ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
האבל והצער על חורבן הבית בא לידי ביטוי, והצער מהול בגעגועים ובתקוות ובציפייה עמוקה וגדולה לבניין בית-המקדש, לבניין בית לד' בהר המוריה, בית מיוחד להשראת השכינה בישראל.
הקשיים הגדולים העומדים בדרך להשגת השאיפה הגדולה הזו אינם מחלישים את האמונה, את הביטחון שהשאיפה הזו תתקיים, ואנו מקווים שהדבר יהיה בקרוב.
על זה אנו מתפללים כמה פעמים בכל יום: "יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שיבנה בית-המקדש במהרה בימינו".
חמישה דברים אירעו את אבותינו בתשעה באב, ואחד מהם הוא שנגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ בגלל חטא המרגלים. חטא המרגלים היה הוצאת דיבה על הארץ, "ארץ אוכלת יושביה". ותיקון חטא המרגלים הוא בראיית מעלותיה של ארץ-ישראל ובסיפור בשבחה של ארץ-ישראל.
מי שאומר שקשה לחיות בארץ בגלל בעיות הביטחון, השרות הארוך בצה"ל, המילואים, הטרור - חוטא בחטא המרגלים.
מי שאומר שאי-אפשר לחיות בארץ בגלל המיסים הגבוהים, מס הכנסה, מס ערך מוסף, בגלל הביורוקרטיה, האבטלה, חוטא בחטא המרגלים.
ואל יאמר אדם: הרי הביקורת הזו אמיתית, זהו המצב לאשורו. קשה לגור בארץ, קל יותר לגור בחוץ-לארץ : בצרפת, באמריקה, בקנדה. זו עובדה אמיתית.
גם המרגלים סיפרו את העובדות, את האמת, וזה היה חטאם, שסיפרו עובדות רעות על ארץ-ישראל. על ארץ-ישראל צריך לדבר רק טובות, ולא רק שצריך לדבר טובות, צריך גם לראות בה רק טובות, כמו שראו יהושע וכלב ואמרו: "טובה הארץ מאד מאד".
גם הם ראו בדיוק את מה שראו המרגלים, אבל אהבתם את הארץ ואמונתם השלמה בד' גרמה שהם ראו את הטוב שבה.
אם נראה את מעלותיה של ארץ-ישראל, ארץ אבותינו, את ערכה הרוחני-האלקי;
אם נרגיש את עצמנו מאושרים לחיות בה כמו שהיא, מאושרים לחיות בתוך בני-ישראל, ללא שלטון זר עלינו ועליה;
החובות המוטלים עלינו כאן אהובים עלינו, הם לא חובות הם זכויות;
לשרת בצבא זה לא עול - זו זכות לשמור על העם ועל הארץ;
עול המיסים אינו עול אלא זכות; להשתתף במאמץ העלייה, הקליטה, הפיתוח והבנייה של ארץ-ישראל;
בגישה כזו נתקן את חטא המרגלים שגרם לאבותינו ולנו לדחות את הכניסה ל ארץ-ישראל.
נכון, מה שאפשר לתקן, צריך לתקן. אבל צריך לראות את כל המציאות בעין טובה, בעין חיובית. מבט כזה מביא לתחושה של חיים מאושרים בארץ-ישראל, של חיים מלאי יצירה, מלאי תוכן, מלאי שמחת חיים.
מבט כזה ותחושות כאלה יהוו כח-משיכה לאחינו בני-ישראל שבחוץ-לארץ. גם הם ירצו לזכות באושר של החיים בארץ-ישראל. ביצירת אווירה כזו תתחדש העלייה, תתמעט הירידה.
אין במבט הזה התעלמות מהבעיות, אלא התעלות והתרוממות לראות העיקר, החיובי והטוב. כי אכן "טובה הארץ מאד מאד".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
