ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי ארבע אמות בגילוי הראש, אמר: שכינה למעלה מראשי.
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיח עמוד ב:
אמר רב הונא בריה דרב יהושע: תיתי לי דלא סגינא ארבע אמות בגילוי הראש .
מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ב הלכה ב: פעם אחת היו זקנים יושבים, עברו לפניהם שני תינוקות, אחד גלה את ראשו, ואחד כסה את ראשו, זה שגלה ראשו, ר' אליעזר אומר ממזר, ר' יהושע אומר בן הנדה, ר' עקיבא אומר ממזר ובן הנדה... באותה שעה אמרו ברוך שגלה סודו לעקיבא בן יוסף [כלומר מצאו שצדק בדבריו]. ..אחד גלה את ראשו, שמע מינה גלוי ראש עזות תקיפא הוא.
ספר מורה הנבוכים חלק שלישי פרק נב : וכבר ידעת הזהירם מלכת בקומה זקופה, משום מלא כל הארץ כבודו, לישב בלב בני אדם באלו המעשים כלם הענין אשר זכרתי לך, והוא שאנחנו תמיד בין ידי השי"ת ולפני שכינתו נלך ונשוב, וגדולי חכמינו ז"ל היו נמנעים מלגלות ראשם , להיות השכינה מחופפת על האדם ומסוככת אותו,
2. מה נפסק להלכה לגבי הליכה בגילוי ראש ?
רמב"ם הלכות דעות פרק ה הלכה ו
צניעות גדולה נוהגים תלמידי חכמים בעצמן, לא יתבזו ולא יתגלו ראשן ולא גופן,
שולחן ערוך אורח חיים סימן ב סעיף ו : אסור לילך בקומה זקופה, ולא ילך ד' אמות בגילוי הראש (מפני כבוד השכינה),
3. האם זה מידת חסידות בלבד או איסור ?
ספר כלבו סימן יא: וצריך לתקן גופו ולכוין רגליו זו בצד זו ונותן עיניו למטה כאלו הוא מביט לארץ ולבו פונה למעלה בשמים ...לא יעמוד בתפלה באפונדתו ובראש מגולה ולא ברגליו יחפים אם אין דרך אנשי המקום ללכת כן לפני גדולים, וכתב הרמב"ם נ"ע שאינו אסור לילך בגלוי ראש כי מה שאמרו בפרק כל כתבי הקדש תיתי לי דלא סגינא ד' אמות בגלוי ראש ר"ל שזו מדת חסידות והר"ף כתב שיש למחות שלא ליכנס בבית הכנסת בגלוי ראש.
ביאורי הגר"א סי' ח ס"ק ו" ..כללא דמילתא אין איסור כלל בראש מגולה לעולם רק לפני הגדולים, וכן בעת התפילה אז נכון הדבר מצד המוסר, ושאר היום לקדושים העומדים לפני ה' תמיד
מגן אברהם אורח חיים סימן צא ס"ק ג: בגלוי הראש - ומה שכתב [השולחן ערוך] בסי' ב' שלא ילך ד' אמות בגלוי הראש היינו מדת חסידות.
4. מה פסקו בדורות אחרונים?
ט"ז אורח חיים סימן' ח ס"ק ב: ונראה לי שיש איסור גמור כיון שחוק הוא עכשיו בין העכו"ם שעושין תמיד תיכף שיושבין פורקין מעליהם הכובע ואם כן זה נכלל בכלל "ובחוקותיהם לא תלכו .כל שכן בחוק זה שיש טעם שכיסוי הראש מורה על יראת שמים כההיא דסוף מסכת שבת "כסי רישיך כי היכי דתיהווי עלך אמתא דשמיא [=כסה ראשך כדי שיהיה לך יראת שמים]
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנו ע"ב: אמרה ליה: כסי רישיך, כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא
שולחן ערוך אורח חיים סימן ב סעיף ו :אסור לילך בקומה זקופה, ולא ילך (יא) ד' אמות בגילוי הראש
משנה ברורה סימן ב ס"ק יא: ד"א[=ד' אמות] - ומידת חסידות אפילו פחות מד"א ואפילו בעת השינה בלילה ויש שמצדדין לומר דאפילו ד"א אינו אסור מדינא רק להצנועין במעשיהן אבל כבר כתב הט"ז לקמן בסימן ח' דבזמנינו איסור גמור מדינא להיות בגילוי הראש ואפילו יושב בביתו עי"ש הטעם וכן כתב בתשובת מהר"י ברונא וכתב המ"א דאפילו קטנים נכון להרגילם בכיסוי הראש כי היכי דליהוי להו אימתא דשמיא ...
שער הציון סימן ב ס"ק י"ז: עיין בביאור הגר"א ופשוט דבזמנינו מודה [הגר"א] להט"ז .. וכן מצאתי כתוב בספר:[שזה איסור להיות בגלוי ראש]
שולחן ערוך הרב ב' [של בעל התניא] מהדדורה סי' ב'
אבל בזמן הזה שהדרך שהכל מכסים ראשם לעולם יש איסור בדבר משום צניעות
5. האם מותר לצורך פרנסה ללכת בגילוי ראש?
