ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
איטה ואפרים צור
בשאלה זו, מתלבטים באופן מיוחד, תלמידי בית-מדרשו של מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שהם נאמנים לדרכו של אביו הראי"ה קוק זצ"ל, שחינך להכרת ערכה האלקי של מדינת-ישראל, ולהכיר בכך שהקמת מדינת-ישראל היא קידוש השם. כבוד ישראל הוא כבוד שמים, ומכאן נובע היחס המכובד לכל מי שמייצג את מדינת-ישראל; הממשלה וראש הממשלה. כבוד הממשלה, הוא כבוד העם והארץ. על-כן, איך אפשר לפגוע בכבוד הממשלה? אכן, כל ערכה של מדינת-ישראל, ערכה האלקי, הוא שעל-ידה מתקיימת המצווה הגדולה השקולה כנגד כל המצוות - מצות יישוב ארץ-ישראל. לכן, תפקידה העיקרי של המדינה הוא לשמור על שלמות ארץ-ישראל, וחס-ושלום לא להפקיר אף שעל מארץ-ישראל. על שלמות הארץ לחם הרב צבי יהודה בכל כוחות נפשו, רוחו ונשמתו. הוא לחם למען שלמות הארץ, וחינך; חינך ולחם.
וכעת, כאשר הממשלה הנוכחית חותרת להסכם שבו יהיו ויתורים חס-ושלום על שלמות אחיזתנו בארץ, נשאלת השאלה כיצד עלינו להאבק במהלכי הממשלה. האם המעשים החמורים שלה מחייבים להאבק בה בכל תוקף, גם אם יש בזה פגיעה בכבודה, משום שכבוד ארץ-ישראל עדיף, או שעל כל פנים עלינו לשים גבול למאבק, ואם-כן, יש לשאול היכן לשים אותו?
האמת ניתנת להאמר, שהתלבטות מסוג זה היא נחלתם של יחידי סגולה מעטים. חלקים אחרים בציבור, בשמאל ובימין, מתירים לעצמם לתקוף את הממשלה בחריפות, בלי כל נקיפת מצפון. ואדרבה, הם בטוחים שזו חובתם, ללחום בדרכה של הממשלה, כשדרכה מנוגדת לדעתם, בכל הדרכים, בלי לברור את הסגנון, ובלי להזהר יתר על המידה בכבוד הממשלה.
אמנם, מהי התשובה לאותם המתלבטים? נתבונן בדברי הרב צבי יהודה בעצמם, כיצד הוא התבטא כלפי הממשלה בענין ארץ-ישראל: בכ"ט בתמוז ה'תשל"ד, לאחר ניסיון ההתנחלות הראשון בשומרון, - בו השתתף הוא עצמו ובעת הפינוי אחז בגדר התיל וסרב להתפנות, - כאשר ממשלת המערך של אז, מנעה את הקמתן של התנחלויות, - יצא הרב בכרוז, אשר כותרתו: "דברים ברורים ומבוררים", וזו לשונו (ארץ-הצבי כרוז י):
"קודם כל: הממשלה הזאת היא בשביל העם, ולא העם בשביל הממשלה. וכאשר הממשלה בוגדת בעם ובארץ מולדתו וחייו, אז על אחת כמה וכמה שהעם החי והמרגיש אין לו שום שייכות לממשלה הזאת. מכאן לידע ולהודיע ולהוודע אלף פעמים ואחת: כל דברי ההבל הטפשיים והמרושעים על סדור לנו בארץ מולדתנו וחיינו, מעין "תחום מושב", כמו שהיה לנו במדינת רוסיה, המגביל את אפשרויות התנחלותנו פה, הם דברים בטלים ומבוטלים למפרע מכאן ולהבא ולעולם ועד. ואנחנו מצווים להתנחל, ונתנחל, לכל מלוא רוחב ארץ מולדתנו וחיינו זאת, בברכת ד' גואלנו וקורא דורותינו הנמשכת ומופיעה בחוסן תָקפה על כל שלמות ישועתנו. צבי יהודה הכהן קוק".
רבנו התבטא באופן מפורש: "הממשלה בוגדת בעם". זאת הוא אמר על כך שהממשלה אינה מאפשרת להתנחל. לא קשה לשער מה היה אומר על ממשלה שמתכוונת לוותר על חלקי ארץ-ישראל. בכרוז נוסף, מיום י"ד באב ה'תשל"ד, לאחר נסיון ההתנחלות השני, בסבסטיה, אומר הרב (ארץ-הצבי כרוז יא):
"אנחנו מצווים להתנחל ונתנחל בע"ה בכל מלוא רוחב ארצנו, ובשום אופן לא תצליח הממשלה האומללה הזאת, הנסחבת וגם לא על קביים אלא על חצי קב של "חכמות" בעל-הגוֹיָה, לנשל אותנו מאחיזתו בארץ חיינו ומולדתנו. אנחנו מצווים על-פי התורה, ולא על-פי הממשלה. התורה קודמת לממשלה, התורה היא נצחית, והממשלה הבוגדת הזאת היא עוברת ובטלה. גם אחינו יקירינו שאינם מדברים בשם התורה, הם מלאים תודעה פנימית של הכרת דבקותנו החיונית, בכל שטחיה של ארצנו הקדושה והנחמדה. וכו'".
נראה כי יש בדברים אלו מקצת מהתשובה על השאלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
