ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"כי תשא את ראש בני ישראל"

בית מדרש פרשת השבוע חומש שמות כי תשא Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תש"ן, תשנ"ז

"כי תשא את ראש בני ישראל"


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
גילה בת רחל

א'
ובדברי חכמים: אמר רבי אבהו, אמר משה לפני הקב"ה, במה תרום קרן ישראל - אמר לו בכי תשא.
ויש להבין במה ע"י הספירה תרום קרנו של ישראל? וראיתי מסבירים כי על ידי הספירה הם הופכים להיות "דבר שבמנין" שיש לו חשיבות "אפילו באלף לא בטיל". אבל נדמה שיש באמת גם בצורת הספירה משום ביטוי לדמות הישראלית המיוחדת שבזה רמה קרנה על הגויים.
הרעיון של "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל", כל אחד נותן רק חלק המצטרף לשלם, ודוקא לא פחות ולא יותר, קובע שויון בין איש לרעהו ותלות היחיד ברבים. תוך עיון מעמיק בתחום היחס שבין יחיד לרבים, אפשר לראות שכל אחד ואחד רק בשיתוף עם הרבים מסוגל להשיג לעצמו, פי אלף ממה שישיג בעצמו, לא רק חכמה שהיא תוצאה הבאה מתוך כל מלמדי השכלתי, אלא גם בתחום החיים החומריים, זקוק האדם לפעולתם של אחרים. כמה עלוב היה האדם אילו צריך היה בעצמו לדאוג לביצוע כל הפעולות מהזריעה עד האפיה כדי לזכות לפת לחם. ואותו דבר בכל מה שהוא זקוק לקיומו. ואז נוצרים מעמדות של בעלי זכות יתר ובעלי חובות יתר. האם יש דוגמא יותר נעלה לשויון חברתי, אותו רוצה התורה ליצור ולקראתו מכוונת אותנו, מכפי שהוא בא לידי ביטוי בספירה המיוחדת לבניינו של המשכן להשראת השכינה בישראל, וע"י השראת השכינה מרימה קרן ישראל, כנאמר "בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך".
(התש"ן)

ב'
מחצית השקל שהיוה את היסוד למשכן, האדנים, היה חובה ולא רשות הבאה מתוך נשיאות הלב ונדיבות הרוח. מטרתו המוצהרת בתורה: "ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם", ברם בירושלמי מצאנו סיבה אחרת למחצית השקל, וכך אומר רבי פנחס בשם רבי לוי: "לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף ונפל לכל אחד ואחד מהם טבעה (חצי סלע) לפיכך יהיה כל אחד ואחד נותן שקלו "טבעה".
ובאותו מקום בירושלמי גם דעה נוספת וכה דבריו של רבי ברכיה בדם רשב"ל: "לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף - יהיה כל אחד ואחד פודה את בנו בכורו בעשרים כסף".
וכפרה זו כנראה שלא כפרה הכל, הן באגדות חז"ל מצאנו שעשרת הרוגי מלכות הם שבאו לכפר על חטא מכירת יוסף (בהסכמת בית דין של מעלה), כנראה שהיה בהם בכל אחד ואחד משהו מעשרת השבטים, שהיו קשורים למכירת יוסף והגם שראובן לא היה בשעת המכירה, אבל זכה גם הוא ב"טבעה" שזכה כל אחד ואחד.
מהי כפילות החטא שבמכירת יוסף, ואולי גם שלש, שהיה צורך בכל הכפרות הללו. העולה על דעתנו: שלשה דברים גרמה מכירתו: א) צערו של יעקב ב) סילוק השכינה ממנו ג) פגיעה בשלמות בית יעקב. "ויהיו בני ישראל שנים עשר" המופיע אחרי חטא ראובן, זוהי קביעת דמות שלימות בית יעקב, שנים עשר שבטים. לפיכך על צערו של יעקב וסילוק השכינה באו מחצית השקל ועשרים השקלים לפדיון הבן, ואילו על הפגיעה בשלימות בית ישראל - עשרת הרוגי מלכות שהם הם אור ישראל ושלימותו. (התשנ"ז)
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il