומר, ואז יש תקווה לנצחון הרוח על החומר, שהרי הטוב הוא קדום ונצחי.
הרב שאל את עצמו כיצד רבי יהודה הלוי נותן מקום לדעת אפלטון, ולכן הוא כותב בהמשך הפסקה:"והכוזרי שאמר שאין פגם באמונת חומר קדום, ראוי לומר שהוא דוקא אם הוא ברעיון של התחייבות על דרך עילה ועלול מהסבה הראשונה" , לאמור: כי אם ניתן לקבל את דעת אפלטון הרי זה רק כאשר נקשר את החומר הקדום (העלול) למקורו האלוקי (העלה) שאז יש תקווה לנצחון הרוח בעולם.
לדעת הרב, המקור לתפיסות היווניות בנושא קדמות העולם הוא בשליטה של הכח המדמה על השכל: "הציור של קדמות העולם, או קדמות החומר לבד, הרי הוא בא מהשלטתו של כח המדמה, הלוקח מן הרשמים הבאים אליו מבחוץ" (שמונה קבצים ה' רג), כח המדמה מקורו הוא מן החושים הקולטים את הנגלה שבמציאות. המפגש עם הנגלה עלול לגרום לשליטת הדמיון, ועל כך באה אזהרת התורה: "ולא תתורו ...ואחרי עיניכם", היוונים נפגשו עם העולם המוחשי, והגיעו למסקנה שהוא קדום. מציאות זו גורמת לשליטת הדמיון, והדבר מוביל להתדרדרות מוסרית: "ומוריד את התכונה העצמית של האדם ושל העולם לעמקי השחתה" (שם). אמונת ישראל מקורה בעולם הרוח וכח הדמיון נשלט , ולכן היא אמונה טהורה, אמונה הרואה את החומר כדבר נברא, שניתן לשלוט עליו ואפילו לטהרו ולקדשו.
הרב ראה בתפיסה היוונית את המקור לחילוניות של העולם ואת אי היכולת של העולם להתקרב אל האלוקים, שהוא מקור הכל. זאת בניגוד לעם ישראל המגלה שם שמים בעולם:"לא התנשא רוח כל גוי להכיר את מי שאמר והיה העולם, לחדור...עד כדי היחס הבהיר והברור למקור כל היש...בלא חלישות של קדמות העולם או לפחות של קדמות החומר, לא יכלה ההשכלה האלילית להתרומם...החיים נעוצים הם בהעורון האליל, מאפס יכולת להתקשר במלא חיים לאור מחייה החיים" .(שמונה קבצים ו, קפח). הייאוש מהשאיפה העליונה להתקרב אל ה' גרם לעולם האלילי והמשכו בפילוסופיה היוונית להגיע לדעות על קדמות העולם.
ימי תשרי הם הימים בהם אנו מדגישים את החיבור הנצחי בין הקב"ה לעולם. בראש השנה נברא האדם שהוא נזר הבריאה, משום כך אנו חוזרים פעמים רבות בתפילה על המלה "חיים". המרכז אליו מושפעים החיים הוא עם ישראל, וממנו תבוא ההשפעה לעולם כולו. "וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו: ה' אלוקי ישראל מלך...".
לתגובות, הארות ופניות: [email protected].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
