(א) והנער שמואל משרת את יהוה לפני עלי ודבר יהוה היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ: (ב) ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו ועינו החלו כהות לא יוכל לראות: (ג) ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר שם ארון אלהים: (ד) ויקרא יהוה אל שמואל ויאמר הנני: (ה) וירץ אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי שוב שכב וילך וישכב: (ו) ויסף יהוה קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי בני שוב שכב: (ז) ושמואל טרם ידע את יהוה וטרם יגלה אליו דבר יהוה: (ח) ויסף יהוה קרא שמואל בשלישת ויקם וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער: (ט) ויאמר עלי לשמואל לך שכב והיה אם יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך וילך שמואל וישכב במקומו: (י) ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך: (יא) ויאמר יהוה אל שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל שמעו תצלינה שתי אזניו: (יב) ביום ההוא אקים אל עלי את כל אשר דברתי אל ביתו החל וכלה: (יג) והגדתי לו כי שפט אני את ביתו עד עולם בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם: (יד) ולכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם: (טו) וישכב שמואל עד הבקר ויפתח את דלתות בית יהוה ושמואל ירא מהגיד את המראה אל עלי: (טז) ויקרא עלי את שמואל ויאמר שמואל בני ויאמר הנני: (יז) ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך אל נא תכחד ממני כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר מכל הדבר אשר דבר אליך: (יח) ויגד לו שמואל את כל הדברים ולא כחד ממנו ויאמר יהוה הוא הטוב בעינו יעשה: (יט) ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולא הפיל מכל דבריו ארצה: (כ) וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא ליהוה: (כא) ויסף יהוה להראה בשלה כי נגלה יהוה אל שמואל בשלו בדבר יהוה: