בית המדרש

  • מדורים
  • מגד ירחים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

מדינת ישראל

מגד ירחים עלון 164

מדינת ישראל צמיחת גאולתנו

undefined

הרב בניהו ברונר

אייר תשע"ג
3 דק' קריאה
"מְדִינָתֵנוּ, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, יְסוֹד כִּסֵּא ד’ בָּעוֹלָם" אורות ישראל ו’ ז
הרב ראה בחזונו כיצד המפעל הציוני יקרום עור וגידים ומתוכו תצמח מדינת ישראל. האם לא ניתן להסתפק בעליה לארץ ישראל ללא צורך בריבונות יהודית עצמאית? הרב מביא דעה רווחת בעולם: "אֵין הַמְּדִינָה הָאשֶׁר הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאָדָם", השלטון המדיני מגביל את הפרט, הוא דורש ציות לחוקים, תשלום מיסים וחובות נוספות, לרוב מערכות שלטוניות אינן נקיות כפיים במישור הערכי - המוסרי, ובכל אופן כל חברה אנושית חייבת להעמיד בראשה מנהיגים על מנת שתוכל להתקיים, הפרט בסופו של דבר מרוויח מקיומו של שלטון: "בִּמְדִינָה רְגִילָה, שֶׁאֵינָהּ עוֹלָה לְעֵרֶךְ יוֹתֵר גָּדוֹל מֵחֶבְרַת אַחֲרָיוּת גְּדוֹלָה, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ הֲמוֹנֵי הָאִידֵאוֹת, שֶׁהֵן עֲטֶרֶת הַחַיִּים שֶׁל הָאֱנוֹשִׁיּוּת, מְרַחֲפִים מִמַּעַל לָהּ, וְאֵינָם נוֹגְעִים בָּהּ", מדינה רגילה היא כמו חברת אחריות הדואגת לצרכיו המעשיים של הפרט, ואינה עוסקת כלל בעניינים רוחניים. האדיאות נמצאות מחוץ למדינה, השלטון כביטוי של הכלל אינו עוסק כלל בתחום הרוחני, ולרוב הוא נגוע בשחיתות ואפילו בעריצות.
"מַה שֶּׁאֵין כֵּן מְדִינָה שֶׁהִיא בִּיסוֹדָהּ אִידֵאָלִית, שֶׁחָקוּק בַּהֲוָיָתָהּ תּכֶן הָאִידֵאָלִי הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת הָאשֶׁר הַיּוֹתֵר גָּדוֹל שֶׁל הַיָּחִיד. מְדִינָה זוֹ הִיא בֶּאֱמֶת הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה בְּסֻלַּם הָאשֶׁר, וּמְדִינָה זוֹ הִיא מְדִינָתֵנוּ, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, יְסוֹד כִּסֵּא ד’ בָּעוֹלָם, שֶׁכָּל חֶפְצָהּ הוּא שֶׁיִּהְיֶה ד’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, שֶׁזֶּהוּ בֶּאֱמֶת הָאשֶׁר הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן". מדינתו של עם ישראל האידיאל חקוק בעצם קיומה, קיים תיאום בין שאיפתם של הפרטים, שאיפות רוחניות ובין מהותה של המדינה. מדינתו של עם ישראל שואפת בעצם קיומה לגלות את שם ה’ בעולם, "כסא ה’" הוא הגילוי של ייחוד ה’ בורא העולם ומנהיגו, שאיפה זו טמונה גם אצל כל יחיד מעם ישראל.
"אֱמֶת, שֶׁאשֶׁר נִשְׂגָּב זֶה צָרִיךְ הוּא לְבֵאוּר אָרׂךְ כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אוֹרוֹ בִּימֵי חֹשֶׁךְ, אֲבָל לֹא מִפְּנֵי זֶה יֶחְדַּל מִלִּהְיוֹת הָאשֶׁר הַיּוֹתֵר גָּדוֹל". לעיתים גם הפרט וגם הכלל ומדינתו אינם מודעים שהאושר היותר גדול הוא גילוי שם ה’, יש ימי חושך בהם האידיאל הגדול אינו מתגלה, אבל הוא בוודאי קיים. שאיפה נסתרת לגילוי שם ה’ בעולם קיימת אצל כל אחד מישראל ושאיפה זו קיימת גם במדינה שהיא מגלמת את השאיפה הכללית של עם ישראל בעולם.
