ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הספרים הק' כתבו רמז לחודש אלול בראשי תיבות הפסוק בספר שיר השירים " אני לדודי ודודי לי ". (יש עוד פסוקים שראשי תיבותיהם אלול, ודרשו אותם כרמז למהות חודש אלול, ברם הרמז הנזכר הוא המפורסם ביותר, ולכן המשמעותי ביותר למהותו של חודש זה). ויש ללמוד מזה כמה רעיונות ביחס למהות עבודת ה' במיוחדת לחודש אלול.
הנה היחס בין הקב"ה לישראל בפסוק זה, הוא כיחס הדוד לרעיה, ולכאורה היינו מצפים ליחס של עבדים כלפי מלכם, שכן חודש אלול הוא הכנה לראש השנה, שבו מתגלה לנו הקב"ה כמלך על כל הארץ, ובו אמר הקב"ה " אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם ".
נראה לומר, שבימי המועד של חודש תשרי ישנה התפתחות ביחס של ישראל כלפי הקב"ה. בר"ה הקב"ה מתגלה לנו כמלך, וכאמור אנו אומרים לפניו מלכויות, ומאידך גיסא, נזהרים שלא להזכיר בו חטא, ואין מתוודים בו כלל, ונראה שהסיבה לכך בגלל דין המלך שבו, לפי ההלכה ש" מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ", אבל ביום הכפורים שהוא יום סליחה וכפרה, משתנה היחס ליותר מידת הרחמים, ולכן אנו מזכירים בו חטא, ומתוודים בו חמש פעמים, ונראה שהקב"ה מתגלה בו כאב לבניו, ו" אב שמחל על כבודו, כבודו מחול ". ובחג סוכות זמן שמחתינו, שבו "הביאני המלך חדריו", ואנו חוסים בצל הסוכה, מורגש יחס של אהבה בין הקב"ה לכנסת ישראל, בחינת חתן וכלה, וכדוד ורעיה.
נמצא, שחודש אלול הוא בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה, ואנו מכינים עצמינו ויחס קרבה לקב"ה כדוד ורעיה, וסופו נעוץ בתחילתו, ולכן רמז החודש הוא " אני לדודי ודודי לי ".
אני לדודי - תחילה, אח"כ - דודי לי
מובא בספרים הק', שחודש ניסן הוא בסימן הפסוק " דודי לי ואני לו ", היינו שהקב"ה התחיל בהתערותא דלעילא לגאול את ישראל, בחינת "דודי לי", ורק אח"כ אנו השבנו לו אהבה בחינת "ואני לו". וזה בניגוד לחודש אלול, שבו מוטל עלינו להתחיל בהתערותא דלתתא להתקרב לה' לפי הסדר של " אני לדודי ודודי לי ". והחידוש שבדבר הוא, שאם בחודש ניסן הקב"ה בורא אותנו כבריה חדשה, בחינת "החודש הזה לכם ראש חדשים" חידוש מעיקרא, הרי בחודש אלול ניתן לנו הכוח לשפר את מעשינו, בחינת "שופר - שפרו מעשיכם".
ויתייצב ארבעים יום
מובא בגמ' (סוטה דף מב עמוד ב) מדוע מצאנו שגלית התייצב ארבעים יום וחרף מערכות אלוקים, וז"ל: "ויתייצב ארבעים יום - א"ר יוחנן: כנגד ארבעים יום שנתנה בהן תורה ", היינו כנגד אותם ארבעים יום שמשה עלה על הר סיני להוריד תורה לישראל, שהיו ימי הרחמים. נראה שבא ללמדנו, שזה לעומת זה עשה אלוקים, וכנגד הזכות הגדולה של הימים האלו, יש לעומתם מקטרג שמעורר דין. כיצד יש להתגבר עליו, למדנו מדוד המלך. גלית הענק מופיע עטור שרון קשקשים ונראה שמי שאי אפשר לנצחו, ובודאי שלא דוד הקטן, שאינו לובש בגדי הגנה מולו, ואעפ"כ מצליח דוד לפגוע בו במקום התורפה ולנצחו, נראה שפגע בו בנקודת התורפה הרוחנית, כפי שדוד אומר לגלית (שמואל א פרק יז פסוק מה) " ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם ה' צבאות אלוקי מערכות ישראל אשר חרפת ". אנו עומדים מופתעים מול ההעזה של דוד, אולם היא נובעת מהביטול שלו לה', אין הוא יוצא למלחמה בגלית אלא ה' אלוקי מערכות ישראל, ולכן בודאי סמוך ובטוח הוא שינצח את גלית. יש ללמוד מכאן ביחס לחודש אלול, שאין לפחד מאיומים של יצר הרע שמפחיד אותנו בדין קשה שאי אפשר להתגבר עליו, אלא להאמין בסייעתא דשמיא, שנזכה להתגבר עליו, מפני שאנו באים בכוחו של ה' שקורא לנו לשוב אליו. אלא שהצעד הראשון צריך לבוא מאתנו.
ולוא אנחנו, כתיב ולא וקרינן ולו - אותיות אלול
כתב השפת אמת בדרשות חודש אלול, על הפסוק בתהילים במזמור לתודה " ולוא אנחנו, כתיב ולא וקרינן ולו - אותיות אלול", היינו שע"י הביטול לה' בחינת "ולא" זוכים להרגיש ש"ולו" אנחנו. ונראה להוסיף לפי דברינו לעיל, שהרגשת הביטול של דוד נתנה לו את העוצמה לפעול נגד גלית, מפני שכך היה חדור בתחושה שהוא פועל בשם ה', וכדרכו אפשר לפעול בחודש אלול אם רוצים לשנות את המציאות ולשפרה.
לולא האמנתי - אותיות אלול
עוד כתבו הספרים שיש רמז לאלול בפרק כ"ז בתהילים שאותו אומרים בחודש אלול, בפסוק "לולא האמנתי" שהוא אותיות אלול. והנה אמרו חז"ל במדרש (ילקוט שמעוני תהילים רמז תשז) "לולא האמנתי לראות בטוב ה', תאנא משמיה דר' למה נקוד על לולא כך אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע, מובטח אני בך שאתה עתיד ליתן שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא, אבל איני יודע אם יש לי חלק עימהם, והכתיב שמרה נפשי כי חסיד אני אמר שמא יגרום החטא".
ולכאורה יש כאן דבר והיפוכו, אם האמנתי, מדוע חשש ופחד שמא יגרום החטא?
אלא שהיא הנותנת, כיון שהיה ירא שמא יגרום החטא, לכן היה כל כך נחוש באמונתו שהקב"ה יעזור לו. (ועיין בגמ' גיטין "פחדו בציון חטאים", לעומת "אשרי אדם מפחד תמיד", ואמרו בגמ' ההוא בדברי תורה כתיב).
כפי שאמרו באבות (פרק א משנה יד) "הוא היה אומר אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני ואם לא עכשיו אימתי". מצד אחד הכל תלוי בי, ומצד שני אני בעצמי איני יכול לפעול כלום בלא סייעתא דשמיא.
וזה מהותו של חודש אלול, כלפי שמיא להיות ירא שמא יגרום החטא, ובאופן מעשי לפעול ללא מורא לתקון המצב, ואז "לולא האמנתי", יאמין ש"אני לדודי" יביא "דודי לי".

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הדלקה וכיבוי ביום טוב

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

הלכות שטיפת כלים בשבת

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך ללמוד אמונה?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

















