ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
זכה - ואין הוא רואה מציאות זולתי "אין עודמלבדו". יודע הוא שכל המציאות כלה אינה אלא ציווי אלקי "כי הוא אמר ויהי, הוא ציווה ויעמוד". גם את קיומו הוא אינו מרגיש "ונחנו מה", וכל אשר הוא עושה, אינו אלא "כאשר ציווה". לא מה שנראה לו כחשוב ולא מה שנראה לו כדרוש.
לא זכה - מרגיש הוא כי לגדולות נוצר. ולעיתים אצה לו הדרך ומחשבות מתעוררות אצלו "מתי שני זקנים הלו מתים ואנו נוהגין שררה על הציבור". מציאותו, חשיבותו - מחפשת דרכים לבוא לידי ביטוי, שעשייתו תתבלט. ובשעה שהרגשת המציאות העצמית קיימת - נעלם מן העין ה"הוא ציוה ויעמוד", משתכח מן הלב "זה הדבר אשר ציוה" והתלהבות גדולה אופפת אותו, אש בוערת בעצמותיו לפעול ולעשות ואינו מסוגל לשים אז לב שזוהי "אש זרה אשר לא ציוה" והתוצאה: "בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד".
(התשמ"ה)
"אחרי מות שני בני אהרון"
פתיחתה של פרשה זו מתמיהה: בשתי צורות פונה הקב"ה אל משה "וידבר ה'" "ויאמר ה'", הפניה הראשונה "וידבר ה'" לא מובא על מה דבר, הפניה השניה "ויאמר ה'" מכוונת אל אהרון. האם הפניה הראשונה היתה אל משה בלי שיפורט מה היה תוכנה?
אין כל ספק שמותם של שני בני אהרון ציער גם את משה ולא רק מפני שהיו בני אחיו, אלא מישום שהוא לימדם תורה והוא הוא "כאילו ילדם". ברם לא הרי צערו של משה כצערו של אהרון. אמנם גדול הוא צערו של משה, שראה אותם כממשיכים במה שהוא התחיל, והנה דוקא ברגע החגיגי ביותר של התגלות והשראת השכינה באהל מועד קורה אסון כזה.
משה בשבעתימי המילואים עבד את כל העבודות הקשורות למשכן, התרגל לעבודה וידע שאין בה כל סכנה במידה ותעשה כאשר ציוה ה'. אהרון עומד להכנס עתה לעבודה ומיד בתחלתה פוקד אותו אסון, נוסף על הצער הגדול מתעורר גם פחד האם "כל הקרב למשכן ה' ימות"?
לפיכךבא הדיבור האלקי בצורה כפולה, המכוון אל משה - בדיבור קצר, ואילו המכוון אל אהרון - באמירה רחבה ורכה שהרבה מן הפיוס בה. משה אשר נתנסה כבר ויודע שבעבודת ה' אין סכנה, הדבור הוא קצר על "מות שני בני אהרון", שכאן מצא בעל החוב לגבות את חובו על חלקו של אהרון בעגל. ברם המכוון אל אהרון בא בהרחבה לעודדו שלא יחשוש הוא להתקרב לעבודת ה', כי כל קריבה שהיא מאוזנת אין בה כל סכנה, רק התקרבות יתירה "בקרבתם לפני ה'" בה יש סכנה.
(התשנ"ז)
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מסירות או התמסרות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
האם מותר לפנות למקובלים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הנאה ממעשה שבת
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
