בית המדרש

  • מדורים
  • שו"ת "במראה הבזק"
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

חלוקת התפילה וכיבוד נערים כשליחי-ציבור

undefined

רבנים שונים

אב תשע"ב
3 דק' קריאה
גואטמלה-סיטי, גואטמלה Guatemala City, Guatemala
אדר א' תשנ"ב


שאלה
האם מותר לחלק את התפילות לחלקים קטנים כדי שהנערים יוכלו לשיר כשליחי-ציבור חלק מהתפילה ולא את כולה (משום שלא יודעים את כל חלקיה)? למשל, האם מותר לחלק את תפילת קבלת שבת לשלושה או ארבעה חלקים? לפי איזה קריטריון?


תשובה
א. בקהילות ספרד מותר לחלק את מזמורי קבלת-שבת בין אנשים שונים, אפילו לא הגיעו עדיין לגיל בר-מצוה.
ב. גם מותר לחלק את ברכות-שמע בין אנשים שונים, במגבלות מסויימות:
1. הקוראים צריכים להיות בני י"ג שנים ויום אחד לפחות 1 .
2. אסור לחלק ברכה אחת בין שני קוראים 2 .
3. צריך להעמיד שליח-ציבור מיוחד שיעמוד על הבימה כנהוג בקהילות ספרד ויאמר הקדישים, ברכו וכל יתר הדברים שבקדושה 3 . ובשחרית צריכים להעמיד את הש"ץ כבר לפני ישתבח 4 .
ג. גם פסוקי דזמרה מותר לחלק בין קוראים שונים, יש שנוהגים לחלק אותם גם לקטנים פחותים מגיל בר-מצוה ויש שנוהגים לחלקם רק לבני-מצוה. ולגבי שליח ציבור בפסוקי דזמרה - יש נוהגים להעמיד אותו כבר בברוך שאמר ויש נוהגים שאין מעמידים שליח ציבור לפסוקי דזמרה כלל. ואז צריכים להעמיד אותו לפני ישתבח וכמש"כ לעיל.
ד. בקהילות אשכנז אין נוהגים לחלק את התפילה לאנשים שונים אלא מעמידים שליח-ציבור לכל התפילה. ואף אין נוהגים ששליח-הציבור עצמו יאמר כל התפילה בקול - ואין לשנות 5 , וממילא אין לחלק את התפילה בין נערים שונים. רק אפשר ליתן לנערים לומר חלק מן המזמורים בקול בתור מקהלה, וגם אז צריך להקפיד ששליח-הציבור העובר לפני התיבה והוא בר-מצוה, יחזור על סוף כל פיסקה, כנהוג. רק באשר לקבלת-שבת, שאינה חלק מן התפילה, אפשר להעמיד בתור שליח-ציבור נער שעדיין לא הגיע לגיל בר-מצוה, אבל גם בה אין לחלק המזמורים לנערים שונים.



^ 1. שו"ע אורח חי"ם סי' נג, ו וב"משנה ברורה" שם ס"ק כה. ויש להעמיד קוראים אפילו קבועים, ומגיל י"ג שנים ויום אחד הואיל ויש ש"צ שנתמלא זקנו שיורד לפני התיבה, ע"ש ב"ביאור הלכה" ד"ה יוכל. ואף כי מעיקר הדין יכול להיות שיש מקום להקל בזמן הזה לחלק ברכות שמע לקטנים בגלל שהיום אין מוציאי ם הרבים ידי חובה, עיין שם סי' נג, י וב"משנה ברורה" ס"ק לב, מכל מקום לא נוהגים לעשות כן.
^ 2. שם סי' נט, ה, ו"משנה ברורה" ס"ק כט, וכן שם בסי' קכו וב"משנה ברורה" ס"ק י וב"שער הציון" ס"ק יא שאפילו בנשתתק צריך לחזור ולהתחיל מתחילת הברכה, שאין מחלקין ברכה אחת לשתיים. וכ"ה ב"יביע אומר" ח"א אורח חיים סי' ח ס"ק ה', ברם היום אין חוזרים מתחילת הברכה שטעה בה בברכות קריאת שמע, כמו שכתב ב"חיי אדם" כלל כ"ט וב"משנה ברורה" סי' נט ס"ק כט, וב"יביע אומר" הנ"ל ס"ק ו' מפני שהיום כולם קוראים לבד ואין השליח ציבור מוציאם ידי חובה, ולכן יש נוהגים לחלק ברכה אחת לכמה קוראים, משום שכיום ברוב המקומות כולם יודעים לקרוא בעצמם, וצ"ע.
^ 3. שם סי' נג, א וסי' נז, א וסי' קכד, א משמע שהיה אחד עומד על הבימה לומר כל דבר שבקדושה, וכן נוהגים.
^ 4. שם סי' נג, א.
^ 5. ואף על פי שמעיקר הדין הש"ץ צריך לומר כל התפילה בקול, כדי להוציא את אלה שאינם בקיאים - היום אין נוהגים כן הואיל וכל אחד ואחד אומר התפילה בעצמו בכל אופן, ואין לשנות. ומצאנו כעין זה בשו"ת "אגרות משה" אורח חיים, ח"ג סי' י שכותב, שאף על פי שמעיקר הדין הש"ץ צריך לעמוד לפני התיבה (לדעתו), הואיל והיום בטלו דין זה ועומדים על יד העמוד - אין לשנות לנהוג כעיקר הדין אלא לצורך גדול. וכן בנדון דידן.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il