ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- מועדים
- שיחות לחודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
אם כן, מהי עצת הגמרא להגיע למעלה זו: "לקיים מילי דנזיקין". לקיים את הלכות הזהירות, שלא לגרום, אפילו בעקיפין, לשום נזק או צער לגופו של אדם או לממונו. ומכאן, כמה ראוי לאדם להיזהר לא לצער אדם, שכן זהירות זו מביאה את האדם לשיא המעלות.
בהמשך אומר רבא, אחד מגדולי האמוראים, שאם אדם רוצה לזכות לחסידות עליו לקיים את הכתוב במסכת אבות. במסכת זו, הנקראת בפי גדולי האחרונים, "משנת חסידים", מובאות הנהגות מוסריות אציליות, הבונות את קומתו הרוחנית והמידותית של האדם. כגון: "איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם" 3 , "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה: דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, ויהיו כל מעשיך לשם שמים" 4 .
בגמרא מובאת דעה נוספת, שבכדי להיות חסיד יש לקיים הלכות ברכות. הלכות אלו קושרות את האדם בכל פעולותיו, הנאותיו והרגשותיו, עם הענין האלוהי הנותן חיים, אור וטוב, לכל היצירה וחלקיה.
לכאורה, מובאות בגמרא שלוש דרכים שונות כיצד להגיע אל השלמות, להיות חסיד:
א. לקיים מילי דנזיקין.
ב. לקיים מילי דאבות.
ג. לקיים מילי דברכות.
המהרש"א 5 רואה בשלוש הגישות שלושה צדדים, המשלימים זה את זה. באישיותו של האדם שלושה תחומים. התחום הבולט ביותר הוא אישיותו החברתית, והתנהגותו בין חבריו. התחום השני, התנהגותו המוסרית של האדם בינו לבין עצמו בתיקון אישיותו והעלאת צלם האלוהים שבו אל ראש סולם מעלות חייו. התחום השלישי, ראש הפסגה, הוא שלמות האמונה שבאדם והתייחסותו אל המרחב והגדלות האלוהית, שהם מעל החיים והם מקורם ומקור הבריאה גם יחד, כנאמר 6 : "כי עימך מקור חיים באורך נראה אור". כך, זהירות מנזיקין, מידות האבות וברכות, הם מרכיבי שכלול האדם והתעלותו בכל בחינותיו- בין אדם לחברו, בין אדם לנפשו ובין אדם לבוראו ולשורש נשמתו.
והנה, בחג הפורים, שהוא החג האחרון שיש לנו מתקופת התנ"ך, והוא המעבר בין קדושת התורה שבכתב לבין תחילת תקופת מוסרי התורה שבעל פה, והוא הזמן המיוחד שזכו ישראל לקבלת התורה מחדש בנדבת ליבם. וידוע שמידת החסידות היא מעלה עליונה שבה האדם זוכה לבטא את גודל אהבת נפשו לה' ולתורתו. ומכאן שבחג זה ראוי שישראל ינהגו במנהגי החסידות. ולכן בחג זה ובמצוותיו בנויים ומתוקנים כל שרשי החסידות ושלימות האדם מישראל.
חג הפורים מלמד אותנו ומורה לנו באצבע מכוונת את גודל השגחת ה' על ישראל בכל מקום, בכל זמן ועל ידי כל אחד ואחד. לא רק בארץ ישראל מקום חיותינו העיקרי, ככתוב בתורה 7 : "תמיד עיני ה' אלוהיך בה מרשית השנה ועד אחרית השנה", אלא גם בארץ לא להם, במרחקים ובמרחבים, מהודו ועד כוש, רצים האחשתרנים רוכבי הרכש לבשר את ישועת ה'. לא רק בזמן גילוי דבר ה' על ידי נביאיו- שליחיו ובזמן עמוד הכהן לאורים ותומים, אלא גם בזמן האימה והחשיכה, כאשר המלך השולט בכיפה הוא מלך המשתאות שמבחר שריו ועבדיו עומדים לצפות ולהתבונן בגופות הנשים, וכל מה שממלא את דעתם וראש מאוויהם הוא מי האישה הנושאת חן בעיניהם. גם במשתה הזה חוט חן וחסד נמשך דוקא על הצנועה והיקרה- אסתר היא הדסה, שגם הפרוצים לא יכולים שלא להתפעל מזיו קדושתה ואצילותה. אפילו המלך המגושם, שנמשל בחז"ל לדב המסורבל, איננו יכול שלא להושיט לה את שרביט הזהב ולמלא את רצונה, הנמשך מהרצון של כנסת ישראל השמה בפי אסתר את דבריה: ואתה קדוש יושב תהילות ישראל, בך בטחו אבותינו, בך בטחו ולא בושו. וכך אומרת אסתר: "כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי" 8 . על ידי הכל עושה הקב"ה את שליחותו, ממוכן המוכן לפורענות הוא היועץ את העיצה שמביאה אסתר אל המלכות, המן במו ידיו מכין את העץ לתלייתו, וגם חרבונא סריס המלך מגיע ברגע הנכון ואומר בדיוק את מה שהיה צריך להגיד.
