ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
התובעת בקשה לשכור דירה בישוב קהילתי. ע"פ תקנות הישוב, אין להשכיר דירה ללא אישור ועדת קבלה. התובעת נגשה לוועדת הקבלה – ונדחתה.
לטענתה, יו"ר הוועדה רמז לה בשיחה בעל פה כי הסיבה היא גילה המבוגר, וגם היותה מעוטת אמצעים. לטענתה אלו קריטריונים לא הגונים. ובדרישה של אורח חיים דתי, היא בוודאי עומדת.
ברמה העקרונית טענה התובעת כי וועדת הקבלה פועלת בחוסר סמכות באשר מדובר בישוב שקם על אדמות מדינה. גם מבחינה הלכתית אין תוקף לנוהג של קיום וועדת קבלה, שכן על מנת שלמנהג מסוג זה יהיה תוקף הלכתי, יש צורך באישורו של "אדם חשוב", ותנאי זה לא מתקיים.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
151 - נתיב תנועה
152 - וועדת קבלה ליישוב חלק א
153 - וועדת קבלה ליישוב חלק ב
טען עוד
דיון
בית הדין אינו דן בזכות החוקית לקיומן של וועדות קבלה, והתוקף של וועדות אלו הוא רק במקום שאין מניעה חוקית לקיומן.
בגיליון זה נדון בצורך באישור "אדם חשוב" על מנת שיהיה תוקף לתקנה.
במקורו נזכר עקרון זה, בגמרא במסכת בבא בתרא 1 , ביחס להסכמה של שוחטים לחלוקת ימי עבודה ביניהם ושכל החורג מהסכמה זו, יזיקו את נכסיו. רבא לא נתן תוקף לסנקציה זו, לאור העובדה שהתניה זו התקבלה ללא אישורו של "אדם חשוב".
נחלקו הפוסקים האם יש צורך באישור "אדם חשוב" רק לתקנות של גופים אינטרסנטים כגון אגודות מקצועיות 2 , ובכדי שה"אדם החשוב" ימנע תקנות שיש בהן עוולה כלפי אחרים, או שיש צורך באישורו אף על תקנות בני העיר כולה 3 .
אפשר להסביר שהמקור לדעות החולקות הוא הטעם לכך שצריך אישור "אדם חשוב": האם הסיבה היא משום כבודו של אותו "אדם חשוב", או על מנת שהוא יפקח על התקנות 4 .
לטעם הראשון יתכן שיש צורך באישורו אף על תקנות אנשי העיר. לטעם השני יתכן שיש צורך באישורו רק במקום שיש לחשוש לעוול. חשש זה קיים יותר באיגודים מקצועיים ולא בטובי העיר המייצגים את העיר כולה. ייתכן גם שלכולי עלמא הטעם הוא פיקוח על התקנות. אולם נחלקו האם יש לחשוש לזה גם בתקנות הנעשות ע"י טובי העיר.
החתם סופר 5 כתב שהצורך באישור "אדם חשוב" על תקנות בני העיר הוא מצד המנהג ולא מעיקר הדין 6 . ואולי זו הסיבה שכיום לא שמענו שמאן דהו יטען שחוקי הכנסת או תקנות רשויות מקומיות וכד' אינן תקפות משום שלא אושרו ע"י "אדם חשוב".
בנוסף, במקרה שלפנינו מינוי וועדת קבלה, בחירתה, סדרי עבודתה וכד' נקבעו זמן רב לפני שנתמנה רב לישוב, ובמקום שאין 'אדם חשוב', מפורש בגמרא שאין צורך באישורו.
נוסיף עוד כי "אדם חשוב" אינו בהכרח רב.
כן נעיר כי הצורך באישור "אדם חשוב" הוא רק בשעת יצירת התקנה, אך לא בנוגע לכל החלטה המממשת את התקנה. אם נדרוש אישורו של "אדם חשוב" לכל החלטה, לא שבקת חיי לכל בריה. ולהיפך, יש בכך פגיעה בכבודו של "חשוב" כאשר מושיבים אותו בכל דיוני הפורום המחליט.
במידה וסובר מאן דהו שהחלטה מסוימת לא נתקבלה ביושר, הרי המקום לברור העניין הוא במוסדות הישוב ואם לא התיישבו הדברים, הוא רשאי לפנות לבית הדין.
בגליון הבא נדון בשיקולי וועדת הקבלה.
^ 1.בב"ב ט ע"א.
^ 2. כס"מ בדעת הר"מ הל' מכירה פי"ד הי"א ועוד
^ 3.רמ"א חו"מ סי' רלא' סעי' כח' ונו"כ שם
^ 4. ראו ריטב"א ב"ב דף ט' ע"א ור"ן שם
^ 5.שו"ת חו"מ סי' קטז'
^ 6. ראו עוד גם שו"ת הב"ח החדשות סי' מג' שאף ועד ארבע ארצות לא תמיד הקפיד לקבל אישור זה.
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אנחנו קודש למענך
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
