ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי הלכה נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עינת בת תמר
השו"ע 1 כותב: "אסור לשבת בתוך ד’ אמות של מתפלל, בין מלפניו בין מן הצדדים". והוסיף הרמ"א 2 שגם מאחוריו אסור לשבת בתוך ד’ אמותיו. ואם היושב עוסק בתפילה, אפילו בפרקים המקדימים את התפילה, כגון: אמירת קרבנות וזמירות, מותר לשבת, ויש מי שמתיר גם בעוסק בתורה. ועוד יש מי שאומר, שהיתר זה לשבת ליד מתפלל אם הוא מתפלל או לומד, הוא דוקא מצדדיו, אבל מלפניו אסור לשבת כמלוא עיניו, כלומר בתחום ראייתו.
מהו הטעם לאיסור זה של ישיבה במחיצת המתפלל, ומדוע החילוק (לדעת המחלקים) בין תפילה ללימוד תורה, ובין ישיבה בצדדים לבין הישיבה מלפנים?
טעמי האיסור וההבדל בהלכה
שלושה טעמים מצאנו לאיסור זה: טעם אחד הובא ב"ביאור הלכה" 3 בשם "מאמר מרדכי", מפני שהיושב מבטל את כוונת המתפלל. וכתב, שעל פי זה אם המתפלל עטוף בטלית המכסה את פניו מותר לשבת לידו, כיון שאין תפילתו מופרעת. אמנם, קשה לשיטה זו מדוע אסר הרמ"א לשבת מאחוריו, הרי שם איננו רואה?
טעם אחר נזכר במשנה ברורה 4 , והוא איננו בגלל המתפלל אלא בגלל היושב. על פי טעם זה אדם היושב לפני מתפלל המקבל עליו עול מלכות שמים, והוא נשאר אדיש בלי להתפלל, הרי הוא כמזלזל בעבודת ה'. על כן, אם הוא מתפלל מותר לו לשבת, שהרי גם הוא עוסק בקבלת עול מלכות שמים.
אולם מדוע, לשיטה זו, ישנם המחמירים בלומד תורה שלא ישב? יתכן ויש לחלק בין לומד תורה למתפלל. המתפלל הרי הוא כולו מוסר את חייו ואמונתו לבוראו, שהוא בלבד יכול למלא את משאלותיו, ובזה הוא מתבטל לפניו, מה שאין כן לומד תורה. הוא איננו מבטל את עצמו, אדרבא, הוא מפעיל את כל כשרונותיו ואישיותו כדי להבין בתורה כפי יכולתו, ולא לפי מדרגת התורה מצד נותנה, שזה אין ביכולת הלומד להגיע. יתכן והדעה המקילה בלימוד התורה סוברת, שאמנם לומד התורה משתמש בכוחו, אבל שימוש זה הוא כדי לקבל את רצון הבורא המתגלה דרך התורה, ואם כן הוא מקבל בזה את מלכות ה' ורצונו.
בין שני טעמים אלו, האם האיסור הוא בגלל המתפלל שלא להפריעו או בגלל היושב שלא יחטא בסלקו מעליו את עול מלכות שמים, יהיה הבדל מעשי להלכה. לדעה השניה אם אדם רוצה לעבור ליד המתפלל לרגע מותר לו, כיון שאין בזה זלזול בעול מלכות שמים, שהרי הוא איננו שוהה שם. אבל לדעה הסוברת שהטעם הוא מפני הפרעת המתפלל, אסור לעבור לידו.
ואכן כך פסק השו"ע 5 , שאסור לעבור לפני המתפלל, אבל התיר לעמוד או לעבור בצדו. לכאורה לפי הטעם של זלזול בקבלת עול מלכות שמים היה צריך לאסור לעמוד לידו אפילו מצדו, ומדוע התיר השו"ע? יתכן וכאשר האדם יושב יש בזה זלזול, אבל כאשר הוא עומד, עדיין ניכרת הרצינות והזהירות, ולכן מותר לו לעמוד או לעבור מצדו. מובן שאם הוא עובר או עומד לפניו יאסר הדבר מטעם ההפרעה לכוונת המתפלל.
קדושת המקום
מה יהיה הדין אם המתפלל מתפלל בעצימת עינים או בכיסוי הטלית על פניו? האם מותר לעבור לפניו? לכאורה על פי הטעמים הנזכרים מותר, אמנם הביא ה"ביאור הלכה" 6 טעם שלישי בשם ה"חיי אדם", והוא שהשכינה שורה בסביבת ד’ אמותיו של המתפלל. על כן, אף על פי שאין זה מפריע לו יש איסור לעבור ולעמוד לידו, כי זהו זלזול, כביכול, בשכינה השורה במקום. כאן למדנו דבר חדש, שתפילת האדם מקדשת את סביבתו. כמו כן אנו למדים על גישה חדשה לכוחה של התפילה, לא רק בהשפעתה במרומים, אלא בהשפעה מיידית וממשית בסביבה הקרובה.
על פי טעם זה ראוי להיזהר מאד בזמן תפילה שלא לעבור ליד מתפללים בזמן עמידתם בעמידה. והמתפללים היודעים שהם מאריכים בתפילתם ראוי שיעמדו ליד קיר או עמוד כדי שלא יכשלו אנשים שאינם זהירים, ויהיה בזה חשש איסור "ולפני עור לא תתן מכשול" 7 .
מענין מאד שגם הלכה זו נלמדת בגמרא 8 מחנה הנביאה, שנאמר עליה בספר שמואל כשהתפללה ליד עלי: "אני האשה הניצבת עמכה בזה" 9 . ופירשו, שעלי הכהן הגדול היה עומד בזמן שחנה התפללה, מתוך גודל המעמד של תפילתה והקדושה שסביבה.
ביודענו כמה יקרה התפילה וכמה היא פועלת, וכאשר אנו זוכרים את זכותנו הגדולה שאנו זוכים להתפלל שלוש פעמים ביום, יש להשתדל להקפיד לשמור על קדושת התפילה בזהירות ובכבוד המתפללים. זהירותנו תגדל מתוך זוכרנו את עלי הכהן גדול, שבזמן עבודתו במקדש נזהר מפני פגיעה בתפילת אשה, ולא ישב לידה למרות שלא הכיר את מעלתה הגדולה. מכאן שזהירות בתפילה ובכבודה בכוחה לקרב את קבלתה.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
האם מותר לפנות למקובלים?
למה ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
בדיקת פירות ט''ו בשבט
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הנאה ממעשה שבת
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
