החסד לאוהבי ה' | הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
עקב

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עמרם בן סולטנה

6 דק' קריאה

והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אֹתם ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבֹתיך"

יש להבין, כיון ששומעים את המשפטים ומקיימים את מצות התורה, הרי ראוי שהקדוש ברוך הוא יתן להם ברכה, כפי שנאמר בתורה כמה פעמים, ששמירת המצות מביאה ברכה, וחלילה עזיבת התורה גוררת אחריה שלִילתה. אם כן מדוע נאמר, שכתוצאה משמירת המשפטים הקדוש ברוך הוא שומר את הברית והחסד, שלכאורה אין זה חסד אלא חיוב. כמו שוכר פועל, שעשה עמו חסד ששכרו ונתן לו עבודה, אבל אחרי שעבד אצל מזמין העבודה, חייב השוכר לשלם שכר פעולת השכיר. אין זה חסד אלא חיוב.

ואמנם גם בסוף פרשת ואתחנן( ז, ט) נאמר: "וידעת עם לבבך כי ה' אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שֹמר הברית והחסד לאֹהביו ולשֹמרי מִצְוֹתָו לאלף דור". דהיינו, הקדוש ברוך הוא שומר הברית והחסד לאהביו. וברור שאין אוהב ה', שאינו מדקדק בשמירת כל התורה בקפדנות, ואם כן מדוע, הקדוש ברוך נותן לו בתורת חסד, ולא כגמול על מעשיו הטובים.
והנה הספורנו (ז, יב) פירש :
"ושמר ה' לך את הברית, שנשבע, כאומרו (בראשית יז, ז), ונתתי את בריתי ביני וביניך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך. שכאשר הקדוש ברוך הוא לנו אלהים, בלתי אמצעי, ישפיע מציאות נצחי, ההוה ממנו בלתי אמצעי. אך הנשפע ממנו יתברך באמצעות שליחים, הוא מציאות שאינה נצחית. ואת החסד, היא הבטחת הקדוש ברוך הוא לתת את הארץ לאבות ואחריהם לזרעם, שהטוב הנשפע לצדיקים בעולם הזה הוא חסד בלבד, כי את גמול מעשיהם הקדוש ברוך הוא משלם להם בעולם הבא". עכ"ד.
נראה לפי דבריו, שגם הרישא של הפסוק, ושמר לך את הברית שנשבע לאבותיך פירושו, שהקדוש ברוך הוא יקיים לך את הברית, בתורת חסד, ולא כתשלום חלק משכרו של עובד ה'. ששתי מעלות טובות נותן הקדוש ברוך הוא. האחת, השפעתו הישירה. והשניה, זכות הארץ, שמעלתה בקיום מצות כפי שנתבאר ברמב"ן בפרשתנו (יא, יח) וממילא יש בה השפעה אלהית ישירה, כנאמר (יא, יב), עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה. ולפי משפט ה', כיון שזכיה במעלות אלה תלויה במעשיהם הטובים של ישראל, מדת הצדק שהן משולמות כגמול על מעשים אלו. לכן אומרת התורה, שלא כך יחשב הדבר, אלא, חסד ה' יהיה להמשיך טובות אלו במקיימי מצותיו. ושכר קיום המצות ישמר במלואו לעתיד לבוא.
כעין דברי הספורנו נמצא במדרש רבה (פרשה ג, אות ו), שכך אמרו:
"דבר אחר, וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ, מהו וְשָׁמַר, אמר רבי שמואל בר נחמן, כל מה שישראל אוכלים בעולם הזה, מכח הברכות שברכם בלעם הרשע. אבל ברכות שברכו אותן האבות משומרין הן לעתיד לבוא. שנאמר, וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ וגו'. דבר אחר, אמר רבי חלבו, למה הדבר דומה ליתום שהיה מתגדל אצל בעל הבית, היה אוכל משלו, ושותה משלו, ומתכסה משלו ולמדו אומנות. אותו היתום אמר, כל מה שאני אוכל ושותה ומתכסה, מתוך שכרי הוא מחשבו. אמר לו אותו בעל הבית, חייך, כל מה שאתה אוכל ומתכסה בכח חבית של מים שאתה ממלא לי, בכח עץ אחד שאתה מבקע לי. אבל שכרך צרור ומונח לך. כך, כל מה שישראל אוכלים בעולם הזה בכח היסורים שהן באין עליהם. אבל שכרן צרור ושמור לעולם הבא. וכו'. ומהו, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד, אמר רבי חייא, שלש מדות טובות יש ביד ישראל, ואלו הן, ביישנים, ורחמנים וגומלי חסדים, וכו', גומלי חסדים מנין, שנאמר, וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְך אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד".

