ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
ענינה של ספירת העומר היא הופעת התהליך של היצירה הא-להית, "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (ישעיהו מ"ג, כ"א). החלק הראשון של הספירה קרוב יותר, קשור יותר, ליצירת הגוף הלאומי, ומתקדמים יום אחרי יום,"אדדם עד בית א-לוהים בקול רינה" (תהילים מ"ב,ה') אדדם עולה 49, עד שמגיעים לחלק האחרון, הקשור יותר להופעת הצד הרוחני-תורני של העם, המכשיר אותנו לקבלת המוחין, לדבר ה'.
פסח שני שייך עדיין לחציה הראשון של הספירה. וכך גם בזמננו, ההשגחה העליונה זיכתה אותנו ביום העצמאות, שהוא צעד נוסף ומשמעותי לאחר גלות ארוכה מאוד, בהופעת הגוף הלאומי שלנו, וקשור יותר ל"אשר בחר בנו מכל העמים", - וחל ב-ה' אייר, המקביל ליום כ' לעומר, כלומר עדיין בפרק הראשון. לאחר מכן ירושלים, הקשורה יותר ל"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", רוחני יותר באופיו, קרוב יותר ל"ונתן לנו את תורתו" ביום מ"ג לעומר.
קדושת הגוף הלאומי של זמן חרותנו וזמן מתן תורתנו, הינה הויה אחת המחוברת ע"י גשר הספירה. מחד - אשר בחר בנו מכל העמים, זו ברכת התורה, אבל אי אפשר לבוא לקבל תורה מבלי לעבור דרך "ממחרת השבת" – ממחרת הפסח, מאידך.
אכן, גם אין תאריך למתן תורה, אלא רק חמישים יום לאחר הקרבת העומר ממחרת השבת, יו"ט הראשון של פסח.
מי שרוצה לשמור "דת", ולא מתוך השתייכות לבחירת העם, הלאום, לא יגיע לעולם למתן תורה בסיני, שם היינו בבחינת "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא-להים". גם תלמידי רבי עקיבא כ"ד אלף זוגות הראשונים, וגם רבי מאיר בעה"נ ורשב"י בל"ג בעומר שייכים לתהליך הנ"ל, ולא נאריך כאן. רק נוסיף את דברי הרצי"ה בתורה הגואלת חלק ד', שגילה לנו קדושה נוספת הטמונה בתקופה זו מיציאת מצרים ועד גמר שכלול צורת הנשמה הישראלית במתן תורה. הספירה מתיחסת אל הנפת העומר: "...כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה..." ראשית קצירכם. בראשית האחיזה בקרקע שלנו וכו' ע"ש דבריו המאירים.
התהליך הנ"ל של "נהיית לעם" קשור ביסודו לקדושת ארץ ישראל, והיה מוכרח להיות כך, שהרי עם בארצו, כל התהליך שהתחיל ביציאת מצרים מתחילים לספור ממחרת, לא לפני שנכנסנו לארץ "כי תבואו אל הארץ" .
הנה ב"ה זכינו להרחיב קצת על קב"ה, אורייתא, ישראל (וארצו) שמתקשרים זה בזה. יהא זה שכרנו.
חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
