ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
סופ"ש "העצמה אישית". הירשמו לפני שהחדרים אוזלים!

חולין - דף י"ד ;">

בית מדרש גמרא חולין Bookmark and Share
גירסת הדפסה האזן לשעור (19 ד') הורד mp3
שלח לחבר

ח' תמוז תשע"א

חולין - דף י"ד

הדף היומי הקצר



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יוסף בן שמחה

(יג: במשנה – טו. באמצע)
חלק א - שחיטה בלילה - כשרה
משנתנו – בדיעבד (כשאיו אבוקה, כמו סומא),
ברייתא – לכתחילה (כשיש אבוקה (כמו יום)).

חלק ב – שחיטה בשבת (ודיני מוקצה)

אע"פ שמתחייב בנפשו – שחיטתו כשרה ,
רב – אסורה באכילה בשבת, וכר' יהודה .
איזה ר' יהודה?
א. מצד מוקצה
[באופן כללי יש מחלוקת בשבת שר"י אוסר מוקצה ור"ש מקל. כאן אנו עוברים ומחפשים בדיוק לאיזה סוג מוקצה זה שייך].
A. ר' אבא - ר"י שדורש הכנה
ולכן אוסר האכלת נבילה לכלבים, שלא הוכנה מאתמול (ורבנן (ר"ש) מתירים)
[דחייה ומו"מ -
אביי – בנבילה – הוכנה כבר לאדם ורוצים להעביר לכלבים – אסור, אצלנו – גם בחייה הוכנה לאדם – מותר (וראיה שבחייה לאכילה – שהרי ר"י מתיר שחיטה ביו"ט).
[כרגע מתעלמים ממוצקה מחמת איסור, אלא רק עוסקים בבעיית ההכנה, והאיסור הוא חיצוני].
ר' אבא – בחייה עומדת או לגדל או לשחיטה – ביו"ט מתברר למפרע שהתכוון לשוחטה – מותר, אך בשבת שוודאי לא התכוון – עומדת לגדל ואסור.
דחייה – לר"י אין ברירה, ממילא ודאי עומדת לאכילה תמיד – גם בשבת.
[יד. 5- עד יד: רבע עליון - מניין שאין לר"י ברירה – נראה בסוף].
B. רב יוסף – ר"י לגבי שברי כלים
כדי שיותרו צריך שעדיין ישמשו ל: ת"ק – מלאכה, ר"י – מעין מלאתכן הראשונה , שהרי לזה הוכנו .
מכאן לגבי בהמות - שצריך הכנה מאוד מוגדרת – לאכילה עכשיו, ולכן אפילו שעומדת לאכילה לאחר זמן, זה לא מספיק.
דחייה – ר"י שם אוסר לא כי צריך הכנה מוגדרת, אלא משום נולד ,
ואילו בהמה שנשחטה – אינה נולד .
(שהרי עמדה לאכילה ועדיין עומדת לאכילה, וזה כ"אוכלא דאיפרת" – אוכל שהשתנה צורתו – כמו שמתיר (משנה שבת קמג:) (מבחינת דיני נולד) משקים שזבו מהפירות (אמנם יש גזירה אחרת שמא יסחוט שת"ק תמיד אוסר ור"י רק בעומדים לסחיטה).
(יד: רבע תחתון)

ב. שמא ישחט בשבת
כמו שבמשקים שזבו, אומר שמואל שר"י מודה בענבים וזיתים שכיוון שכולם סוחטים – גוזרים שמא יסחט גם אם לא התכוון, גם בבהמה יש לגזור שמא ישחט .
דחייה רב חולק על שמואל וסובר שר"י לא גזר בזיתים וענבים (והרי אנו באים לפרש את דברי רב).
(יד: 6-)

ג. רב ששת בר"א – משום מוקצה – שהרי הסיח דעתו מלאוכלם.
במקור – מוקצה מחמת מיאוס בנר חרס משומש.
ומניין שאוסר לא רק במוקצה מחמת מיאוס , ולא מחמת איסור?
דתניא –
שאוסר גם נר מתכת שהודלק בכניסת שבת.
דחייה – אולי אוסר רק כשדחאו בידיים (מתכת) או מאוס (מסיח דעתו לגמרי), אך לא מחמת איסור עצמאי (בהמה).

ד. משום מעשה שבת
שר"י אוסר לשוחט - במזיד לעולם, בשוגג לשבת, ולאחרים לשבת.
מחר נפרט בזה יותר.
[ מקור לזה שאין לר"י דין ברירה
1.
שלר"י לא יכול לשתות ולהפריש למפרע. דחייה – שם זה מחשש שהיין יישפך.
2. שלר"י לא יכול לעשות עירוב תחומין לשני כיוונים שונים (לפי הכיוון ממנו יגיע החכם).]

שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il

בית המדרש החדש נמצא בתהליכי בנייה סופיים,
בוא ותתחדש אתנו בגירסת הנסיון!



אל תציג לי הודעה זאת שוב