שו"ת אגרות משה חלק או"ח ד סימן ב: הנה בדבר שצריך מע"כ להשיג משרה שצריך להיפגש עם בעלי המשרד שאומרים לו שיצטרך שם להוריד כובעו מעל ראשו ולישב בגלוי הראש בלא כיפה שקורין יארמולקע שאם ילבש שם כיפה לא יקבלוהו לעבודה שם.. אם מותר? [שמעתי שהמילה "יארמולקע" הוא מורכב משתי מילים ירא מלכא, דהיינו ירא מהמלך , מלך מלכי המלכים.] .. שלכן אף שכיון שכבר הנהיגו זה בכל ישראל לא גרע ממנהגי ישראל קדושים וודאי לא עדיף מעשה ממש דלהפסד גדול אינו מחוייב דאונס ממון הוא.., וא"כ כ"ש בגילוי הראש שאינו עשה דתורה ואף לא עשה דרבנן אלא מנהג טוב שאונס ממון הוא אונס, והשגת משרה שהוא לפרנסתו הוא הפסד גדול יותר אף מחומש שאינו מחוייב. [ובספר ,צידה לדרך, של מכון צומת, כתבו על סמך תשובה מספר ירושת הפליטה סי' יח, שגם התיר לצורך פרנסה להיות בגלוי ראש, אם אין אפשרות לכובע, להתיר בדלית ברירה, ללכת בגלוי ראש גם לצורך ביטחון אישי. ]
6. מה לגבי הליכה בגילוי ראש במקלחת, בים, בבריכה?
שערי תשובה אורח חיים סימן ב ס"ק [ו] : ...על מה שאסור לילך ד"א בגילוי הראש לאו דוקא הליכה אלא אפי' בעמידה וישיבה צריך ליזהר.. ובמרחץ אפי' מדת חסידות אין בו כדמשמע ממסכת דרך ארץ ומ"מ ראיתי מדקדקים מכסים ראשם במטפחת וכן נהגתי מעודי ע"ש ובברכי יוסף הביאו וכתב כי הוא חומרא יתירה הרבה ע"ש:
7. ומה לגבי כסוי הראש עם היד? ומה לגבי פאה לגברים, האם היא נחשבת כיפה?
משנה ברורה סימן ב ס"ק יב: בגילוי הראש - וכ"ש שאסור לברך וה"ה ללמוד בגילוי הראש ולא מהני בזה כיסוי היד דיד וראש חד גופא אינון ואין הגוף יכול לכסות את עצמו ויש מקילין בזה בשעת הדחק כגון בלילה שרוצה לשתות ואין לו כובע בראשו דדי במה שמכסה ראשו בידו. אבל יותר טוב לנהוג כמו שהעולם נוהגין שממשיך הבית יד [השרוול] של הבגד על היד ומכסה בו ראשו דאז הוי שפיר כיסוי לכו"ע וכתב הפמ"ג דיש ליזהר בשעת הנחת תפילין של ראש שלא יברך הברכה בראש מגולה ופרו"ק [פאה] משערות אף אותן שתפורין בבגד מתחתיו יש לאסור מפני מראית העין שיאמרו ששערות הן ויש מקילין:
שו"ת חיים שאל חלק ב סימן לה : ודע שכתבו האחרונים דהפירוקא /ה פאה הנכרית/ נחשבת ככיסוי ומיהו נהגו שלא לברך בלי כובע על ראש.
8. מה לגבי כיפה לנשים (לא נשואות) בזמן תפילה וברכות?
שו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן יג
ומשום כך כשם שלא החמירו עליהן בדרך כלל שלא תלכנה גלויות ראש כך לא החמירו במיוחד בשעת הזכרת ד' ואמירת דברים שבקדושה. [ושמעתי שכך פסק גם רב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל]
שו"ת יביע אומר חלק ו - או"ח סימן טו: וכן דיברתי בזה עם ידידי הגאון המפורסם כמהר"ר יוסף שלום אלישיב שליט"א, והסכים עמי שיש להקל, מאחר שכן פשט המנהג גם אצל הבנות החרדות לדבר ה'. ומ"מ נ"ל שלכל הפחות בתפלת שמנה עשרה ישימו כיסוי על ראשן..,
שו"ת יחווה דעת חלק ה סימן ו: מכל מקום נראה יותר שלכתחלה ראוי להורות גם לנערות פנויות לכסות ראשן בעת שמברכות, וכל שכן בעת שמתפללות תפלת שמונה עשרה (שאף לדעת הרמב"ם צריך להחמיר בזה). וכן פסק הרה"ג הקדוש רבי מצליח מאזוז זצ"ל [מחכמי תוניס] בשו"ת איש מצליח (חלק אורח חיים סימן כד), שיש להנהיג שגם נערות פנויות יכסו ראשן בעת שמברכות ומתפללות, או כשקוראות בתנ"ך ומזכירות שם ה', ושכן היה המנהג בכמה מארצות המזרח. ע"ש. וכן העלה הרה"ג רבי עובדיה הדאיה זצ"ל בשו"ת ישכיל עבדי חלק ז' (דף רפט ע"א).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.

סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.

מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.

עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.

נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.

אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".

לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.

שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.

ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים

יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.

רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה

נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה

יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.

ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.









