ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
הכלל הידוע במשפט העברי הוא, ש"אין אדם משים עצמו רשע" (יבמות כ"ה). האם כלל זה נובע מ"זכות השתיקה"; האם "זכות השתיקה" היא גם מעקרונות סדר הדין ודיני הראיות של המשפט העברי? התשובה לכך היא שלילית. משמעותו של הכלל: "אין אדם משים עצמו רשע" היא, שלא ניתן לפסול אדם לעדות ולשבועה על פי הודאתו, וכן לא ניתן להרשיע אדם על פי הודאתו, משום שפסילת אדם והרשעתו יכולים להיעשות אך ורק על פי עדותם של שני עדים כשרים, ואדם קרוב אצל עצמו ואינו יכול לשמש כעד על עצמו (בשונה מדיני ממונות, שם הכלל הוא [בבא מציעא ג'] "הודאת בעל דין כמאה עדים דמי").
עמדתו הבסיסית של המשפט העברי היא, שעל בית הדין לדון דין אמת (שבת י'). יכולתו של בית הדין לדון דין אמת, מותנית בשיתוף פעולה מלא של בעלי הדין והעדים. לפיכך, מחייבת התורה כל אדם היודע עדות, שלא לכבוש עדותו, ו"אם לא יגיד - ונשא עוונו" (ויקרא ה'). חובה זו - ככל שהיא נוגעת לדין הפלילי - נובעת מן הצורך "לבער הרע ולהפריש בני אדם מאיסורים" (ספר החינוך ק"כ). אכן, אם העדות המפלילה מתייחסת גם לעד עצמו, יש להפריד בין החלק שבעדות המתייחס לזולת - שביחס אליו העדות קבילה - ובין החלק שבעדות המייחס לעד עצמו ביצוע עבירה, שאותו אין לקבל ("פלגינן דיבורא" - רמב"ם הלכות עדות י"ב).
גם בדיני ממונות חובה על בעלי הדין לברר את טענותיהם, ותפקידו של בית הדין הוא לומר לטוען: "ברר דבריך" (שו"ע חו"מ סי' ע"ה). שתיקת בעל-דין, יש בה כדי לסכל עשיית דין אמת, ולכן היא פסולה. לתכלית זו, של בירור האמת, בסמכותו של בית הדין גם לשמוע את דבריו של עד פסול, "כי מתוכם יוודע להם האמת ויתברר הדין" (שו"ת הרשב"א ח"ב סי' רס"א).
לבסוף יש להעיר, שגם הכלל השולל אפשרות להרשיע אדם על-פי הודאתו, אינו אמור אלא ב"בית דין שדנין על פי דיני תורה, כסנהדרין או כיוצא בהם, אבל מי שעומד על תקוני מדינה אינו דן על הדינים הכתובים בתורה ממש, אלא לפי מה שהוא צריך לעשות כפי השעה", ובין היתר רשאי הוא להרשיע אדם על-פי הודאתו (שו"ת הרשב"א ח"ד סי' שי"א). יתרה מזו: גם במציאות שדנים בה דין תורה, יש סמכות להרשיע אדם על-פי הודאתו להוראת שעה או במסגרת של דין מלכות (רמב"ם הלכות סנהדרין י"ח). אכן, אין בית-דין רשאי להרשיע אדם על-פי הודאתו אלא כש"ברור לו הדבר" שעבר (שו"ת הריב"ש סי' רפ"א), וזאת על-סמך הראיות הנסיבתיות, ואין להרשיע אדם כשיש ספק ו"יותר טוב ויותר רצוי לפטר אלף חוטאים מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים" (ספר המצוות לרמב"ם לא-תעשה ר"צ).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













