- פרשת שבוע ותנ"ך
- משפטים
- מדורים
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
מהתורה אסור לאדם להזיק. בעל היד רמ"ה כותב, שלא כתוב 'לאו' מפורש בתורה שאסור לאדם להזיק אלא כתבה התורה בלשון חיובית: "ואהבת לרעך כמוך", ובזה כלולה מצוות עשה של הימנעות מלהזיק, ואם אדם מזיק למישהו או שאינו שומר את הרכוש שלו או את עצמו מלהזיק, מבטל בזה את המצווה.
התורה הזהירה גם כן שאין להזיק אחד את השני גם ע"י דיבור. "לא תלך רכיל בעמך", הרמב"ם אומר שאיסור רכילות ולשון הרע כלול בלאו הזה. בפרשתנו אנו קוראים: "לא תישא שמע שוא" אומר רש"י: אזהרה למקבל לשון הרע. לצערנו הרב בדורנו שישנה עיתונות כתובה ותקשורת המונים נפוצה, אנו עדים למצבים שבכלי התקשורת לפעמים מפרסמים דברים שלילים על אנשים ללא בדיקה, וע"י זה גורמים פגיעה בכבודו של מישהו אחר. אך התורה מדריכה אותנו שהימנעות מלהזיק זה לא רק שלא לשבור חפציו, אלא גם להיות זהיר בכבודו של אדם, אם זה לא בטוח במאה אחוז צריך זהירות - "לא תישא שמע שוא" כלומר לא לקבל לשון הרע. אם כי חז"ל אמרו בתלמוד לא לקבל לשון הרע הכוונה להאמין שזה אמת, אבל אם אמרו על מישהו שהוא זייפן או רמאי, לחשוש מותר, אבל לא לקבוע את זה במאה אחוז. הלוואי שכלי התקשורת האלקטרונים והכתובים, שיש להם יכולת עצומה לפרסומים, יקפידו שלא להזיק בדיבור בכל צורה שהיא, על מנת שנוכל לטפח את יחסי החברה ויחסי אנוש, שכל אדם יחיה בחברה ולא יהיה חשוף לפגיעות מעין אלו. ונזכה שנהיה ראויים להיות לבחינת "כי עם קדוש אתה", "ואנשי קודש תהיו לי" והחברה שלנו תהיה חברה בעלת רמה שנעים וטוב לגור בתוכה.
מה היחס בין השתדלות לבין ביטחון בה'
שיחת מוצ"ש פרשת משפטים תשפ"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ז שבט תשפ"ב
אחרי רבים להטות
הרב שמואל אליהו | כד שבט תשפ"ג
בין אדם לחבירו ובין אדם למקום
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשמ"ט-נ"א
השלבים בבניית עבודת ה'
הרב חיים בן שושן | כ"ח שבט תשפ"ד
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
האם מותר לפנות למקובלים?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך עושים קידוש?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?