(ג. באמצע –  ד: 2 שורות מלמטה)

א. חסידותו של דוד

(כיוון שהזכרנו את דוד שהיה קם מוקדם)

A. "שמרה נפשי כי חסיד אני" - מח' לוי ור' יצחק -
1. שקם מוקדם.
2. שמתעסק בטומאה וטהרת נשים (דם שפיר ושליה) + שאינו מתבייש להתייעץ במפיבושת רבו.

[דרשת שמות:
מפיבושת – איש בושת, שהיה מבייש פני דוד בהלכה.
כלאב – דניאל, שהיה מכלים את רבו בהלכה].

B. כיצד קרא לעצמו חסיד?
והרי אמר "לולא האמנתי לראות בטוב ה'" – שלא היה בטוח בחלקו בעוה"ב?

חשש שיחטא ויגרום החטא לאיבוד חלקו [וכר' יערב בר אידי שגם יעקב חשש מכך, וכפי שאכן קרה לעמ"י בעליית עזרא שלא עלו לארץ ביד רמה כבימי יהושע].

(ד. 2-)

ב. דעת רבנן עד חצות

מה סברת חכמים?
הרי אם לפי זמן שכיבה – כר"א, אם לפי "לילה"/זמן ששוכבים – כר"ג!

הסבר – כר"ג, אלא שגזרו עד חצות כדי להרחיק מהעבירה.

ברייתא שממחישה זאת – שלא יבוא עייף ויירדם, תיקנו שילך לבית כנסת ויקרא ויתפלל ורק אח"כ יאכל.

[וכל העובר על זה חייב מיתה!
למה החמירו כ"כ? 1. כי אונס שינה דבר מצוי וקשה. 2. שלא יאמרו תפילת ערבית רשות (כפי שנראה בכז:)].

(ד: שליש עליון)

ג. סמיכת גאולה לתפילה בערבית

A. המחלוקת

בשחרית ודאי צריך  לסמוך (סדר +הצמדה) (ט:).
בברייתא הנ"ל יוצא שגם בערבית צריך לסמוך (ק"ש – תפילה).
אך זאת מחלוקת אמוראים:
רי"ח – צריך, ריב"ל – לא צריך.

B. מקור המחלוקת:
1. סברא – האם גאולת הלילה מספיק חשובה כדי שנסמוך לה.
2. היקש מ"בשכבך ובקומך", שהלילה כמו היום:

רי"ח – שבשניהם סומכים, ריב"ל – שבשניהם ק"ש צמודה לשינה.

C. קושיא לרי"ח – הרי "השכיבנו" יוצר הפסק?
תשובה – השכיבנו חלק מברכת גאולה (כמו ה' שפתי תפתח).

(ד: רבע תחתון)

ד. תהילה לדוד ("אשרי")
(אולי מובא כיוון שדיברנו על אמירות לפני התפילה (השכיבנו, ה' שפתי).

A. ר"א-ר' אבינא - 3 פעמים ביום – זוכה לעוה"ב.
מה מעלת המזמור? 1. א"ב. 2. פותח את ידך.

B. למה אין את האות נו"ן?
כי זה מפלת ישראל – "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל".

• ר"נ ברי"צ - המזמור רומז לזה – סומך ה' לכל הנופלים.
• במערבא קראו את הפסוק אחרת: נפלה לא תוסיף (ליפול), קום בתולת ישראל.

C. עוד מימרא של ר"א ב"א
מיכאל>גבריאל.
מיכאל – ויעף, גבריאל – מועף ביעף.

[ואליהו בארבע, מלאך המוות בשמונה (ובמגיפה – באחת)].