ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אל תעשו לי "קוקיסטים" (חסידי הרב קוק), כל אחד מישראל שבא ועוסק בדבר כללי לטובת התורה והיהדות הרי הוא משלנו." (לשלושה באלול מו).
שלושים שנה חלפו מאז נסתלק מעמנו לגנזי מרומים מורנו הרצי"ה הוא השאיר אחריו מאות תלמידים המפוזרים בכל מרחבי ארץ ישראל. רבנו מעולם לא צבע את תלמידיו בצבע אחד אלא נתן לכל אחד להתפתח לפי דרכו, וכך הם איש איש בדרכו ובסגנונו עושים מלאכת קודש לבניינו בקודש של עם ישראל. והנה עם כל הברכה לוקה החבורה ב"דיבוק חברים" שהוא אחד ממ"ח דברים שהתורה נקנית. חסרון זה דורש תיקון שהתרופה לו הוא בסוד היחוד והיחד ועל סוד זה כתב הראי"ה בכמה מקומות. בחוברת "לשלושה באלול" (מו) כותב הרצי"ה על אביו הראי"ה: "כשהעירו לו ביחס לאנשים ידועים לגבי השתתפותו עמם בפעולות של חיזוק התורה והיהדות, (איך הוא משתתף עם אנשים יראי שמים אך אינם הולכים "בקו" שלנו) אמר רבינו: אל תעשו לי קוקיסטים, כל אחד מישראל שבא ועוסק בדבר כללי לטובת התורה והיהדות הרי הוא משלנו". דברים דומים שמעתי גם אני מפי הרצי"ה כשהצעתי לו שנקים במקומות שונים חבורות ההולכות בדרכו של הראי"ה כדוגמת "בית אברהם" שהיה בפולין. ועל כך הגיב רבנו בזעזוע: חלילה! הרב זצ"ל הוא של כלל ישראל ואין להפכו לנחלתם של יחידים. מדבריהם אנו למדים שאין להתבדל ואין לפסול את מי שאינו חושב בדיוק כמונו.
כדברים הללו כתב הנצי"ב בפתיחתו לספר בראשית על אנשי בית שני: "ופירשנו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמים, על כן מפני שנאת חנם שבלבם זה את זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' (דוק בדבריו: לא כתב שלא נהגו בכלל ביראת ה', אדרבא גם הם נהגו ביראת ה' אך לא כדעתם) שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו על ידי זה ... ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית ועל זה היה צידוק הדין – ומסיים שם הנצי"ב – שהקב"ה ישר ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולמים ולא בעקמימות אף על גב שהוא לשם שמים דז ה גורם חורבן הבריאה והריסות ישוב הארץ". ואכן הרצי"ה היה מצטט אין ספור פעמים את דברי הנצי"ב הללו, שהקב"ה אינו סובל אותם.
על דברי רבן גמליאל לתלמיד שימתין עד שיבואו "בעלי תריסין" וכוונתו לתלמידי החכמים, מסביר הראי"ה בספרו עין איה" (ברכות פ"ד אות ה) מדוע מכל כלי הנשק בחר רבן גמליאל דווקא את התריס שהוא כלי הגנה, ולא נשק התקפי כמו חרב או חנית וכדומה. הראי"ה מסביר שבמלחמה פיזית אנו מבחינים בשני סוגי מלחמה, יש מלחמת הגנה ויש מלחמת התקפה. המלחמה ההתקפית מכוונת להשיג ניצחון על האויב, להכריע אותו ולמגרו. ואילו מלחמת מגן מטרתה להחזיק מעמד ולשמור על הקיים מבלי לפגוע באויב. כך גם במלחמת הרוח: כאשר נלחמים בדעות הרעות המשחיתות את החברה, צריך לצאת במלחמה התקפית במטרה לאבדן לבל ישחיתו. אבל ב"מלחמתה של תורה", כשיש חילוקי דעות בדברי תורה, שהאוסרים כמו המתירים הם דברי א-להים חיים, כאן צריך כל אחד להחזיק בדעתו ולעשות מעשה שלפי דעתו מכוונת לאמת. אך בה בשעה חלילה לו לפגוע במי שאינו כדעתו, שגם דעת זולתו היא דעה שלימה וממקור קדוש היא נובעת, על כן נקראו תלמידי חכמים המתעסקים באלו הויכוחים "בעלי תריסין" תופסי מגן.
בספרו "מדבר שור" (הדרוש האחד ועשרים) מסביר הראי"ה מדוע אברהם הלך ליטול עצה ממרא לאחר שנצטוה על המילה:-" פן על ידי המילה לא יהיו בני אדם מצויים אצלו באשר יראוהו נפרד מהם באות מצוין בגופו". אברהם חשב שההתרחקות הזו של הבריות מנוגדת לכל יעודו לקרוא בעולם "בשם ה' א-ל עולם", להודיע שמו יתעלה בעולם ואיך יוכל לממש שאיפה זו אם יתפרדו ממנו בני אדם. לאברהם היה חשוב מאד להשפיע על הבריות בהיותו מעורב עמם, עד שחשב שאולי ראוי לו אפילו לעבור על דבר ה' ולהחסיר ממעלתו ובלבד להמשיך במפעלו להעלות את העולם כולו גם במחיר החסרון שיהיה לו מזה. וממרא יעץ לו שאין להתחכם על דבר ה' שהוא גדול לעין ערוך מהשכל האנושי גם בדברים אלו אנו לומדים את סוד היחוד והיחד , שמצד אחד אל לו לאדם לטשטש או להסתיר את הדרך המיוחדת שהתורה והמצוות מחייבות אותו, אך יחד עם זאת עליו להקפיד להיות מעורב עם הבריות ולא להתבדל או להסתכל אליהם מלמעלה למטה.
במסכת תענית (לא א) מובא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן (ומסביר רבינו גרשום: יושב באמצע) וכל אחד ואחד מראה באצבעו: הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו" על כך אומר " החפץ חיים" : כל נקודה במעגל נמצאת במרחק שווה מהאמצע כך הרבה דרכים יש בעבודת ה' וכולם נמצאים במרחק שווה מה', אלא שהיום כל צדיק חושב שרק הוא בזוית העמידה שלו קרוב לקב"ה ולא האחרים. אבל לעתיד לבא הקב"ה יפקח את עיני הצדיקים, ויראו שאם באמת ובלב תמים מבקשים ומתגעגעים אל הקב"ה, אזי כל הדרכים נמצאים במרחק שווה . וזהו: לעתיד לבא הצדיקים עומדים נגדו מצדדים שונים, ובתנאי שכל אחד מראה באצבעו: הנה אלקינו זה – אז מכל הצדדים ההתקרבות שווה.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
אנחנו קודש למענך
נס חנוכה בעולם שכלי ?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
