ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
איטה ואפרים צור
בשאלה זו, מתלבטים באופן מיוחד, תלמידי בית-מדרשו של מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שהם נאמנים לדרכו של אביו הראי"ה קוק זצ"ל, שחינך להכרת ערכה האלקי של מדינת-ישראל, ולהכיר בכך שהקמת מדינת-ישראל היא קידוש השם. כבוד ישראל הוא כבוד שמים, ומכאן נובע היחס המכובד לכל מי שמייצג את מדינת-ישראל; הממשלה וראש הממשלה. כבוד הממשלה, הוא כבוד העם והארץ. על-כן, איך אפשר לפגוע בכבוד הממשלה? אכן, כל ערכה של מדינת-ישראל, ערכה האלקי, הוא שעל-ידה מתקיימת המצווה הגדולה השקולה כנגד כל המצוות - מצות יישוב ארץ-ישראל. לכן, תפקידה העיקרי של המדינה הוא לשמור על שלמות ארץ-ישראל, וחס-ושלום לא להפקיר אף שעל מארץ-ישראל. על שלמות הארץ לחם הרב צבי יהודה בכל כוחות נפשו, רוחו ונשמתו. הוא לחם למען שלמות הארץ, וחינך; חינך ולחם.
וכעת, כאשר הממשלה הנוכחית חותרת להסכם שבו יהיו ויתורים חס-ושלום על שלמות אחיזתנו בארץ, נשאלת השאלה כיצד עלינו להאבק במהלכי הממשלה. האם המעשים החמורים שלה מחייבים להאבק בה בכל תוקף, גם אם יש בזה פגיעה בכבודה, משום שכבוד ארץ-ישראל עדיף, או שעל כל פנים עלינו לשים גבול למאבק, ואם-כן, יש לשאול היכן לשים אותו?
האמת ניתנת להאמר, שהתלבטות מסוג זה היא נחלתם של יחידי סגולה מעטים. חלקים אחרים בציבור, בשמאל ובימין, מתירים לעצמם לתקוף את הממשלה בחריפות, בלי כל נקיפת מצפון. ואדרבה, הם בטוחים שזו חובתם, ללחום בדרכה של הממשלה, כשדרכה מנוגדת לדעתם, בכל הדרכים, בלי לברור את הסגנון, ובלי להזהר יתר על המידה בכבוד הממשלה.
אמנם, מהי התשובה לאותם המתלבטים? נתבונן בדברי הרב צבי יהודה בעצמם, כיצד הוא התבטא כלפי הממשלה בענין ארץ-ישראל: בכ"ט בתמוז ה'תשל"ד, לאחר ניסיון ההתנחלות הראשון בשומרון, - בו השתתף הוא עצמו ובעת הפינוי אחז בגדר התיל וסרב להתפנות, - כאשר ממשלת המערך של אז, מנעה את הקמתן של התנחלויות, - יצא הרב בכרוז, אשר כותרתו: "דברים ברורים ומבוררים", וזו לשונו (ארץ-הצבי כרוז י):
"קודם כל: הממשלה הזאת היא בשביל העם, ולא העם בשביל הממשלה. וכאשר הממשלה בוגדת בעם ובארץ מולדתו וחייו, אז על אחת כמה וכמה שהעם החי והמרגיש אין לו שום שייכות לממשלה הזאת. מכאן לידע ולהודיע ולהוודע אלף פעמים ואחת: כל דברי ההבל הטפשיים והמרושעים על סדור לנו בארץ מולדתנו וחיינו, מעין "תחום מושב", כמו שהיה לנו במדינת רוסיה, המגביל את אפשרויות התנחלותנו פה, הם דברים בטלים ומבוטלים למפרע מכאן ולהבא ולעולם ועד. ואנחנו מצווים להתנחל, ונתנחל, לכל מלוא רוחב ארץ מולדתנו וחיינו זאת, בברכת ד' גואלנו וקורא דורותינו הנמשכת ומופיעה בחוסן תָקפה על כל שלמות ישועתנו. צבי יהודה הכהן קוק".
רבנו התבטא באופן מפורש: "הממשלה בוגדת בעם". זאת הוא אמר על כך שהממשלה אינה מאפשרת להתנחל. לא קשה לשער מה היה אומר על ממשלה שמתכוונת לוותר על חלקי ארץ-ישראל. בכרוז נוסף, מיום י"ד באב ה'תשל"ד, לאחר נסיון ההתנחלות השני, בסבסטיה, אומר הרב (ארץ-הצבי כרוז יא):
"אנחנו מצווים להתנחל ונתנחל בע"ה בכל מלוא רוחב ארצנו, ובשום אופן לא תצליח הממשלה האומללה הזאת, הנסחבת וגם לא על קביים אלא על חצי קב של "חכמות" בעל-הגוֹיָה, לנשל אותנו מאחיזתו בארץ חיינו ומולדתנו. אנחנו מצווים על-פי התורה, ולא על-פי הממשלה. התורה קודמת לממשלה, התורה היא נצחית, והממשלה הבוגדת הזאת היא עוברת ובטלה. גם אחינו יקירינו שאינם מדברים בשם התורה, הם מלאים תודעה פנימית של הכרת דבקותנו החיונית, בכל שטחיה של ארצנו הקדושה והנחמדה. וכו'".
נראה כי יש בדברים אלו מקצת מהתשובה על השאלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
