ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
סיפור זה, העלה בזיכרוני סיפור נוסף, ששמעתי בעבר מאחד מחברי. וכך סיפר החבר – המחזור שלנו בישיבה התיכונית היה מחזור מגובש מאוד. היה קשר טוב בין כל החברים, למרות שהיו הבדלים בינינו, ולא כולם היו באותה רמה רוחנית. חלק מהחברים הלכו לישיבות, וחלק פנו לשירות בצה"ל.
לנו, בני הכיתה שלמדנו בישיבות, היה חשוב להמשיך לשמור על קשר עם כל בני המחזור, ולכן הוצאנו עלון מיוחד עם דברי תורה ועדכונים מחיי החברים, והיינו שולחים אותו לכולם.
לפעמים, המאמץ הכרוך בכתיבת העלון ובשליחתו לכולם, נראה כמיותר, אבל דע לך, פעם סיפר לי אחד החברים בצבא, שהייתה תקופה שהוא כמעט נפל מאוד מבחינה רוחנית, אך מה שחיזק אותו זו התודעה שהוא חלק מהחבורה שלנו. ברגעים הקשים, הוא אמר לעצמו – 'איני יכול ליפול. אני חלק מחבורה, שיש בתוכה אנשים ברמה רוחנית גבוהה, ואיני יכול ליפול'!
יש כאן נקודה יסודית ומתבקשת מאוד בעבודת ה'. זוהי נקודה שמופיעה בפרשת עקב, ולדעת רוב הפוסקים היא מצווה מפורשת מדאורייתא. הצטווינו – "את ה' אלוקיך תירא... ובו תדבק" (י, כ), ונכפל שוב הציווי בפרשה – "לאהבה את ה' אלוקיכם... ולדבקה בו" (יא, כב).
על הציווי להידבק בה', שאלו חז"ל (כתובות קיא, ב) – 'וכי אפשר להידבק בשכינה? והרי כתוב: כי ה' אלהיך אש אוכלה! אלא, כל המשיא בתו לתלמיד חכם, והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים, והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה'.
ומכאן למדו הרמב"ם (מצוות עשה ו') והחינוך (מצווה תלד) שיש מצווה מפורשת מהתורה להתחבר לחכמי התורה ותלמידיהם. (אמנם הרמב"ן בהשגות על מצוות עשה ז', סובר שאין מצווה מפורטת כזו, ומבאר שזה חלק ממצווה כללית יותר של דבקות בה').
הרמב"ם מבאר טעם פשוט למצווה זו. דרכו של האדם להימשך אחרי החברה שמסביבו, ולכן אם יהיה חלק מחברת החכמים ותלמידיהם, הוא יימשך באופן טבעי להתרומם בעבודת ה', כמו בסיפורים שבהם פתחתי. וכך כותב הרמב"ם (דעות ו, א-ב) –
"דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם...
מצות עשה להדבק בחכמים ותלמידיהם כדי ללמוד ממעשיהם כענין שנאמר ובו תדבק, וכי אפשר לאדם להדבק בשכינה, אלא כך אמרו חכמים בפירוש מצוה זו הדבק בחכמים ותלמידיהם...".
והוסיף על כך החינוך – " ...כי הם קיום התורה ויסוד חזק לתשועת הנפשות, שכל הרגיל עימהם לא במהרה הוא חוטא...".
ובאמת, יש כאן נקודה יסודית, שחשובה במיוחד לרוב האנשים, כל אלו שאינם שרויים תדיר בהיכלי התורה. כולנו מכירים את התופעה של השחיקה הרוחנית, שבה אנשים בגיל צעיר, לומדים בישיבה או בת שלומדת במוסד המחנך לחיי תורה ומצוות, ובאותם שנים מקפידים ומדקדקים במצוות וחשוב להם הלהט והחיבור לרוחניות. אך כשיוצאים לעולם הגדול, נשחקים אט אט, ויורדים מבחינה רוחנית.
אמנם, זה קשור גם להבדל בין גיל הנעורים, המלא להט ושקיקה לאמת, לעומת הגיל המבוגר יותר, שבו כבר יש אכזבה וקרירות. אך, זו לא הסיבה היחידה. חלק גדול מתופעת השחיקה הרוחנית נובע מהחברה שסובבת את האדם. אדם ששרוי בין אנשים מבקשי רוחניות, יתרומם גם הוא בעבודת ה', אך אדם שסביבתו מושכת לכיוונים אחרים, קשה לו מאוד להמשיך בעלייה ובהתקדמות רוחנית.
אם כך – מה הפתרון? מה יעשו אלו הלומדים באקדמיה או עובדים בסביבת אנשים הרחוקים מתורה ומצוות?
יידבקו בחכמים ותלמידיהם!
כל איש ואישה, חייבים שבמקביל לסביבת העבודה והלימודים שלהם, תהיה להם סביבה נוספת – סביבת החכמים ותלמידיהם. כלומר – כל אחד ואחת חייבים למצוא לעצמם חבורה שמחפשת רוחניות, ולחוש שהחבורה הזו היא סביבת ההשתייכות האמיתית שלהם.
זה יכול להיות שיעור דף יומי, שיעור נשים שבועי ועוד ועוד. העיקר שהאדם לא רק יגיע ללמוד באותו מקום, אלא יטפח קשר חברתי עם סביבה זו, המושכת אותו למעלה.
אל תסתפקו בהתרוממות רוחנית לבד, תחפשו להיות חלק מחבורה עובדת ה'!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.














