החסד לאוהבי ה' | הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש דברים
עקב

קטגוריה משנית

4241

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עמרם בן סולטנה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אֹתם ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבֹתיך"

יש להבין, כיון ששומעים את המשפטים ומקיימים את מצות התורה, הרי ראוי שהקדוש ברוך הוא יתן להם ברכה, כפי שנאמר בתורה כמה פעמים, ששמירת המצות מביאה ברכה, וחלילה עזיבת התורה גוררת אחריה שלִילתה. אם כן מדוע נאמר, שכתוצאה משמירת המשפטים הקדוש ברוך הוא שומר את הברית והחסד, שלכאורה אין זה חסד אלא חיוב. כמו שוכר פועל, שעשה עמו חסד ששכרו ונתן לו עבודה, אבל אחרי שעבד אצל מזמין העבודה, חייב השוכר לשלם שכר פעולת השכיר. אין זה חסד אלא חיוב.

ואמנם גם בסוף פרשת ואתחנן( ז, ט) נאמר: "וידעת עם לבבך כי ה' אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שֹמר הברית והחסד לאֹהביו ולשֹמרי מִצְוֹתָו לאלף דור". דהיינו, הקדוש ברוך הוא שומר הברית והחסד לאהביו. וברור שאין אוהב ה', שאינו מדקדק בשמירת כל התורה בקפדנות, ואם כן מדוע, הקדוש ברוך נותן לו בתורת חסד, ולא כגמול על מעשיו הטובים.
והנה הספורנו (ז, יב) פירש :
"ושמר ה' לך את הברית, שנשבע, כאומרו (בראשית יז, ז), ונתתי את בריתי ביני וביניך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך. שכאשר הקדוש ברוך הוא לנו אלהים, בלתי אמצעי, ישפיע מציאות נצחי, ההוה ממנו בלתי אמצעי. אך הנשפע ממנו יתברך באמצעות שליחים, הוא מציאות שאינה נצחית. ואת החסד, היא הבטחת הקדוש ברוך הוא לתת את הארץ לאבות ואחריהם לזרעם, שהטוב הנשפע לצדיקים בעולם הזה הוא חסד בלבד, כי את גמול מעשיהם הקדוש ברוך הוא משלם להם בעולם הבא". עכ"ד.
נראה לפי דבריו, שגם הרישא של הפסוק, ושמר לך את הברית שנשבע לאבותיך פירושו, שהקדוש ברוך הוא יקיים לך את הברית, בתורת חסד, ולא כתשלום חלק משכרו של עובד ה'. ששתי מעלות טובות נותן הקדוש ברוך הוא. האחת, השפעתו הישירה. והשניה, זכות הארץ, שמעלתה בקיום מצות כפי שנתבאר ברמב"ן בפרשתנו (יא, יח) וממילא יש בה השפעה אלהית ישירה, כנאמר (יא, יב), עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה. ולפי משפט ה', כיון שזכיה במעלות אלה תלויה במעשיהם הטובים של ישראל, מדת הצדק שהן משולמות כגמול על מעשים אלו. לכן אומרת התורה, שלא כך יחשב הדבר, אלא, חסד ה' יהיה להמשיך טובות אלו במקיימי מצותיו. ושכר קיום המצות ישמר במלואו לעתיד לבוא.
כעין דברי הספורנו נמצא במדרש רבה (פרשה ג, אות ו), שכך אמרו:
"דבר אחר, וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ, מהו וְשָׁמַר, אמר רבי שמואל בר נחמן, כל מה שישראל אוכלים בעולם הזה, מכח הברכות שברכם בלעם הרשע. אבל ברכות שברכו אותן האבות משומרין הן לעתיד לבוא. שנאמר, וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ וגו'. דבר אחר, אמר רבי חלבו, למה הדבר דומה ליתום שהיה מתגדל אצל בעל הבית, היה אוכל משלו, ושותה משלו, ומתכסה משלו ולמדו אומנות. אותו היתום אמר, כל מה שאני אוכל ושותה ומתכסה, מתוך שכרי הוא מחשבו. אמר לו אותו בעל הבית, חייך, כל מה שאתה אוכל ומתכסה בכח חבית של מים שאתה ממלא לי, בכח עץ אחד שאתה מבקע לי. אבל שכרך צרור ומונח לך. כך, כל מה שישראל אוכלים בעולם הזה בכח היסורים שהן באין עליהם. אבל שכרן צרור ושמור לעולם הבא. וכו'. ומהו, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד, אמר רבי חייא, שלש מדות טובות יש ביד ישראל, ואלו הן, ביישנים, ורחמנים וגומלי חסדים, וכו', גומלי חסדים מנין, שנאמר, וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְך אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד".

