ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
האבל והצער על חורבן הבית בא לידי ביטוי, והצער מהול בגעגועים ובתקוות ובציפייה עמוקה וגדולה לבניין בית-המקדש, לבניין בית לד' בהר המוריה, בית מיוחד להשראת השכינה בישראל.
הקשיים הגדולים העומדים בדרך להשגת השאיפה הגדולה הזו אינם מחלישים את האמונה, את הביטחון שהשאיפה הזו תתקיים, ואנו מקווים שהדבר יהיה בקרוב.
על זה אנו מתפללים כמה פעמים בכל יום: "יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שיבנה בית-המקדש במהרה בימינו".
חמישה דברים אירעו את אבותינו בתשעה באב, ואחד מהם הוא שנגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ בגלל חטא המרגלים. חטא המרגלים היה הוצאת דיבה על הארץ, "ארץ אוכלת יושביה". ותיקון חטא המרגלים הוא בראיית מעלותיה של ארץ-ישראל ובסיפור בשבחה של ארץ-ישראל.
מי שאומר שקשה לחיות בארץ בגלל בעיות הביטחון, השרות הארוך בצה"ל, המילואים, הטרור - חוטא בחטא המרגלים.
מי שאומר שאי-אפשר לחיות בארץ בגלל המיסים הגבוהים, מס הכנסה, מס ערך מוסף, בגלל הביורוקרטיה, האבטלה, חוטא בחטא המרגלים.
ואל יאמר אדם: הרי הביקורת הזו אמיתית, זהו המצב לאשורו. קשה לגור בארץ, קל יותר לגור בחוץ-לארץ : בצרפת, באמריקה, בקנדה. זו עובדה אמיתית.
גם המרגלים סיפרו את העובדות, את האמת, וזה היה חטאם, שסיפרו עובדות רעות על ארץ-ישראל. על ארץ-ישראל צריך לדבר רק טובות, ולא רק שצריך לדבר טובות, צריך גם לראות בה רק טובות, כמו שראו יהושע וכלב ואמרו: "טובה הארץ מאד מאד".
גם הם ראו בדיוק את מה שראו המרגלים, אבל אהבתם את הארץ ואמונתם השלמה בד' גרמה שהם ראו את הטוב שבה.
אם נראה את מעלותיה של ארץ-ישראל, ארץ אבותינו, את ערכה הרוחני-האלקי;
אם נרגיש את עצמנו מאושרים לחיות בה כמו שהיא, מאושרים לחיות בתוך בני-ישראל, ללא שלטון זר עלינו ועליה;
החובות המוטלים עלינו כאן אהובים עלינו, הם לא חובות הם זכויות;
לשרת בצבא זה לא עול - זו זכות לשמור על העם ועל הארץ;
עול המיסים אינו עול אלא זכות; להשתתף במאמץ העלייה, הקליטה, הפיתוח והבנייה של ארץ-ישראל;
בגישה כזו נתקן את חטא המרגלים שגרם לאבותינו ולנו לדחות את הכניסה ל ארץ-ישראל.
נכון, מה שאפשר לתקן, צריך לתקן. אבל צריך לראות את כל המציאות בעין טובה, בעין חיובית. מבט כזה מביא לתחושה של חיים מאושרים בארץ-ישראל, של חיים מלאי יצירה, מלאי תוכן, מלאי שמחת חיים.
מבט כזה ותחושות כאלה יהוו כח-משיכה לאחינו בני-ישראל שבחוץ-לארץ. גם הם ירצו לזכות באושר של החיים בארץ-ישראל. ביצירת אווירה כזו תתחדש העלייה, תתמעט הירידה.
אין במבט הזה התעלמות מהבעיות, אלא התעלות והתרוממות לראות העיקר, החיובי והטוב. כי אכן "טובה הארץ מאד מאד".

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











