ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בגמ' 'ומאן דסיים מסני אדמייתניה כרעא'
אי' בגמרא, אמר רב יוסף הני תלת מילי יהיב ארבונא [-עיורון] לנהורא וכו', ומאן דסיים מסני [-נועל נעליו] אדמייתניה כרעא, ופירש רשב"ם דהיינו בעוד שרגליו לחים במי הרחיצה. והובאה אזהרה זו דנעילת מנעלים בעוד שרגליו לחות ממי הרחיצה בשו"ע הגר"ז [הל' שמירת גוף ונפש סעיף ט],1 בערוך השולחן [או"ח סימן רס ס"ד], בבן איש חי [שנה ב פרשת פנחס אות יא], וב'תוספת שבת' [סימן רס סוס"ק א].
אמנם כתב על זה ב'תוספת שבת' [שם] שהעולם אין מקפידים בכך, ושומר פתאים ה', עכת"ד, והו"ד במחצית השקל [שם בסימן רס סוס"ק א]. וכתב על זה בליקוטי מהרי"ח [סדר התנהגות ערב שבת] דאפשר שהטעם הוא משום דהאידנא אין נועלים המנעלים בלא בתי שוקיים או בחתיכות בגד הכרוך סביב הרגל, לכן לית לן בה, עיי"ש.
מבואר מדבריו דס"ל דהאזהרה האמורה בגמרא היא דוקא בנעילת הנעליים ממש, אמנם בשו"ע הגר"ז [במוסגר שם] כתב על הך דנועל מנעלים דסוגיין, דאזהרה זו אמורה בימיהם שהיו נועלים על רגלים יחפים, וכן באנפלאות שלנו, עיי"ש. והיינו שגם בלבישת אנפלאות שייכת אזהרה זו שלא ללובשם בעוד שרגליו לחות ממי הרחיצה.
קלא. אזהרת תליית הפת - משום ביזוי הפת או ענין סגולי
בגמ', 'תלאי בביתא קשי לעניותא וכו''
אמרו בסוגיין, תלאי בביתא קשי לעניותא, כדאמרי אינשי תלא סילתא תלא מזוניה, ולא אמרן אלא ריפתא אבל בישרא וכוורי לית לן בה אורחיה הוא, ופירשו רש"י ורשב"ם ד'תלאי בביתיה', היינו התולה פתו באויר בתוך סל אחד. 'תלא סילתיה', לסלו ופת בתוכו, והובא להלכה בשו"ע הגר"ז [הל' שמירת גו"נ ובל תשחית סעיף ט] ובכף החיים [בסימן קפ ס"ק יד וביו"ד סימן קטז ס"ק צח].
וכתב הבן איש חי [שנה ב פנחס אות יב] שמטעם זה תיקן לעשות תיבה קטנה להניח בתוכה העירוב, ולא לתלותו בתוך הכיס על העמוד. וכתב עוד שצריך להזהיר להמון העם שלא יתלו כעכין של לחם בחבל בתוך אויר התנור אחר אפייתם בעוד התנור חם כדי שיצטמקו.
נחלקו פוסקי זמנינו אם אזהרה זו אמורה משום בזיון הפת, או שזהו דבר סגולי, הגרש"ז אויערבאך זצ"ל כתב שאין חשש למלמד תינוקות לתלות על גבי מסמר את התיק או את השקית של התלמידים שיש בה פת, [הו"ד במכתבים הנדפסים בסו"ס 'מאור השבת' ח"ב, מכתב ל אות ד], ומשמע שם שטעמו משום דלא אסרינן תלייה שאינה דרך בזיון. וכן שמעתי מהגרי"ש אלישיב שליט"א דתליה שאין בה בזיון אינה בכלל תליית פת האמורה, ולכן יש להקל בתלייה זו, וכן בתליית שקית ופת בתוכה, באופן שאינה תלייה שיש בה בזיון. [וכן משמעות הגמרא בסוגיין שהאיסור הוא משום בזיון הפת, שאמרו על כך ש'קשה לעניות', דהיינו דוקא בפת ולא בבישרא וכוורי כיון ד'אורחיה הוא', ולכאו' משמע דהא דקשה לעניות זהו משום שזוהי תלייה שאינה אורחיה]. וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [ב'הערות' כאן] שכיון שנוהגים כן, יש להקל ולומר שבכך אינו זלזול לפת.
(ובאמת כעין איסור זה של תליית סל ופת בתוכו מצינו גם גבי ספר תורה, שאסור לתלות ס"ת אפילו כשהיא בארון הקודש ותולה ארון הקודש, עי' משנ"ב [סימן מ ס"ק ג] בשם המגן אברהם, והמקור מדברי הרשב"א, וגם שם האיסור משום בזיון).
אמנם בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק יב סעיף יח] כתב שיש להיזהר שלא לתלות תיק אוכל שיש בו פרוסה. ואמנם גם הוא סיים דמכל מקום יש להקל למלמדי תינוקות שיכולים לתלות תיקי האוכל של התלמידים על גבי מתלים, אך כתב מטעם אחר, דבפת של אחרים אין לחוש לאזהרה זו, שכיון שאזהרה זו היא ענין סגולי, אין לנו אלא מה שנאמר, ובגמרא בסוגיין אמרו פירש רש"י 'תולה פיתו', דמשמע פת שלו, עיי"ש. (ולכאו' זהו היתר רק שהמלמד יתלה. ויש לעיין אם מטעם זה גם אין שייך האזהרה על הילד, כיון שהפת היא של אביו, ודו"ק). אמנם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל השיב על חילוק זה דאף דבעלמא אין מוסיפים בדבר סגולי על מה שנאמר, מכל מקום בכגון דא שטעם האזהרה הוא משום בזיון הפת, [ולשיטתו וכנ"ל], אין לנו לחלק בין פת שלו לפת של אחרים.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
חג החירות
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
למה ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