ישראל נתברכו בשני סוגי ברכות, ושתיהן על ידי נבואה נאמרו. האחת, על ידי האבות. והשניה, על ידי בלעם. כבר נתבאר בעזרת השם יתברך בדברנו לפרשת בלק, שנבואה המתגלת על ידי נביא, לפי כוח נבואתו האישי, היא מתגלת. האבות שהיו דבוקים בקדוש ברוך הוא, בחיי נצח ורחוקים מגשמיות, נבואתם בברכותיהם מתחילות בעולם הזה וממשיכות לחיי הנצח של בניהם, עם ישראל, לחיי העולם הבא. לעומתם בלעם שהוא ערל, לא רק בבשרו, כי אם גם בלבבו, שאמנם זכה לנבואה, אך נבואתו שייכת לחיי העולם הזה. מהו ההבדל בין ברכות בעולם הזה לברכות בעולם הבא. ברכות שמתממשות בעולם הזה, הינן מצומצמות, כי הן שייכות בעיקרן לגשמיות, שהיא מוגבלת מעצם טבעה. ואילו ברכות בעולם הבא, כאשר הגוף אינו מגביל, אין להן שיעור ואין להן גבול, כאשר משתמשים בברכות של העולם הבא בעולם הזה, דומה הדבר למי שקונה ככר לחם במטבע של זהב. שְׁדַי היה לשלם עבור הככר פרוטה, ובמטבע הזהב לרכוש דבר הרבה יותר גדול. כך כאשר נותנים לאדם טובה בגין הברכות, אם הטובה ניתנת בעולם הזה, היא מוגבלת ומצומצמת. משאין כן כאשר הטובה ניתנת בעולם שכולו טוב, בעולם שכולו ארוך, אין סוף לטובה זו.

רבי שמואל בר נחמן מבאר את הפסוק כך. כאשר ישראל שומרים את התורה ומקיימים אותה כראוי, הקדוש ברוך הוא שומר לעולם הבא, את הברית והחסד שנתן לאבות בשבועה, ואותן העבירו האבות לבנים. ואילו הטובות היוצאות מברכותיו של בלעם מתקיימות בעולם הזה. קיום הברכות אינו מגרע את הזכויות של כל אחד מישראל אותו הוא צובר לעצמו, ובודאי יקבל עליהם שכר בעולם הבא. אכן כאשר ישראל אינם מקיימים עקב תשמעון, וגו', אם ברכות האבות מתקיימות, הן ממומשות בעולם הזה, וממילא נחסר לבנים לעולם הבא.
רבי חלבו מדמה את ישראל בעולם הזה, ליתום שבעל הבית מגדלו, מאכילו ומשקהו ומלמדו אומנות. דהיינו, מאפשרים לאדם להכין את עצמו לחיי עולם הבא. כמו שאמרה המשנה (אבות פרק ד, משנה כב), "רבי יעקב אומר, העולם הזה דומה לפרוזדור לפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין". פירש רבינו יונה (שם), ורוצה לומר, שאין העולם הזה אלא כדי לזכות בו העולם הבא. ע"כ. לימוד האומנות, הוא לימוד תורה ושמירת מצותיה, על ידן זוכה העושה, לחיי עולם הבא. היתום חושב, שגם מה שהוא מקבל בעולם הזה, על חשבון שכרו שלעתיד הוא. אמר לו בעל הבית, שהוא הקדוש ברוך הוא בעל הבירה, בכח שאתה מעלה חבית של מים, ובכח שאתה מבקע לי עץ אחד, אתה אוכל ומתכסה. היתום שמעלה לבעל הבית חבית מים ומבקע עץ, לא רק לבעל הבית הוא עושה, הוא עצמו גם נהנה מכך. ובכל זאת בעל הבית מחשיב את עבודת היתום לראויה לתשלום שכר. גם ישראל, בכח היסורים הבאים עליהם, שאמנם אין יסורים בלא עון, אך שמו של הקדוש ברוך הוא מתגדל על ידי כך, שהכל רואים שהקדוש ברוך הוא עושה דין לעוברי רצונו. בכח יסורים אלה מתקיימים בעולם הזה, והשכר על פעולות טובות שעשה האדם, שמור לו לעולם הבא. מעלה זו קיימת כאשר מתקיים עקב תשמעון. אולם אם חלילה לא שומעים, המצות שעושים, מהוות המקור לזכות החיים בעולם הזה, וממילא נגרע מעולם הבא שלו.

