ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
הכלל הידוע במשפט העברי הוא, ש"אין אדם משים עצמו רשע" (יבמות כ"ה). האם כלל זה נובע מ"זכות השתיקה"; האם "זכות השתיקה" היא גם מעקרונות סדר הדין ודיני הראיות של המשפט העברי? התשובה לכך היא שלילית. משמעותו של הכלל: "אין אדם משים עצמו רשע" היא, שלא ניתן לפסול אדם לעדות ולשבועה על פי הודאתו, וכן לא ניתן להרשיע אדם על פי הודאתו, משום שפסילת אדם והרשעתו יכולים להיעשות אך ורק על פי עדותם של שני עדים כשרים, ואדם קרוב אצל עצמו ואינו יכול לשמש כעד על עצמו (בשונה מדיני ממונות, שם הכלל הוא [בבא מציעא ג'] "הודאת בעל דין כמאה עדים דמי").
עמדתו הבסיסית של המשפט העברי היא, שעל בית הדין לדון דין אמת (שבת י'). יכולתו של בית הדין לדון דין אמת, מותנית בשיתוף פעולה מלא של בעלי הדין והעדים. לפיכך, מחייבת התורה כל אדם היודע עדות, שלא לכבוש עדותו, ו"אם לא יגיד - ונשא עוונו" (ויקרא ה'). חובה זו - ככל שהיא נוגעת לדין הפלילי - נובעת מן הצורך "לבער הרע ולהפריש בני אדם מאיסורים" (ספר החינוך ק"כ). אכן, אם העדות המפלילה מתייחסת גם לעד עצמו, יש להפריד בין החלק שבעדות המתייחס לזולת - שביחס אליו העדות קבילה - ובין החלק שבעדות המייחס לעד עצמו ביצוע עבירה, שאותו אין לקבל ("פלגינן דיבורא" - רמב"ם הלכות עדות י"ב).
גם בדיני ממונות חובה על בעלי הדין לברר את טענותיהם, ותפקידו של בית הדין הוא לומר לטוען: "ברר דבריך" (שו"ע חו"מ סי' ע"ה). שתיקת בעל-דין, יש בה כדי לסכל עשיית דין אמת, ולכן היא פסולה. לתכלית זו, של בירור האמת, בסמכותו של בית הדין גם לשמוע את דבריו של עד פסול, "כי מתוכם יוודע להם האמת ויתברר הדין" (שו"ת הרשב"א ח"ב סי' רס"א).
לבסוף יש להעיר, שגם הכלל השולל אפשרות להרשיע אדם על-פי הודאתו, אינו אמור אלא ב"בית דין שדנין על פי דיני תורה, כסנהדרין או כיוצא בהם, אבל מי שעומד על תקוני מדינה אינו דן על הדינים הכתובים בתורה ממש, אלא לפי מה שהוא צריך לעשות כפי השעה", ובין היתר רשאי הוא להרשיע אדם על-פי הודאתו (שו"ת הרשב"א ח"ד סי' שי"א). יתרה מזו: גם במציאות שדנים בה דין תורה, יש סמכות להרשיע אדם על-פי הודאתו להוראת שעה או במסגרת של דין מלכות (רמב"ם הלכות סנהדרין י"ח). אכן, אין בית-דין רשאי להרשיע אדם על-פי הודאתו אלא כש"ברור לו הדבר" שעבר (שו"ת הריב"ש סי' רפ"א), וזאת על-סמך הראיות הנסיבתיות, ואין להרשיע אדם כשיש ספק ו"יותר טוב ויותר רצוי לפטר אלף חוטאים מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים" (ספר המצוות לרמב"ם לא-תעשה ר"צ).
איך ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם מותר להתקלח ביום טוב?
סודו החינוכי של חודש שבט
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
תיקון ימי השובבי"ם
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
