ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
עם ישראל, כחלק מהכנותיו לקראת היציאה ממצרים קיבל סמכות וכח מיוחד לקדש חדשים וממילא לקדש זמנים (באמצעות יושבי ארץ ישראל וחכמי הסנהדרין הממונים על כך).
ננסה להבין השבוע מה פשר המושג: לקדש את הזמן?
כל חדש ניסן סובב סביב ענין גאולת מצרים, לכן הציווי על קידוש ראש חודש ניסן, צמוד בתורה לציווי על לקיחת קרבן הפסח והכנתו (שבת הגדול) וממילא, הם קשורים גם לשחיטת קרבן הפסח בי"ד בניסן ואכילתו בלילה הראשון של חג הפסח.
אומנם, החובה לספר ביציאת מצרים, חלה רק בליל הסדר, אבל ברור לחז"ל שהיה מקום לחייב זאת מראש חודש, או לפחות מיום ההקרבה של הקרבן, אע"פ שלמסקנה, החובה לעשות זאת היא רק בליל אכילת הפסח.
כבר הוכחנו בעבר כי קרבן הפסח הוא מעין קרבן גירות (במאמר כנגד ארבעה בנים). הליך הגירות כולל קבלת מצוות, מילה (לגברים) וטבילה ואחריהם, אם אפשר, הקרבת קרבן (בזמן שבית המקדש קיים).
כשם שהגר נימול ומביא קרבן כחלק מהליך קבלתו לעם ישראל ובכך הוא מוכיח כי הוא מעוניין לקבל על עצמו עול מלכות שמים, כך כל יהודי גם מבטן ומלידה, מביא קרבן פסח כחלק מחידוש הברית עם הקב"ה, אע"פ שכבר נימול לשמונה.
בכך מכריז כל יהודי כי משמעותה של יציאת מצרים היא קבלת עול מלכות שמים וחיפוש תשובה בכל רגע ורגע לשאלה: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ"? (דברים י' יב).
השאיפה ללכת בדרכיו של הקב"ה, היא היוצרת את הקשר עם מה שהוא קדוש מכל קדוש ומאפשרת לנו לקדש זמנים בבחינת "זכר ליציאת מצרים". לא רק במשמעות של עבר אלא גם במשמעות של הווה. הקביעה כי ניסן, החודש בו הוציאנו הקב"ה ממצרים, הוא החודש הראשון, משמעותה כי מאז כל יהודי בכל שנה ושנה עם תחילתה יקדיש את זמנו ועתותיו לעבודת ד'. מכיוון שעתותיו וזמנו מוקדשים לקשר עם בוראו, על ידי הליכה בדרכיו לכן יש לו היכולת לקדש את הזמנים.
בימנו התחדשה משמעות נוספת למושג לקדש את הזמן.
חידושי המדע והטכנולוגיה הביאו לכך שהזמן שנדרש להבטיח את הקיום הבסיסי הצטמצם ובידי רוב האנשים נותר זמן פנוי לרוב. לכאורה, כל אדם יכול להקדיש זמן רב לעיסוק ברוחניות. מאידך גיסא, ההתפתחות האדירה של עולם התקשורת וזמינותו, העמידה בפני דורנו אתגר עצום. התחרות על תשומת הלב, בעיקר של בני הנוער הפכה קשה ביותר.
לכן, הבה נתפלל לקראת חג החירות כי נצא מהשעבוד לצרכי החומר, נבער את החמץ, השאור, נקדיש את חיינו לשיפורים רוחניים וננצל את זמננו לעיסוק נרחב ומעמיק יותר בתורתנו.
נזכה לקדש את חיינו ואת הזמנים וניתן משמעות ליציאת מצרים גם בחיינו אנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