ישראל נתברכו בשני סוגי ברכות, ושתיהן על ידי נבואה נאמרו. האחת, על ידי האבות. והשניה, על ידי בלעם. כבר נתבאר בעזרת השם יתברך בדברנו לפרשת בלק, שנבואה המתגלת על ידי נביא, לפי כוח נבואתו האישי, היא מתגלת. האבות שהיו דבוקים בקדוש ברוך הוא, בחיי נצח ורחוקים מגשמיות, נבואתם בברכותיהם מתחילות בעולם הזה וממשיכות לחיי הנצח של בניהם, עם ישראל, לחיי העולם הבא. לעומתם בלעם שהוא ערל, לא רק בבשרו, כי אם גם בלבבו, שאמנם זכה לנבואה, אך נבואתו שייכת לחיי העולם הזה. מהו ההבדל בין ברכות בעולם הזה לברכות בעולם הבא. ברכות שמתממשות בעולם הזה, הינן מצומצמות, כי הן שייכות בעיקרן לגשמיות, שהיא מוגבלת מעצם טבעה. ואילו ברכות בעולם הבא, כאשר הגוף אינו מגביל, אין להן שיעור ואין להן גבול, כאשר משתמשים בברכות של העולם הבא בעולם הזה, דומה הדבר למי שקונה ככר לחם במטבע של זהב. שְׁדַי היה לשלם עבור הככר פרוטה, ובמטבע הזהב לרכוש דבר הרבה יותר גדול. כך כאשר נותנים לאדם טובה בגין הברכות, אם הטובה ניתנת בעולם הזה, היא מוגבלת ומצומצמת. משאין כן כאשר הטובה ניתנת בעולם שכולו טוב, בעולם שכולו ארוך, אין סוף לטובה זו.

רבי שמואל בר נחמן מבאר את הפסוק כך. כאשר ישראל שומרים את התורה ומקיימים אותה כראוי, הקדוש ברוך הוא שומר לעולם הבא, את הברית והחסד שנתן לאבות בשבועה, ואותן העבירו האבות לבנים. ואילו הטובות היוצאות מברכותיו של בלעם מתקיימות בעולם הזה. קיום הברכות אינו מגרע את הזכויות של כל אחד מישראל אותו הוא צובר לעצמו, ובודאי יקבל עליהם שכר בעולם הבא. אכן כאשר ישראל אינם מקיימים עקב תשמעון, וגו', אם ברכות האבות מתקיימות, הן ממומשות בעולם הזה, וממילא נחסר לבנים לעולם הבא.
רבי חלבו מדמה את ישראל בעולם הזה, ליתום שבעל הבית מגדלו, מאכילו ומשקהו ומלמדו אומנות. דהיינו, מאפשרים לאדם להכין את עצמו לחיי עולם הבא. כמו שאמרה המשנה (אבות פרק ד, משנה כב), "רבי יעקב אומר, העולם הזה דומה לפרוזדור לפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין". פירש רבינו יונה (שם), ורוצה לומר, שאין העולם הזה אלא כדי לזכות בו העולם הבא. ע"כ. לימוד האומנות, הוא לימוד תורה ושמירת מצותיה, על ידן זוכה העושה, לחיי עולם הבא. היתום חושב, שגם מה שהוא מקבל בעולם הזה, על חשבון שכרו שלעתיד הוא. אמר לו בעל הבית, שהוא הקדוש ברוך הוא בעל הבירה, בכח שאתה מעלה חבית של מים, ובכח שאתה מבקע לי עץ אחד, אתה אוכל ומתכסה. היתום שמעלה לבעל הבית חבית מים ומבקע עץ, לא רק לבעל הבית הוא עושה, הוא עצמו גם נהנה מכך. ובכל זאת בעל הבית מחשיב את עבודת היתום לראויה לתשלום שכר. גם ישראל, בכח היסורים הבאים עליהם, שאמנם אין יסורים בלא עון, אך שמו של הקדוש ברוך הוא מתגדל על ידי כך, שהכל רואים שהקדוש ברוך הוא עושה דין לעוברי רצונו. בכח יסורים אלה מתקיימים בעולם הזה, והשכר על פעולות טובות שעשה האדם, שמור לו לעולם הבא. מעלה זו קיימת כאשר מתקיים עקב תשמעון. אולם אם חלילה לא שומעים, המצות שעושים, מהוות המקור לזכות החיים בעולם הזה, וממילא נגרע מעולם הבא שלו.

