ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- מסכת החיים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל ההתבגרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הג"ר גדליה אייזמן שליט"א, בשיחה שנשא לרגל פתיחת זמן החורף בישיבה, תמה לפשר הביטוי "ימי חורפי" (איוב כט), שביאורו ימי נעורי. הרי תואר כזה הולם, לכאורה, יותר איש זקן, ממה שהוא מתאים לנער צעיר ותוסס - כך שאל המשגיח.
בדברי תשובתו אמר: בואו ונחשוב איזו עונה מתאימה יותר לעבודה ולהתעלות רוחנית, הקיץ או החורף? ומיד השיב: בקיץ החיים שמחוץ לבית ערים ותוססים, ומטבע הדברים אדם נמשך לצאת מד' אמותיו. לעומת זאת בחורף, כאשר הכל בחוץ קודר וקר, בזמן כזה מעדיפים בני האדם להיות מכונסים בתוך ביתם וממילא גם בתוך עצמם. לפיכך אין ספק שהחורף הוא זמן יאה יותר לעלייה ולהתעלות.
בדומה לחורף כך גם ימי הנעורים, הם השנים הטובות והמתאימות ביותר לעלייה רוחנית בלימוד ובעבודת ה'. לכן נקראו הימים האלה "ימי חורפי", כי זהו החורף שבו האדם צומח ומתעלה.
"טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו"
מסכת החיים (41)
הרב יהודה חיון
24 - חברה רעה
25 - ניצול ימי הנעורים
26 - הציות להורים ומורים
טען עוד
היותם נערים. קבלת התורה שלהם חייבת לבוא דווקא מפני שהם נערים. על כך אומר הכתוב: "טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו".
את דבריו הוא מנמק בכך שבתקופת הנעורים מוצא האדם כל העת חידוש בגופו.
קומתו הולכת וגדלה, ומה נעים לו לנער לשמוע מידי פעם: ראו, אתמול עוד היה ילד והנה הוא כבר בחור. ההתחדשות הגופנית המתמדת, יכולה להוות אמצעי להתחדשות בנשמה. השינויים החלים בגוף בתקופת הנערות, מהוים תזכורת מצויינת לצורך להתחדש בעבודת ה' ובכל מאויי הנשמה. לכן דוקא תקופת הנערות, היא תקופה נפלאה להתעלות.
החיים משולים לגלוית דואר
סח ה"חפץ חיים": "החיים משולים לגלוית דואר. בנוגע שבעולם, כשאדם מתחיל לכתוב גלוית דואר לחבירו, הריהו כותבה בכתב איטי וגדול, המתפרס על פני שורות אחדות. אולם כשהוא חש שיש ברצונו לכתוב עוד ועוד, ואילו בגלויה נותר רק מקום מצומצם, אזי כותב הוא בצפיפות כמנסה להרויח עוד שורה, ולדחוק עוד משפט... הרי עדיין יש לי כל כך הרבה לכתוב!...
"כך חוזרת התמונה על עצמה בחיי האדם עלי אדמות - שנות הנעורים עוברות בשלוה ובמנוחת הנפש כשהזמן היקר מתבזבז לריק, ולא נותנים את הדעת לחשיבות הזמן עד שזה מאוחר מידי!"
"רצונך להיות תלמיד חכם? שמע לעצתי"...
לשואל צעיר, אמר מרן בעל ה"קהילות יעקב": בצעירות צריכים לחטוף וללמוד עוד ועוד, כי השנים עוברות מהר, וכל הזמן חושב האדם שעוד יהיה לו זמן, ולבסוף מוצא את עצמו זקן.
לנערים שהיו באים לבקש את ברכתו בעת הגיעם למצוות, רגיל היה לומר: רצונך להיות תלמיד חכם? שמע לעצתי. ביממה יש עשרים וארבע שעות, בוא וראה כיצד יש לנצלן. שמונה שעות יש להקדיש לשינה (שמונה שעות שינה רצופות בלילה, או שבע בלילה ואחת ביום). שעתיים נוספות יש להקציב לאכילה ולשאר סידורים. נותרו לך ארבע עשרה שעות. מהם שעתיים יש להקדיש לג' תפילות ביום, ונשארו לך שתים עשרה שעות ללימוד תורה. אם תלמד מיום הבר מצוה ועד החתונה י"ב שעות בכל יום, מובטח שתהיה תלמיד חכם. תוכל להספיק ללמוד בפרק זמן זה את כל סדרי נשים ונזיקין, ולדעת אותם.
עשרת המכות סוללות דרך
אנחנו קודש למענך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
טעינה למחשבה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
