ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- הנהגת ה' את העולם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
הקדמות במובנה האריסטי, בתור חיוב של מושכל ממשכיל, אינה קוצצת כל כך את ענפי המוסר, כמו קדמות החומר הקדום, בלא שום התחלה רוחנית חיובית. שלדעה זו יוכל להיות נצחון לאיזה רע מוכרח מצד תנאי החומר, מה שאין כך לדעת הקדמות המחייבת, שסוף כל סוף הטוב יחייב טוב. (שמונה קבצים א, תמו).
בימי תשרי אנו עוסקים בבריאת העולם והאדם במרכזו. תורת ישראל פותחת ב"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", האמונה בבריאת העולם והאדם, יש מאין, היא הבסיס לאמונה שהאדם נברא בצלם אלוקים, ושהוא בעל יכולת הבחירה החופשית:
"החירות הצביונית היא אותה הרוח הנשאה, שהאדם וכן העם בכללו מתרומם על ידה, להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו, להתכונה הנפשית של צלם אלקים אשר בקרבו" (מאמרי הראי"ה א עמ' קנז).
לדעת הרב "צלם אלוקים" היא הבחירה החופשית. הבחירה היא הבסיס לדרישה מן האדם להתנהגות מוסרית- ערכית, שהרי לא ניתן לדרוש התנהגות רצויה ממי שאינו בעל בחירה.
מול אמונת ישראל עמדו שני פילוסופים יווניים מפורסמים שהיו להם תיאוריות שונות באשר לבריאת העולם. האחד הוא אריסטו שסבר ש"העולם קדום" וכשם שמקור העולם הקרוי בפיו "סיבת הסיבות" קדום, שהרי לעולם אין התחלה ואין סוף, וכמו שלאלוקים אין התחלה ואין סוף כך גם העולם קיים בצורתו הנכחית ללא התחלה. לעומתו, אפלטון סבר שקיים חומר קדום "היולי", שממנו יצר ד' את העולם, חומר זה אינו נברא אלא היה קיים מאז ומתמיד. במבט ראשון נראה שדעת אפלטון קרובה יותר לאמונת ישראל, שהרי הוא מדבר על יצירה אלוקית מתוך חומר קדום, ובאמת ריה"ל בספר הכוזרי (א' סז) כותב כי כל המאמין בדברי אפלטון אינו כופר. זאת - לעומת דעת אריסטו שיש בה כפירה גמורה בבריאת העולם,וכפירה זו מובילה לכפירה בידיעת ה' את הנעשה בעולם, בהשגחה, בניסים, בבחירה חופשית, בתורה ובשכר ועונש (רמב"ם מו"נ ב' כה).
מרן הרב זצ"ל, בפסקה דלעיל מתבונן בסכנות המוסריות הנובעות מדעותיהם של פילוסופים אלו וקובע שדעתו של אפלטון יותר מסוכנת מדעת אריסטו. אם החומר קדום כקדמות האלוקים, משמעות הדבר שהחומר הוא נצחי, בניגוד לרוח וערכיו המוסריים שהם נבראים. דעה זו נותנת חשיבות עצומה לחומר, שהוא המקור של הרע בעולם, וממילא היכולת לנצחו תהיה מוגבלת. וכמו כן תפיסה זו סותרת לחלוטין את אמונת ישראל שניתן וצריך להעביר את הרע מן העולם. לעומת זאת, דעת אריסטו אשר חשב שאם יש "משכיל" (הכוונה למקור השכל) שהוא הקב"ה כי ממנו נובע כח הנקרא "מושכל" (אשר הכוונה בו היא לעולם המורכב מרוח וחומר). תפיסה זו נותנת עדיין מקום לרוח ולמוסר הנובע ממנו במקביל לחומר, ואז יש תקווה לנצחון הרוח על החומר, שהרי הטוב הוא קדום ונצחי.
הרב שאל את עצמו כיצד רבי יהודה הלוי נותן מקום לדעת אפלטון, ולכן הוא כותב בהמשך הפסקה:"והכוזרי שאמר שאין פגם באמונת חומר קדום, ראוי לומר שהוא דוקא אם הוא ברעיון של התחייבות על דרך עילה ועלול מהסבה הראשונה" , לאמור: כי אם ניתן לקבל את דעת אפלטון הרי זה רק כאשר נקשר את החומר הקדום (העלול) למקורו האלוקי (העלה) שאז יש תקווה לנצחון הרוח בעולם.
לדעת הרב, המקור לתפיסות היווניות בנושא קדמות העולם הוא בשליטה של הכח המדמה על השכל: "הציור של קדמות העולם, או קדמות החומר לבד, הרי הוא בא מהשלטתו של כח המדמה, הלוקח מן הרשמים הבאים אליו מבחוץ" (שמונה קבצים ה' רג), כח המדמה מקורו הוא מן החושים הקולטים את הנגלה שבמציאות. המפגש עם הנגלה עלול לגרום לשליטת הדמיון, ועל כך באה אזהרת התורה: "ולא תתורו ...ואחרי עיניכם", היוונים נפגשו עם העולם המוחשי, והגיעו למסקנה שהוא קדום. מציאות זו גורמת לשליטת הדמיון, והדבר מוביל להתדרדרות מוסרית: "ומוריד את התכונה העצמית של האדם ושל העולם לעמקי השחתה" (שם). אמונת ישראל מקורה בעולם הרוח וכח הדמיון נשלט , ולכן היא אמונה טהורה, אמונה הרואה את החומר כדבר נברא, שניתן לשלוט עליו ואפילו לטהרו ולקדשו.
הרב ראה בתפיסה היוונית את המקור לחילוניות של העולם ואת אי היכולת של העולם להתקרב אל האלוקים, שהוא מקור הכל. זאת בניגוד לעם ישראל המגלה שם שמים בעולם:"לא התנשא רוח כל גוי להכיר את מי שאמר והיה העולם, לחדור...עד כדי היחס הבהיר והברור למקור כל היש...בלא חלישות של קדמות העולם או לפחות של קדמות החומר, לא יכלה ההשכלה האלילית להתרומם...החיים נעוצים הם בהעורון האליל, מאפס יכולת להתקשר במלא חיים לאור מחייה החיים" .(שמונה קבצים ו, קפח). הייאוש מהשאיפה העליונה להתקרב אל ה' גרם לעולם האלילי והמשכו בפילוסופיה היוונית להגיע לדעות על קדמות העולם.
ימי תשרי הם הימים בהם אנו מדגישים את החיבור הנצחי בין הקב"ה לעולם. בראש השנה נברא האדם שהוא נזר הבריאה, משום כך אנו חוזרים פעמים רבות בתפילה על המלה "חיים". המרכז אליו מושפעים החיים הוא עם ישראל, וממנו תבוא ההשפעה לעולם כולו. "וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו: ה' אלוקי ישראל מלך...".
לתגובות, הארות ופניות: [email protected].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