שלימות זו של השגחת ה' בעליונים ובתחתונים היא המחנכת אותנו להשלים את עצמנו במעלות החסידות לבחינותיהם השונות. "ויכתוב מרדכי את אגרת הפורים דברי שלום ואמת" 9 : שלום מובן, אבל מה מקומה של האמת כאן? לימדונו חכמים שמגילת אסתר צריכה להיות כתובה בשרטוט הקלף "כאמיתה של תורה". התורה היא האמת הגדולה, דבר ה' החובק דורות עולם ועומד מעליהם ואיתם גם יחד. כגבוה שמים על הארץ כן גבהו מחשבות ה' ממחשבות האדם. ספר תורה צריך שרטוט, שכן התורה כולה נמשכת בשיטתיות ובקו ישר מתחילה ועד סוף. אמת זו של תורה, המיישרת את חיינו, נמשכת במגילת אסתר הממשיכה את אמונתנו בהשגחת ה' וביושר עבדיו, חכמי התורה- מרדכי היהודי ואנשי כנסת הגדולה.
חז"ל 10 מספרים שבעת ראיית הנס הגדול של פורים חזר באופן פנימי וחזק מעמד הר סיני של קבלת התורה, כנאמר במגילה 11 : "קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם". קריאת המגילה בלילה וביום, עם הברכות שלפניה ואחריה, הם המשכללים את חלק נשמתנו השמימית, וזהו צד המצוה של בין אדם למקום.
הקשר ההדוק בין אסתר למרדכי, אשר היתה עושה את מאמרו ואשר היתה באמנה איתו, הוא הקשר החזק ושמירת האחדות בתוך ישראל. גם כאשר אסתר היתה בבית המלך, אמר לה מרדכי: "אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים" 12 , קרי: גורל אחד לכולנו. אסתר מבינה ומוסרת את עצמה למען עמה ומולדתה, מבקשת את הגיבוי הרוחני שלהם: "וצומו עלי... לילה ויום... וכאשר אבדתי אבדתי" 13 . קשר זה אנו מחזקים ובונים במשלוח מנות איש לרעהו. איש איש שולח לרעהו שתי מתנות או מאכל ומשתה, כדי לדעת ולזכור כי אנשים אחים אנחנו, ואב אחד לכולנו ולא נבגוד איש באחיו. זאת גם לעומת התחרות בין שרי פרס ובין הנשים, אשר כל אחת שואפת להיות טובה מרעותה. נשי ישראל האופות ומבשלות ומכינות את הטוב שביכולתן, לא לביתן אלא דוקא לרעותיהן, הן המראות את יקר ישראל ותפארתו.
אין אחדות ישראל דבר שבמקרה. ושמא תאמר כי אדם שולח מנות כדי לקבל מנות טובות ויפות גם לעצמו? לכן, כדי לברר את שליטת אהבת ישראל האמיתית, ההלכה 14 קובעת שיש להרבות במשלוח מנות ובמתנות לאביונים שלא על מנת לקבל, אלא לתת בלבד. לשמח יתומים ואלמנות, עניים ואביונים, אשר אין להם כל. ובעת הזאת, העולים החדשים החוששים בליבם שמא אינם רצויים כאן, שמא הם למשא ולמעמסה. אדרבה נראה ונוכיח כי ברוכים הבאים הם, ובמה שאנו נותנים להם אנו גומלים חסד עם נפשותינו. וכך כתב הרמב"ם שאין שמחה מפוארה לפני המקום כמו מי שמשמח את אלו הזקוקים לשמחה: עניים, יתומים ואלמנות.
החלק האחרון של החסידות, שאנו משלימים במצוות הפורים, הוא תיקון האדם את עצמו וגופו פנימה. לשם כך חייב אדם לאכול ולשתות בפורים "עד דלא ידע". עלינו לחנך את עצמנו להיות בעלי גוף קדוש כך שגם במאכל ומשתה נשמור על קדושתנו, אף שנראה כאילו אנו ממלאים את רצון הגוף והנאותיו. נזכור שבשרנו בשר קודש, ולכן איננו אוכלים מסעודת אחשורוש ומאבדים את דעתנו במשתה היין, אלא אוכלים ושותים ומברכים את מי שעשה לנו ולאבותינו את הניסים האלה ומי שעתיד לעשות עמנו עוד גדולות ונצורות מאלו. ליהודים היתה ותהיה אורה ושמחה וששון ויקר.
^ 1 דף ל ע"א
^ 2 תהילים פט, כ
^ 3 מסכת אבות פרק ב משנה א
^ 4 שם פרק ג משנה א
^ 5 אחד החשובים במפרשי אגדות חז"ל בתלמוד הבבלי.
^ 6 תהילים לו, י
^ 7 דברים יא, יב
^ 8 מגילת אסתר ח, ו
^ 9 שם פרק ט
^ 10 מסכת שבת דף פח ע"א
^ 11 שם ט, כז
^ 12 שם ד, יג
^ 13 שם ד, טז
^ 14 משנ"ב סי' תרצד ס"ק ג
^ 2 תהילים פט, כ
^ 3 מסכת אבות פרק ב משנה א
^ 4 שם פרק ג משנה א
^ 5 אחד החשובים במפרשי אגדות חז"ל בתלמוד הבבלי.
^ 6 תהילים לו, י
^ 7 דברים יא, יב
^ 8 מגילת אסתר ח, ו
^ 9 שם פרק ט
^ 10 מסכת שבת דף פח ע"א
^ 11 שם ט, כז
^ 12 שם ד, יג
^ 13 שם ד, טז
^ 14 משנ"ב סי' תרצד ס"ק ג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