"בְּרֵאשִׁית מַטָּעוֹ שֶׁל הָעָם הַזֶּה, אֲשֶׁר יָדַע לִקְרֹא בְּשֵׁם הָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי הַבָּרוּר וְהַטָּהוֹר בְּעֵת הַשִּׁלְטוֹן הַכַּבִּיר שֶׁל הָאֱלִילִיּוּת בְּטֻמְאָתָהּ-פִּרְאוּתָהּ, נִתְגַּלְּתָה הַשְּׁאִיפָה לְהָקִים צִבּוּר אֱנוֹשִׁי גָּדוֹל אֲשֶׁר "יִשְׁמר אֶת דֶּרֶךְ ד’ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". זוֹהִי הַשְּׁאִיפָה, שֶׁבָּאָה מִכּחַ הַהַכָּרָה הַבְּרוּרָה וְהָעַזָּה וְהַתְּבִיעָה הַמּוּסָרִית הַכּוֹלֶלֶת וְהָרָמָה לְהוֹצִיא אֶת הָאֱנוֹשִׁיּוּת מִתַּחַת סֵבֶל נוֹרָא שֶׁל צָרוֹת רוּחָנִיּוֹת וְחָמְרִיּוֹת וּלְהָבִיאֶנָּה לְחַיֵּי חֹפֶשׁ מְלֵאֵי הוֹד וָעֵדֶן, בְּאוֹר הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית, וּלְהַצְלִיחַ בָּזֶה אֶת כָּל הָאָדָם כֻּלּוֹ. לְמִלּוּאָהּ שֶׁל שְׁאִיפָה זוֹ צָרִיךְ דַּוְקָא, שֶׁצִּבּוּר זֶה יִהְיֶה בַּעַל מְדִינָה פּוֹלִיטִית וְסוֹצְיָאלִית וְכִסֵּא מַמְלָכָה לְאֻמִּית, בְּרוּם הַתַּרְבּוּת הָאֱנוֹשִׁית" (אורות – למהלך האידיאות- עמ’ קד).
שאיפתו של עם ישראל כשהתחיל את דרכו הייתה להקים עם שישמור את דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט, ייעוד זה ה’ מייעד לאברהם אבינו: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה’ לַעֲשֹוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית יחי ח). שאיפה זו באה מתוך רצון עז להוציא את האנושות מסבל רוחני ומעשי. הסבל האנושי נובע מדרכי התנהגות פסולות. על מנת לממש שאיפות גדולות אלו, עם ישראל זקוק למדינה שתהווה את התשתית ללאומיות, מדינה שתעמוד ברום התרבות האנושית. לא ניתן לממש את הייעוד הלאומי הנשגב הזה ללא מדינה. למדינה יש יכולות שאין לכל פרט ומעבר לכך המדינה הישראלית אמורה להוות דגם לחיקוי לכל מדינות העולם.
בכל יום עצמאות אנו חייבים לעשות חשבון נפש, האם אנו מתקרבים למימוש חזון עליון זה, האם המדינה שזכינו לה בחסדי ה’ נמצאת בדרכה למימוש האידיאלים שאנו נושאים כאומה כבר אלפי שנים. התפיסה שמדינה מטרתה להוות "מקלט בטוח" בלבד לעם ישראל הנרדף בגלות, איננה מספקת אותנו.
שאיפותיו הגדולות של עם ישראל בנוגע לעולם כולו באות לידי ביטוי בבית המקדש: "נושאים אנחנו את דענו למרחוק. לא רק בשביל ההטבה הפרטית, של כל יחיד, ולא רק בשביל חוג פרטי של עולם מיוחד, בא סוד העבודה האלהית, כ"א בשביל ההתעלות הכללית של העולמים הרבים, אשר ברוח ד’ רבון העולמים נוצרו, להיות הולכים ומתעלים, מתקדשים ומשתפרים, ע"י הוספת אור הנשמה העליונה, הבאה בעקב העבודה האלהית התמימה, המרוכזת בעבודת הקדש והמקדש" (עולת ראיה א עמ’ קס). בית המקדש מבטא את רצוננו להיטיב עם העולם כולו, ולכן השאיפה למקדש ובניינו בפועל עשויים לשפוך אור על המדינה בכללותה, ולהאיר לנו את דרכנו.
זכינו ובחודש אייר הוקם הבית הלאומי השלישי, וזכינו בחודש זה לשחרור ירושלים שבתוכה ייבנה בית המקדש השלישי, שיבטא את האידיאל העומד בבסיס קיומנו, כדי שהמקדש ייבנה אנו חייבים להעמיק את חיבורנו לאידיאל גדול זה, וזו המשימה העומדת לפיתחנו בתקופתנו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il