ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
הכלל הידוע במשפט העברי הוא, ש"אין אדם משים עצמו רשע" (יבמות כ"ה). האם כלל זה נובע מ"זכות השתיקה"; האם "זכות השתיקה" היא גם מעקרונות סדר הדין ודיני הראיות של המשפט העברי? התשובה לכך היא שלילית. משמעותו של הכלל: "אין אדם משים עצמו רשע" היא, שלא ניתן לפסול אדם לעדות ולשבועה על פי הודאתו, וכן לא ניתן להרשיע אדם על פי הודאתו, משום שפסילת אדם והרשעתו יכולים להיעשות אך ורק על פי עדותם של שני עדים כשרים, ואדם קרוב אצל עצמו ואינו יכול לשמש כעד על עצמו (בשונה מדיני ממונות, שם הכלל הוא [בבא מציעא ג'] "הודאת בעל דין כמאה עדים דמי").
עמדתו הבסיסית של המשפט העברי היא, שעל בית הדין לדון דין אמת (שבת י'). יכולתו של בית הדין לדון דין אמת, מותנית בשיתוף פעולה מלא של בעלי הדין והעדים. לפיכך, מחייבת התורה כל אדם היודע עדות, שלא לכבוש עדותו, ו"אם לא יגיד - ונשא עוונו" (ויקרא ה'). חובה זו - ככל שהיא נוגעת לדין הפלילי - נובעת מן הצורך "לבער הרע ולהפריש בני אדם מאיסורים" (ספר החינוך ק"כ). אכן, אם העדות המפלילה מתייחסת גם לעד עצמו, יש להפריד בין החלק שבעדות המתייחס לזולת - שביחס אליו העדות קבילה - ובין החלק שבעדות המייחס לעד עצמו ביצוע עבירה, שאותו אין לקבל ("פלגינן דיבורא" - רמב"ם הלכות עדות י"ב).
גם בדיני ממונות חובה על בעלי הדין לברר את טענותיהם, ותפקידו של בית הדין הוא לומר לטוען: "ברר דבריך" (שו"ע חו"מ סי' ע"ה). שתיקת בעל-דין, יש בה כדי לסכל עשיית דין אמת, ולכן היא פסולה. לתכלית זו, של בירור האמת, בסמכותו של בית הדין גם לשמוע את דבריו של עד פסול, "כי מתוכם יוודע להם האמת ויתברר הדין" (שו"ת הרשב"א ח"ב סי' רס"א).
לבסוף יש להעיר, שגם הכלל השולל אפשרות להרשיע אדם על-פי הודאתו, אינו אמור אלא ב"בית דין שדנין על פי דיני תורה, כסנהדרין או כיוצא בהם, אבל מי שעומד על תקוני מדינה אינו דן על הדינים הכתובים בתורה ממש, אלא לפי מה שהוא צריך לעשות כפי השעה", ובין היתר רשאי הוא להרשיע אדם על-פי הודאתו (שו"ת הרשב"א ח"ד סי' שי"א). יתרה מזו: גם במציאות שדנים בה דין תורה, יש סמכות להרשיע אדם על-פי הודאתו להוראת שעה או במסגרת של דין מלכות (רמב"ם הלכות סנהדרין י"ח). אכן, אין בית-דין רשאי להרשיע אדם על-פי הודאתו אלא כש"ברור לו הדבר" שעבר (שו"ת הריב"ש סי' רפ"א), וזאת על-סמך הראיות הנסיבתיות, ואין להרשיע אדם כשיש ספק ו"יותר טוב ויותר רצוי לפטר אלף חוטאים מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים" (ספר המצוות לרמב"ם לא-תעשה ר"צ).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
