ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
וכך נימק הרב את סירובו: "כשהובאה בתורה שאלתם של שומרי השמיטה, 'מה נאכל בשנה השביעית?', הבטיחה התורה, שבשנה השביעית נזכה לנס והיבול ישלש את עצמו. והלא יכולה הייתה התורה להורות לנו לאכול מיבול חוץ לארץ? אין זאת אלא שכאן לימדתנו התורה, שמאכלו של יהודי הוא רק מפירות הארץ.
רבותינו הרבו לכתוב על מעלתם של פירות הארץ. אולם נראה, שרבי אברהם דב מאבריטש חידש שמאכלו של יהודי ראוי להיות אך ורק מפירות הארץ.
במאמרנו זה נעמוד על הקשר המיוחד בין נשמתו של בן ישראל לפירות הארץ הקדושה.
פלא עצום יצר ה' בעולמו, ואדם שמו. מורכב הוא האדם משני רבדים: גוף ונשמה, חומר ורוח. גוף האדם רעב תדיר לאוכל גשמי, כדי להמשיך לפעול ולחיות בעולם. גם נשמתו של האדם זקוקה כל העת למזון רוחני שייתן לה פורקן וסיפוק תמידי.
התפיסה הפשטנית רואה בשני הרבדים הללו שני רבדים נפרדים זה מזה – ואף צוררים זה את זה – וממילא רואה במזונותיהם של השניים שני עולמות נפרדים: הגוף רעב למזון, בעוד הנשמה רעבה לתורה, למצוות ולרוחניות.
אמנם, לעומת תפיסה זו עמדה תורת הנסתר על הפלא הגדול הגנוז בעובדה שהנשמה והגוף הורכבו זה בזה בעולם, מה שמאפשר לראות בהם רבדים שונים ומשלימים של אותו עניין: הגוף הינו הכלי לגילויה ושיקופה המעשי של הנשמה בעולם, והנשמה היא מהותו הפנימית של הגוף.
לתובנה זו השלכות מעשיות רבות, כאשר אחת המרכזיות שבהן הינה ראיית המזון הגשמי והרוחני כיחידה אחת שאינה ניתנת להפרדה. על הפסוק: "ויאכילך את המן... למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי ה' יחיה האדם", חידשו גדולי הפנימיות שהאדם חי על מוצא פי ה' שבלחם . הרעב ללחם אינו רק רעב גשמי, אלא שיקוף של רעב רוחני אל ה'ניצוץ האלוקי', המטרה הרוחנית הגנוזה באוכל. נשמתו של האדם חסרה וזקוקה ל'דלק רוחני', כוחות קדושים, שעל פי תורת הסוד מצויים במאכלים השונים ונכללים באדם על ידי פעולות העיכול הגשמיות.
עניין זה נלמד מה'מן', המופיע בפרשתנו, שהיה לחם שנברא ישירות ממוצא פי ה', ודרכו למדנו שאת החיות במזון אנו מקבלים מהכוח הרוחני שבמזון. אולם משנכנסנו לארץ פסק המן מלרדת, ועל כך תמה ה'חסד לאברהם' - מדוע נגרע חלקה של הארץ הקדושה, שבהיכנסנו לתוכה פסק מאיתנו המן הרוחני על מעלותיו הגדולות?
ותשובתו מפתיעה: המן פסק בארץ ישראל משום שכבר לא היה בו צורך רוחני, היות והקדושה האצורה בו מצויה גם בפירותיה הקדושים של הארץ. בחוץ לארץ, אין לאדם קשר ישיר עם ה', כי אם דרך השרים – כוחותיהם הרוחניים של הגויים – ולפיכך גם הפירות הצומחים בארצות אלו הם חומריים, גסים ומגושמים. על כן, בעת היותנו במדבר לא יכולנו לאכול מפירות חוץ לארץ והיינו מוכרחים לאכול מהמן. אולם, משנכנסנו לארץ הרי שאנו זוכים לינוק את שפע החיים ישירות מה', וממילא גם פירותיה של ארץ מיוחדת זו הם קדושים ומתאימים לשמש לנו כמזון גשמי ורוחני גם יחד.
מכאן למדנו, שלגופו ונשמתו של יהודי מתאים רק מזון היונק ישירות מקדושת השכינה, כלומר - פירות ארצנו הקדושים, ואת זאת אנו מציינים בט"ו בשבט.
מאמר זה הוא פסקה מהספר החדש לט"ו בשבט 'ט"וב הארץ', להשיג ב1801700201.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד גמרא?
למה ללמוד גמרא?
מה מברכים על פיצה?
אחדות זו מעבדה של בירורים
אנחנו קודש למענך
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
עירוב תבשילין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
