ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חי או מת?

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים פרשת שבוע Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

שבט תש"ע

חי או מת?


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל

להפטרת פרשת יתרו כותרת כרונולוגית:
"בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ" (ישעיהו ו' א).

חז"ל מפרשים כותרת זו שלא כפשוטה, כמבואר בסדר עולם רבה:
"ובישעיה הוא אומר בשנת מות המלך עזיהו וגו' והוא היה ביום הרעש" (סדר עולם רבה פרק כ).
ביום הרעש, הוא רעש האדמה שפקד את ירושלים, נכנס עוזיה להקטיר קטורת שלא כדין, ועונשו היה שנצטרע.
כך מתואר הענין בספר דברי הימים:
"וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית וַיִּמְעַל בַּיקֹוָק אֱלֹהָיו וַיָּבֹא אֶל הֵיכַל יְקֹוָק לְהַקְטִיר עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת: וַיָּבֹא אַחֲרָיו עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן וְעִמּוֹ כֹּהֲנִים לַיקֹוָק שְׁמוֹנִים בְּנֵי חָיִל: וַיַּעַמְדוּ עַל עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא לְךָ עֻזִּיָּהוּ לְהַקְטִיר לַיקֹוָק כִּי לַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן ַמְקֻדָּשִׁים לְהַקְטִיר צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ וְלֹא לְךָ לְכָבוֹד מֵיְקֹוָק אֱלֹהִים: וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת לְהַקְטִיר וּבְזַעְפּוֹ עִם הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית יְקֹוָק מֵעַל לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת: וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ וְכָל הַכֹּהֲנִים וְהִנֵּה הוּא מְצֹרָע בְּמִצְחוֹ וַיַּבְהִלוּהוּ מִשָּׁם וְגַם הוּא נִדְחַף לָצֵאת כִּי נִגְּעוֹ יְקֹוָק"(דברי הימים ב כ"ו טז-כ).

מסביר המדרש:
"ארבעה הם חיים וקראם הכתוב מתים ואלו הן האביון והמצורע והעיור ומי שאין לו בנים, המצורע מנין שנאמר בשנת מות המלך עוזיהו, ולמה כנהו הכתוב מת אלא שנצטרע" (מדרש תנחומא פרשת צו סימן יג) .

רש"י כמנהגו מפרש בעקבות סדר עולם רבה.
לעומתו הרד"ק מסביר כפשוטו:
"ויש לפרש מיתה ממש, ולפירוש הזה לא יהיה זה תחילת נבואתו ומה שספר השנה שראה זאת המראה לפי שבמותו הרעו העם".

ר"י מבלגנצי (שם) מסביר:
"בִּשְׁנַת מוֹת" - לאחר מות, ולדעתו נבואה זו נאמרה כמה וכמה שנים לאחר מות עוזיה, כשהתברר כי העם לא חזר בתשובה, גם בימי בנו הצדיק יותם.

אנחנו נסביר את הביטוי בכיוון שחז"ל התוו וננסה להבין מדוע נקט הכתוב בלשון זו, אף על פי שעוזיה מלך יהודה היה עדיין חי.
רעש האדמה שפקד את ירושלים, ברגע שעוזיה נכנס אל הקודש להקטיר קטורת ונצטרע, היה נקודת מפנה היסטורית מכמה בחינות.
עיון בפסוקים שקדמו לאלה שצוטטו מספר דברי הימים ועיון ברמזים המופיעים בפרקים המקבילים בספר מלכים, מגלה כי לעוזיה היה סיכוי גדול להיות המלך המשיח - להביא גאולה ליהודה ולישראל בימיו, לא היה זה חלום לעתיד לבא או לימים רחוקים. שותפו לסיכוי הגאולה היה ירבעם בן יואש מלך שומרון. בימיהם, יהודה וישראל פעלו תוך שיתוף פעולה נדיר, יחד שיחררו חבלי ארץ רבים והצליחו להגשים את חלום "ארץ ישראל השלמה". שמע התעשיות הבטחוניות של עוזיה ועוצמת צבאו הגיעו עד למרחוק. פריחה כלכלית וחקלאית גם הן היוו בודאי סממני גאולה מובהקים. בית המקדש היה בנוי לתלפיות בין ארמונות ומבצרי ירושלים הנשגבים.
אך גבהות לבו עד להשחית (יחד עם סיבות נוספות שקצרה היריעה לפרטן) מנעה את מימוש הסיכוי.
נבואתו הראשונה של ישעיה המופיעה בפרקנו, היא בבחינת הכרזה - "מלכות עוזיה כמלך המשיח" - "מתה". גם אם עוזיה עדיין נושם, הוא חשוב כמת - הוא מצורע. הסיכוי הגדול לא התממש ונדחה לאחרית הימים, כמבואר בנבואה מפורסמת סמוכה.
הגדרתו של עוזיה כחי או כמת, לענין מלכותו איננה שאלה רפואית אלא רוחנית. בשאלה זו מטפלות נבואותיו הראשונות של ישעיה הנביא.

הבה נתפלל כי הצלחות דורנו בתחומים רבים, לא "ימותו" ח"ו עקב זחיחות וגבהות לב.
נתפלל כי מה שהתרחק בימי עוזיה יתקרב במהרה בימנו אנו.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il