ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אך יש פעמים שאותה מילה חשובה... 'סליחה', מרגיזה אותנו. אנו מרגישים שהיא נאמרת מהשפה ולחוץ. דוגמא נפוצה ל'סליחה' חיצונית כזו היא המקרים שבהם האדם מבקש סליחה, ומעט אחר כך שב אל קיאו, ושוב חוזר ומבקש סליחה וחוזר חלילה. תחושתנו היא שבקשת הסליחה באה לאפשר את הפגיעה הבאה, בבחינת 'אחטא ואשוב'. (ומי מאיתנו לא לוקה לעיתים בכך? הרי לצערנו הרב כולנו מקבלים החלטות טובות, שאיננו עומדים בהם).
תופעה זו היא שגרמה ל... מכות מצריים.
ידועה שאלתו של הרמב"ם – כיצד הקשה ה' את לב פרעה, הרי בכך נשללה ממנו ה'בחירה החופשית', ואי אפשר להענישו על מעשים שאינו אשם בהם?
ותשובתו – בתחילה פרעה עשה את מעשיו הרעים בזדון, והשלב בו שללו ממנו את הבחירה החופשית הוא כבר חלק מעונשו.
לעומתו, רש"י (שמות ז,ג) עונה תשובה פחות מוכרת: "גלוי לפני שאין נחת רוח באומות עובדי אלילים לתת לב שלם לשוב. טוב לי שיתקשה ליבו". כלומר, רש"י מבאר שתשובתם של הגויים אינה שלימה, ופרעה רק יתקן את מעשיו כלפי חוץ ואחר כך ישוב לסורו, לפיכך העדיף הקב"ה להקשות את ליבו. ובאמת, במהלך עשרת המכות, פרעה הבטיח למשה מספר פעמים שיתקן את מעשיו, אך התכחש אחר כך להבטחותיו.
עיקרון זה בקשר לתשובת הגויים אנו מוצאים גם אצל אנשי נינווה. המדרש מבאר שיונה סירב ללכת להזהיר את נינווה, מפני שידע ש"הגויים קרובי תשובה הם" (ילקוט שמעוני יונה א), וכל תשובתם מהשפה ולחוץ. שבים הם בקלות, קורעים בגדיהם אך לא קורעים את ליבם. ותשובה כזו שתבוא במהירות כ'קיקיון' תביא, חלילה, קטרוג על ישראל, שלא שבים כל כך מהר. ואכן כתוב, שלאחר שחלפה הגזירה מעל נינווה, שבו אנשי נינווה למעשיהם הרעים, והעיר חרבה.
מדהים לגלות, שבפרקי דרבי אליעזר (מג) מובא שמלך נינווה היה לא אחר מאשר... פרעה, שחי דורות רבים אחרי קריעת ים סוף. לאור דברי רש"י יכולים אנו להבין, שיתכן ולא היה זה אותו אדם כפשוטו, אלא שחז"ל ראו את המשותף בין תשובתם השטחית של השניים.
מכאן למדנו על תשובתם העמוקה של ישראל. ישראל אנשי אמת הם, לוקח להם זמן לצלול לעומק ולתקן מבפנים, אך בסופו של יום מתקנים באומץ וביסודיות.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רמב"ם וכוזרי
כשר קצר ולעניין!
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
