- ספריה
- מבוא - יסודות התפילה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
תפילת ציבור הכוונה לתוכן התפילה שכידוע הוא נאמר כולו בלשון רבים, למען הציבור, ובמיוחד לציבור האהוב לפני ה'- ישראל עם קרובו. כך הוא מטבע התפילה שטבעו לנו אנשי כנסת הגדולה: "חננו", "השיבנו אבינו", "מהר לגואלנו", "גואל ישראל", "רופא חולי עמו ישראל" ועוד. וכעת יש להרחיב בדבר המקום המיוחד הראוי לציבור, חשיבותו לתפילה, ועד כמה יש להשתדל על מנת להתפלל בו.
אנשי הציבור
הזכרנו בשם ספר ה"כוזרי" את חשיבות תפילת היחיד השקול כנגד הציבור. למי הכוונה בדברים אלו? מיהו איש ציבורי, שבהיותו כזה תפילתו חשובה כל כך?
בבחינה ראשונה ניתן לחשוב שזהו איש העוסק בעניני הציבור, שבזכות חשיבותם עולה חשיבותו. אבל בבחינה שניה מתברר שקנה מידה אנושי זה איננו ראוי למדידה בעין ה' המביט ממרום ורואה את לבב האדם, ולא את חיצוניותו. הוא הרי יודע כמה רבים הם בני האדם העוסקים בעסקי ציבור, וכל ליבם הוא רק לבצעם הפרטי, והם סוחטים ונוגשים את הציבור כדי להגדיל את שמם ולפארו. לא לאלה יקרא אנשי ציבור.
איש ציבור האמיתי הוא שכל ליבו פונה אל הציבור, בין אם הוא נושא בתפקיד ובין אם לא. הוא שמח בשמחתם, הוא כואב את כאבם, וכל הוויית חייו הפנימיים ארוגה ושזורה עם חייהם למערכת אחת בלתי מתחלקת.
כך כתב רש"י 2 על משה רבינו בפרשת יתרו, על הפסוק "וירד משה מן ההר אל העם" 3 : "מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו אלא מן ההר אל העם". גם בין תלמידיו ותלמידי תלמידיו, חכמי ישראל, ניכרת האבחנה בין גדולי ישראל שכל חייהם קודש לישראל עמם: בעיות השעה, הזמן והנצח שלו, לבין אחרים, שבכל גדולתם בתורה הם חיים ולומדים בעיקר לעצמם, או לפתרון בעיות של הפרט.
כמובן אין כוונתנו למעט בערך לימוד תורה, ויהיה הפרטי שבפרטי, אבל יש לדעת שגם בלימוד תורה ישנן דרגות. כפי שנאמר במזמור המפואר על התורה במשלי, הלא הוא מזמור ה"אשת חיל" הנאמר על ידינו בליל שבת: "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה" 4 . וכפי שהיה בולט בדור שלפנינו "החפץ חיים" באישיותו הציבורית הכלל ישראלית, שכל ספריו נתחברו כדי לענות על צרכי הדור בזמנו- חזוק התורה והאמונה, אהבת רעים ואהבת חסד, שמירת הלשון ועוד.
תורה ומלכות
הרב ישראלי, בהקדמתו לספרו "עמוד הימיני", ציטט את דברי רש"י, המבאר את שמות שני העמודים אשר בית המקדש נכון עליהם- יכין ובועז. כתב רש"י 5 : "יכין על שם מלכות בית דוד שנמשל לירח כדכתיב 6 : כירח יכון עולם, ובועז כנגד השמש שיצא בגבורה ועוז שנאמר 7 : ישיש כגיבור".
כתב על זה הרב ישראלי: "יסוד הבריאה ותכלית ההויה, שהם במהותם ירידה ממקורם העליון בהסתר האור האלוהי המחיים ומקיימם ומוציאם מן ההעדר אל היש, תכליתם ומגמתם ירידה לצורך עליה. שיחזור ויבקע האור מן החושך. ובעולם הזה יתגדל ויתקדש שמו הגדול על ידי עם סגולה בארץ הסגולה, אשר יכונן ממלכת גוי קדוש, ומאורח חייו ילמדו כל באי עולם להכיר במלכו של עולם. גולת הכותרת של מלכות ישראל היא המקום אשר יבחר ה' שממנו תורה ואורה יוצאים לעולם. ובזה מתבסס כסא כבודו, בהיות קדש הקדשים של מעלה מכוון כנגד קדש הקדשים של מטה, כדברי חז"ל בירושלמי ברכות. בבנות שלמה את בית האלוהים הקים את עמודיו שניים, עמוד הימיני יכין ועמוד השמאלי בועז, סמלים לשמש ולירח אשר גם הם עצמם סמלים. הירח כנגד מלכות בית דוד והשמש כנגד מלכות התורה, שעל תופסיה נאמר 8 : "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". שני עמודים אלה, תורה ומלכות ישראל, עליהם ישען בית מקדש של מטה ומעלה כאחד. מלכות בית דוד נמשלה לירח, כי זאת תכונתו ותכונתה שאין לו אור משלו כלום, ויודע ומכיר הוא בכך שאורו הוא אור השמש שהוא מחזיר, ומתוך קבלת עול אלוהי זה הוא מביא את העולם כולו יחד עמו לתכליתו, ובזה הוא הופך להיות העיקר". עד כאן מקצת דבריו בהקדמתו על בנין בית ישראל הכללי, המתרכז ונגלה בבית המקדש, המגלה בתכונתו את המקדש הרוחני של בית ישראל כולו.
המקדש בזמננו
בית הכנסת, הנקרא בדברי יחזקאל הנביא "מקדש מעט" 9 , הוא המשך מאותו מקדש גדול שאורו נתפוצץ, ורסיסים ממנו מאירים בבתי הכנסת שאנו זוכים להתפלל בתוכם. בכל אחד מהם משתקפת ומנצנצת בבואת אותו האור הכפול אור ישראל ואור התורה. שמו נקרא על שמנו, שהרי יעודו לכנס את ישראל לעבודת ה', ועל כן נקרא בית כנסת על שם כנסת ישראל. במרכזו וחזיתו נמצא ארון הקודש שבו מונחים ספרי תורה, הממשיכים את דבר ה' אלינו מהר סיני ועד היום.
על פי זה מובן עד כמה חשובה תפילה בציבור בבית הכנסת דוקא, ולא רק במנין בבית פרטי. אין לשער את ההבדל בין תפילה הנאמרת בו, בבית שנבנה וסודר לשם תפילת הציבור, לבין תפילה, אפילו של מנין יהודים, הנאמרת בקרן זוית ברחוב או בבית ומסדרון כלשהו, מתוך מחשבת טעות שאם מתפללים בציבור הרי כבר הגענו לתיקון הנכון של התפילה.
לא כן הדבר. כתב השו"ע 10 , שרק מי שאנוס ואינו יכול להתפלל בבית הכנסת יכול להתפלל במקום אחר. וגם אז ישתדל לכוון את הזמן, שיהיה מתאים לזמן שהציבור מתפלל בבית הכנסת. ואם הוא מתפלל ביחיד ואיחר לזמן התפילה, אף על פי כן יתפלל בבית הכנסת. שכך נאמר במסכת ברכות 11 : "אין תפילתו של אדם, נשמעת אלא בבית הכנסת". והחמירו חז"ל במי שעובר ליד בית הכנסת בשעה שמתפללים ואינו נכנס להתפלל עמהם, עד שאמרו 12 : "אחרי ארי ולא אחרי אשה, אחרי אשה ולא אחרי עבודה זרה, אחרי עבודה זרה ולא אחרי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים בו".
ביאר מרן הרב קוק 13 שכוונת חז"ל להדריכנו בסדר העדיפויות הראויות לזהירות מסכנות. והוא: סכנת הארי היא סכנת הגוף, על כן קטנה היא מסכנת גילוי עריות הפוגעת בקדושת גוף האדם. סכנת עריות קטנה מסכנת עבודה זרה, שהיא פגיעה בחלק הרוחני של האדם, וסכנה זו היא קטנה מהניתוק מכלל ישראל העוסק בצרכיו ופונה אל אלוהיו לעזרה.
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
סודה של ברכה
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
מתנות בחינם
למה ללמוד גמרא?