לדעת רבי חלבו פירוש הנאמר, ושמר לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבֹתיך העולם הבא לו זכו האבות ובניהם אחריהם על ידי ברית עִם ה' ועל ידי חסד ה', אשר הוא נבנה על ידי מעשיו הנכונים של איש ישראל, שמור כולו לעולם הבא. ואילו החיים בעולם הזה ניזונים מכח היסורים (לא נאמר במדרש בזכות היסורים, כי הם באים בגין דברים שליליים, אלא שמכוחם נפעל דבר טוב, כנאמר לעיל). ברם יתרון זה קיים כאשר מדקדקים אפילו במצות שאדם דש בעקביו. אחרת, יתכן שגם חיי עולם הזה יהיו על חשבון מעשיו הטובים, ואשר ימעטו את קופתו לעולם הבא.
לדברי הספורנו וגם לדברי המדרש, נוכל להבין דבר נוסף. שהנה הרבה שואלים, שרואים שיש אנשים אשר טורחים הרבה לקבל משרה או תפקיד, ועולה בידם, ולפעמים אין התפקיד או המשרה הולמים אותם כלל. ואחרים הראויים יותר מהם, אך לא התאמצו, והניחו גורלם ביד הקדוש ברוך הוא, לא זכו לקבל טובה בעולם הזה. וכן בכל ענייני עולם הזה, הטורחים הרבה לפעמים מצליחים לקבל ברכה גשמית מרובה. ואלה שטרחו מעט והניחו גורלם לקדוש ברוך הוא, לא קיבלו.

לפי הנאמר לעיל, התבאר, שיש מי שזוכה בעולם הזה על חשבון זכויותיו, ובעצם הוא אוכל את חלקו בעולם הבא. ויש מי שהקדוש ברוך הוא עושה עמו חסד, שזכויותיו נשמרות במלואן לעולם הבא. ובמה הדבר תלוי. אם אדם מקבל חסד מהקדוש ברוך הוא, אשר מעצם טבעו תלוי בנותן. כי אין לעני ממון אצל העשיר. אלא הוא העשיר, נצטוה לתת מדעתו לעני. כאשר אדם מקבל מהקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר, ושמר לך את החסד, שבורא העולם נותן כפי רצונו, יתכן שבעולם הזה יהיה למקבל פחות כי הכל נשמר לו לעולם הבא, להרבות שכרו באמת. אך כאשר אדם לוקח, ויש לו רשות לקחת, הוא לוקח משלו. ובעצם הוא ממעט את חלקו לעולם הבא. והוא דומה למחליף דינרי זהב בשברי חרס. לכן עובדי ה' האמיתיים אינם מחפשים לעצמם טובות הנאה בעולם הזה, כי עדיף להם שהכל ישמר עבורם לעולם הבא.

_________________________________

ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.

או באימייל [email protected]

עקב

הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב

אב בית הדין הרבני בירושלים. מחבר הספרים: אבני ברקת על פרשיות השבוע, נתיבות למדרש חכמים.

ויקהל
פרשת ויקהל
אדר א' תשס"ג
בשלח
פרשת בשלח
תשס"ג
ויחי
בנימין ובית המקדש?
תשס"ג
ויגש
פרשת ויגש
תשס"ב

עקב

עקב
שמירה על רוחניות בעולם גשמי
הרב דוב בערל ויין זצ"ל | אב תשס"ח
4 דק'
עקב
משפט יתום ואלמנה
הרב יצחק בן יוסף | אב תשפ"ג
3 דק'
רגע בפרשה
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
רגע בפרשה | פרשות עקב
הרב ינון גרוסברג | י"ח אב תשפ"ד
עקב
פרשת עקב / פרשת שמע ופרשת והיה אם שמוע
הרב ש. יוסף וייצן | אב ה'תשס"א

עקב

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
עניני ספירת העומר
טז ניסן – החג המוצפן
הרב נתנאל יוסיפון | ניסן תשפ
5 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הרב עודד מילר | סיון תשפ"א
5 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הרב עודד מילר | סיון תשפ"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרה"ג דוב ליאור
הרב אליקים לבנון
הרה"ג צבי שכטר
הרב ינון גרוסברג
הרב משה אליה
הרב יעקב שפירא
הרב הלל גפן
הרב מרדכי הוכמן

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו