ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כח: משנה שנייה – כט: 8-)
תפילת עמידה / שמונה עשרה
(נתחיל בגמרא ואחר כך נראה את המשנה)
א. מספר הברכות
A. 18 כנגד מה?
אנשי כנסת הגדולה ניסחו את הברכות, אך מאוחר יותר ביבנה שמעון הפקולי הסדיר את תפילת 18, ומאוחר יותר שמואל הקטן תיקן את ברכת המינים.
|
| 18 | ברכת המינים |
| ר' הלל בן ר' שמואל ב"נ | 18 אזכרות בתהילים כט | אל הכבוד הרעים |
| רב יוסף | 18 אזכרות בק"ש | אחד שבק"ש |
| ר' תנחום-ריב"ל | 18 חוליות (אחרי הצלעות) | החוליה הקטנה |
אגב:
1. כמות הכריעה -
ר' תנחום- ריב"ל – צריך לכרוע עד שיבלטו החוליות שבשדרה.
עולא – שיראה איסר כנגד ליבו.
ר' חנינא – מספיק לנענע ראשו (רבא – בתנאי שנראה שמצטער לכרוע יותר).
2. הטועה בברכת המינים – מעלים אותו.
למה את שמואל הקטן לא העלו?
- כי הוא תיקנה, (אביי) - ולא סביר שהפך למין.
קושיות:
- ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עוול.
תשובה – שם היה תחילה רשע. - יוחנן כהן גדול נהיה צדוקי.
תשובת אביי – גם הוא היה רשע (ינאי).
אך רבא סובר שלא היה רשע.
- כבר התחיל בברכה.
3. שאר המספרים –
7 בשבת – 7 קולות במזמור כ"ט הנ"ל.
9 בר"ה – 9 אזכרות בתפילת חנה (שנפקדה בר"ה),
24 בתענית – 24 ביטויי תפילה בתפילת שלמה (מל"א, ח) – ונאמרים דווקא ביומא דרחמי.
ב. במשנה – היקף התפילה (18 או מעין 18)
ר"ג – 18, ר' יהושע – מעין 18, ר"ע – תלוי אם שגורה בפיו.
ר' יהושע מוסיף – יש תפילה עוד יותר קצרה שמתפלל במקום סכנה.
A. מה זה "מעין 18"?
רב – קיצור של כל ברכה בנפרד.
שמואל – "הביננו" - ריכוז של כל הברכות יחד.
B. באמוראים -
אביי – קילל את מי שהתפלל הביננו.
דעות אחרות - אפשר הביננו, חוץ מימים שיש תוספות:
- 1. ר"נ-שמואל – מוצאי שבת.
קושיות:
1. רבה בר שמואל - שנוסיף אותה אחרי הביננו (ברכה רביעית) כר"ע? לא פוסקים כר"ע.
2. מר זוטרא - שנשלב אותה בנוסח של הביננו? קשיא. - 2. רב ביבי בר אביי – בחורף.
קושיות:
1. מר זוטרא - שנשלב אותה בנוסח של הביננו? יבוא להתבלבל.
(באתה חוננתנו לא מתבלבל כי זה בהתחלה).
2. רב אשי - שנשלב אותה בסוף (לפני שומע תפילה? (שאז לא מתבלבל, וכמו שאמר רב אסי שבתפילה הארוכה אם שכח שאלת גשמים אומרה בשומע תפילה). רק בטעה אומרה בשומע תפילה.
(כט. 6-)
C. אגב, לגבי שכחת הוספות בתפילה:
- שכח גבורות גשמים – חוזר. הבדלה – לא חוזר.
- [גופא - לגבי מי ששכח שאלת גשמים -
רב אסי – לא חוזר אלא אומר בשומע תפילה.
קשה מברייתא שכתוב שחוזר!
תשובות:
- בציבור לא חוזר כי ישמע בחזרת הש"ץ.
דחייה – רב אסי אמר מפני שאומרה בשומע תפילה! - חוזר אם נזכר אחרי שומע תפילה.
- שכח יעלה ויבוא חוזר לעבודה, ואם סיים – לראש.
מגביל - רב פפא בריה דרב אחא בר אדא – הסיום זה דווקא בעקר רגליו.
רב נחמן בי"צ מוסיף לגבי התחנונים שאחרי התפילה - –
גירסא אחת – מקל – אם רגיל בהם, גם עקירת רגליו אינה סיום,
גירסא שנייה – מחמיר – אם לא רגיל בהם, גם לפני עקירת רגליו נחשב סיום,
ג. ר"א – העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים.
מאי קבע?
- ר' אושעיא – דומה עליו כמשוי,
- רבנן – שאינו אומרה בלשון תחנונים,
- רבה ורב יוסף – שאינו יכול לחדש בה דבר
ר' זירא חשש להוסיף שלא יתבלבל. - אביי בר אבין – שלא מתפלל עם דמדומי חמה בבוקר ובערב.
במערבא דווקא קיללו את מי שעושה כך בערב, שלא יפספס זמן תפילה.
ד. תפילה קצרה
ר' יהושע הוסיף שבמקום סכנה מתפלל תפילה קצרה.
A. נוסח התפילה - יש 4 נוסחים (1 של ר' יהושע במשנה ועוד 4 בברייתא, והלכה כאחרים. הגר"א מוחק את ר' יהושע בברייתא).
B. פירוש "בכל פרשת העיבור" בנוסח במשנה,
מר עוקבא: שיהיו צרכיהם לפניך אפילו ש - שתי גרסאות:
- שה' מתמלא על עמ"י עברה כאישה עוברה.
- אפילו שעוברים על התורה.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












