הושע פרק ה

(א) שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור: (ב) ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם: (ג) אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל: (ד) לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו: (ה) וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם: (ו) בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה ולא ימצאו חלץ מהם: (ז) ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם: (ח) תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין: (ט) אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה: (י) היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי: (יא) עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו: (יב) ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה: (יג) וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור: (יד) כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל: (טו) אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני: