ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
התורה מצווה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". גם בדור שלנו, לו יצויר שלא היו עיכובים מצד השלטונות והגויים, או חולשות מבפנים, היינו יכולים לבנות גם בזמננו את בית המקדש, אלא שלמעשה זה לא ניתן.
למרות שאין אנו יכולים כיום לבנות את המקדש באופן מעשי, ודאי שיש חובה שנכין את עצמנו עד כמה שאפשר לזמן שיוכשר הדור ויהיה אפשר לבנות.
לכן - קודם כל צריך להקים כוללים אנשים שיעסקו בלימוד סדר קודשים בעיון, כפי שישנם כבר ישיבות שלומדים בהם קדשים בעיון, כמו שלומדים את שאר המסכתות. וכן צריך שאנשים יתעוררו לעלות להר הבית. לעניות דעתי ישנה חשיבות שאנשים היום יעלו להר הבית, מפני שאם יעלו זה יחייב את הממשלה להתחשב בכך, ולא יסגירו את השטח להלכה ולמעשה לידי המחבלים. אם תמשך המציאות שיהודים לא עולים בגלל שהם חוששים מכל מיני חששות, זה יקל על המדינאים לקנות שקט תעשייתי מדומה אם יסגירו את השטח.
דוד המלך רצה לבנות את בית המקדש, אך נאמר לו אתה איש מלחמות לכן אתה לא מתאים לזה, ולכן לכל הפחות הוא עשה את כל ההכנות: תוכניות, חומרי בניין וכספים, וכשהגיע הזמן שלמה המלך בנה. גם בזמננו חשוב לגאול את המקום, ולפחות להחזיר אותו לבעלות עם ישראל. יש שיטות שהיום אנחנו לא יכולים לבנות את בית המקדש כיון שאנחנו לא יודעים לדייק בדיוק היכן מקום המזבח, זו היא שיטתו של הרב קוק (משפט כהן צא-צב). יש החולקים וסוברים שאנחנו יכולים לסמוך על המידות, אבל באופן עקרוני בשביל לבנות את בית המקדש צריך שהדבר יהיה מסוכם על כל ישראל. אך לגאול את המקום, לכבד אותו ולעשות תוכניות, ודאי שאנחנו צריכים לעשות.
בית מקדש תופס מקום מרכזי בחיי עם ישראל, בכל יום אנחנו מתפללים על בניינו, בברכת המזון, בכל שמחת נישואין, תמיד אנחנו מזכירים "אם לא אעלה את ירושלים". בניין המקדש עומד כמרכז האומה, כדברי הכוזרי שבית המקדש הוא כמו ליבם של ישראל. לכן חשוב כל כך שנעשה מה שאנחנו יכולים, שהרי "כל דור שבית המקדש לא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו", כלומר אם אנחנו לא תרמנו את הלבנה להוסיף ולחזק נחשב הדבר כאילו ח"ו נחרב בית המקדש בימינו. לכן אנחנו צריכים להשתדל בכל מה שאנחנו יכולים לגאול את המקום, להחזיר אותו לבעלות עם ישראל, ואם נימְנע מאיתנו לבנות בגלל מניעה הלכתית, זה לא פוטר אותנו מלעשות את כל מה שאנחנו כן יכולים. ויהי רצון שעניין זה יחדור למודעות של כל בני עמנו, ונזכה לפעול בענין החשוב הזה. חזק ונתחזק בעד עמנו וערי אלוקנו.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מכינים תה בשבת?
הדלקה וכיבוי ביום טוב
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
