ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך נח

מבולים ותיבות

1091
לחץ להקדשת שיעור זה
תיאור התורה לאירועי המבול ותיבת נוח מוכר לכולנו היטב, ולא משנה מה מקומנו בקשת הדתית של החיים היהודיים. נראה שיהיה מדויק למדי לומר, אם נסקור את ההיסטוריה האנושית מאז אותו אירוע, שאנחנו תמיד נמצאים על סף חורבן או חשש מהשלכות איומות, בין אם מדובר במעשי ידי אדם או אסון טבע.
בימינו אנחנו מתמודדים עם אסונות טבע חוזרים ונשנים שהביאו למותם של מאות אלפי אנשים, עם האיום במלחמה גרעינית שתמיט חורבן שאין דומה לו ועם משברים כלכליים שפוגעים קשות בחיוניות של חברות, אומות ויחידים. הסיסמה של לואי מלך צרפת "אחריי המבול" היא ביטוי קולע לצורת החשיבה של חלק ניכר מהאנושות היום. יש מעט מאוד אופטימיות בעולמנו היום. מבשרי התקווה והשינוי אינם משכנעים בדבריהם ובוודאי לא במעשיהם או במדיניות שלהם. לכן פקדה אותנו אדישות כללית. אין חלומות גדולים, מדיניות נועזת, נכונות להסתכן או חזון בדבר מה שצריך ואפשר להשיג. כל האידיאלים הגדולים והתנועות הגדולות שאפיינו את ראשית המאה העשרים התנפצו לרסיסים בראשית המאה הזאת. רטוריקה פוליטית איבדה כל אמינות, ומגידי עתידות "קבליסטים" ופעילי זכויות אדם הם בעיקרם מתחזים. אנחנו מתפללים לגשם, אך חוששים מהמבול.
לתמונה הזאת נכנסת התיבה. התיבה מסמלת לא רק הצלה של אדם אחד ומשפחתו מפגעי המבול, אלא גם את היכולת להתעלות מעל הפחדים והחששות הפנימיים ולהציל את תכלית חיינו מפסימיות ומניהיליזם. לרעיון התיבה המצילה מתלווה חיזוק בצורת תופעת טבע של קשת בענן שמייצגת את הברית הנצחית בין האנושות לבורא, התחייבות שהמבול לא יחזור. אין לטעות בהבנת משמעות הקשת או להפריז בכוחה. הקשת איננה ערובה לכך שלא יתרחש שוב אסון טבע, או שלא יהיו אסונות מעשה ידי אדם, כמו מלחמות וסכסוכים. יש בקשת בענן הבטחה שהחיים האנושיים תמיד יימשכו כך או אחרת. לפיכך מוטלת עלינו החובה להפוך את החיים האלה ליצרניים, משמעותיים ובמובן אמיתי, גם נצחיים.
התיבה הייתה ועודנה הרצון של האנושות לא רק לשרוד את איום המבול שקיים בכל מקום, אלא גם להתגבר על הסכנות ולחזק את הקשת בענן, בלי הסחות הדעת מדברי שקר ותקוות שווא מצד אחד ובלי נבואות הזעם והחורבן מצד שני. כל דור מקבל משימה לבנות את התיבה שלו. הוא מצווה גם להעביר את מסר הקשת לדור הבא, ולנטוע אמונה, מסורת וערכים בחייהם של אלה שיבואו אחריו על האדמה הזאת.
כל זה נכון לגבי האנושות כולה. זה נכון שבעתיים כשמדובר בעם היהודי. היהודים בכלל וישראל בפרט מוצאים את עצמם מוקפים אויבים ובעיות קשות. אנחנו העם היחיד שעמים אחרים רוצים בגלוי שייפול קורבן למבול חדש. נדמה שהעולם איננו ער לכך שגורל האנושות כולה קשור קשר בל-ינתק לגורל היהודים. היינו מצפים שהסיפור של המאה העשרים והאירועים האיומים שהתרחשו בה יבהירו את הלקח הזה היטב. ברור שזה לא קרה. אך אנחנו, היהודים, צריכים בכל זאת להמשיך לבנות את התיבה שלנו. התיבה הקטנה והחלושה שלנו לכאורה עמדה בכל מבול שההיסטוריה הפילה עלינו. אנחנו צריכים להפיח בעצמנו רוח חדשה ולחלום שוב חלומות גדולים, לראות את התמונה הגדולה ולהתרכז פחות בפרטים שוליים שמסנוורים אותנו מלראות את ההישגים ואת היעדים שלנו.
אנחנו חייבים לבנות את עצמנו מחדש אבל בלי להשליך את אוצרות העבר שלנו. הקב"ה הבטיח לעם היהודי לב חדש ויכולת להתמודד עם האתגרים. מעל הכול אנחנו חייבים לחנך את הדור שלנו ואת הדורות הבאים לשמור על הקשת בענן שמשתקפת בתורה ובמסורת שלנו. בורות בנושאי היהדות, נהנתנות וסגידה לאלילי שקר שמתחזים לטובת הכלל הם המבול האמיתי שמאיים על קיומנו ועל הצלחתנו בעתיד. הקשת מלמדת אותנו שהתיבה שלנו תעמוד בכל מבול, והדורות שיהיו חכמים מספיק להיכנס לתוכה בוודאי יצליחו להינצל מכל מבול או אסון בלתי הפיך.
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
עוד בנושא נח

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il