לדעת רבי חלבו פירוש הנאמר, ושמר לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבֹתיך העולם הבא לו זכו האבות ובניהם אחריהם על ידי ברית עִם ה' ועל ידי חסד ה', אשר הוא נבנה על ידי מעשיו הנכונים של איש ישראל, שמור כולו לעולם הבא. ואילו החיים בעולם הזה ניזונים מכח היסורים (לא נאמר במדרש בזכות היסורים, כי הם באים בגין דברים שליליים, אלא שמכוחם נפעל דבר טוב, כנאמר לעיל). ברם יתרון זה קיים כאשר מדקדקים אפילו במצות שאדם דש בעקביו. אחרת, יתכן שגם חיי עולם הזה יהיו על חשבון מעשיו הטובים, ואשר ימעטו את קופתו לעולם הבא.
לדברי הספורנו וגם לדברי המדרש, נוכל להבין דבר נוסף. שהנה הרבה שואלים, שרואים שיש אנשים אשר טורחים הרבה לקבל משרה או תפקיד, ועולה בידם, ולפעמים אין התפקיד או המשרה הולמים אותם כלל. ואחרים הראויים יותר מהם, אך לא התאמצו, והניחו גורלם ביד הקדוש ברוך הוא, לא זכו לקבל טובה בעולם הזה. וכן בכל ענייני עולם הזה, הטורחים הרבה לפעמים מצליחים לקבל ברכה גשמית מרובה. ואלה שטרחו מעט והניחו גורלם לקדוש ברוך הוא, לא קיבלו.

לפי הנאמר לעיל, התבאר, שיש מי שזוכה בעולם הזה על חשבון זכויותיו, ובעצם הוא אוכל את חלקו בעולם הבא. ויש מי שהקדוש ברוך הוא עושה עמו חסד, שזכויותיו נשמרות במלואן לעולם הבא. ובמה הדבר תלוי. אם אדם מקבל חסד מהקדוש ברוך הוא, אשר מעצם טבעו תלוי בנותן. כי אין לעני ממון אצל העשיר. אלא הוא העשיר, נצטוה לתת מדעתו לעני. כאשר אדם מקבל מהקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר, ושמר לך את החסד, שבורא העולם נותן כפי רצונו, יתכן שבעולם הזה יהיה למקבל פחות כי הכל נשמר לו לעולם הבא, להרבות שכרו באמת. אך כאשר אדם לוקח, ויש לו רשות לקחת, הוא לוקח משלו. ובעצם הוא ממעט את חלקו לעולם הבא. והוא דומה למחליף דינרי זהב בשברי חרס. לכן עובדי ה' האמיתיים אינם מחפשים לעצמם טובות הנאה בעולם הזה, כי עדיף להם שהכל ישמר עבורם לעולם הבא.

_________________________________

ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.

או באימייל [email protected]

עקב