ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
עם ישראל, כחלק מהכנותיו לקראת היציאה ממצרים קיבל סמכות וכח מיוחד לקדש חדשים וממילא לקדש זמנים (באמצעות יושבי ארץ ישראל וחכמי הסנהדרין הממונים על כך).
ננסה להבין השבוע מה פשר המושג: לקדש את הזמן?
כל חדש ניסן סובב סביב ענין גאולת מצרים, לכן הציווי על קידוש ראש חודש ניסן, צמוד בתורה לציווי על לקיחת קרבן הפסח והכנתו (שבת הגדול) וממילא, הם קשורים גם לשחיטת קרבן הפסח בי"ד בניסן ואכילתו בלילה הראשון של חג הפסח.
אומנם, החובה לספר ביציאת מצרים, חלה רק בליל הסדר, אבל ברור לחז"ל שהיה מקום לחייב זאת מראש חודש, או לפחות מיום ההקרבה של הקרבן, אע"פ שלמסקנה, החובה לעשות זאת היא רק בליל אכילת הפסח.
כבר הוכחנו בעבר כי קרבן הפסח הוא מעין קרבן גירות (במאמר כנגד ארבעה בנים). הליך הגירות כולל קבלת מצוות, מילה (לגברים) וטבילה ואחריהם, אם אפשר, הקרבת קרבן (בזמן שבית המקדש קיים).
כשם שהגר נימול ומביא קרבן כחלק מהליך קבלתו לעם ישראל ובכך הוא מוכיח כי הוא מעוניין לקבל על עצמו עול מלכות שמים, כך כל יהודי גם מבטן ומלידה, מביא קרבן פסח כחלק מחידוש הברית עם הקב"ה, אע"פ שכבר נימול לשמונה.
בכך מכריז כל יהודי כי משמעותה של יציאת מצרים היא קבלת עול מלכות שמים וחיפוש תשובה בכל רגע ורגע לשאלה: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ"? (דברים י' יב).
השאיפה ללכת בדרכיו של הקב"ה, היא היוצרת את הקשר עם מה שהוא קדוש מכל קדוש ומאפשרת לנו לקדש זמנים בבחינת "זכר ליציאת מצרים". לא רק במשמעות של עבר אלא גם במשמעות של הווה. הקביעה כי ניסן, החודש בו הוציאנו הקב"ה ממצרים, הוא החודש הראשון, משמעותה כי מאז כל יהודי בכל שנה ושנה עם תחילתה יקדיש את זמנו ועתותיו לעבודת ד'. מכיוון שעתותיו וזמנו מוקדשים לקשר עם בוראו, על ידי הליכה בדרכיו לכן יש לו היכולת לקדש את הזמנים.
בימנו התחדשה משמעות נוספת למושג לקדש את הזמן.
חידושי המדע והטכנולוגיה הביאו לכך שהזמן שנדרש להבטיח את הקיום הבסיסי הצטמצם ובידי רוב האנשים נותר זמן פנוי לרוב. לכאורה, כל אדם יכול להקדיש זמן רב לעיסוק ברוחניות. מאידך גיסא, ההתפתחות האדירה של עולם התקשורת וזמינותו, העמידה בפני דורנו אתגר עצום. התחרות על תשומת הלב, בעיקר של בני הנוער הפכה קשה ביותר.
לכן, הבה נתפלל לקראת חג החירות כי נצא מהשעבוד לצרכי החומר, נבער את החמץ, השאור, נקדיש את חיינו לשיפורים רוחניים וננצל את זמננו לעיסוק נרחב ומעמיק יותר בתורתנו.
נזכה לקדש את חיינו ואת הזמנים וניתן משמעות ליציאת מצרים גם בחיינו אנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
