ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
ענינה של ספירת העומר היא הופעת התהליך של היצירה הא-להית, "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (ישעיהו מ"ג, כ"א). החלק הראשון של הספירה קרוב יותר, קשור יותר, ליצירת הגוף הלאומי, ומתקדמים יום אחרי יום,"אדדם עד בית א-לוהים בקול רינה" (תהילים מ"ב,ה') אדדם עולה 49, עד שמגיעים לחלק האחרון, הקשור יותר להופעת הצד הרוחני-תורני של העם, המכשיר אותנו לקבלת המוחין, לדבר ה'.
פסח שני שייך עדיין לחציה הראשון של הספירה. וכך גם בזמננו, ההשגחה העליונה זיכתה אותנו ביום העצמאות, שהוא צעד נוסף ומשמעותי לאחר גלות ארוכה מאוד, בהופעת הגוף הלאומי שלנו, וקשור יותר ל"אשר בחר בנו מכל העמים", - וחל ב-ה' אייר, המקביל ליום כ' לעומר, כלומר עדיין בפרק הראשון. לאחר מכן ירושלים, הקשורה יותר ל"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", רוחני יותר באופיו, קרוב יותר ל"ונתן לנו את תורתו" ביום מ"ג לעומר.
קדושת הגוף הלאומי של זמן חרותנו וזמן מתן תורתנו, הינה הויה אחת המחוברת ע"י גשר הספירה. מחד - אשר בחר בנו מכל העמים, זו ברכת התורה, אבל אי אפשר לבוא לקבל תורה מבלי לעבור דרך "ממחרת השבת" – ממחרת הפסח, מאידך.
אכן, גם אין תאריך למתן תורה, אלא רק חמישים יום לאחר הקרבת העומר ממחרת השבת, יו"ט הראשון של פסח.
מי שרוצה לשמור "דת", ולא מתוך השתייכות לבחירת העם, הלאום, לא יגיע לעולם למתן תורה בסיני, שם היינו בבחינת "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא-להים". גם תלמידי רבי עקיבא כ"ד אלף זוגות הראשונים, וגם רבי מאיר בעה"נ ורשב"י בל"ג בעומר שייכים לתהליך הנ"ל, ולא נאריך כאן. רק נוסיף את דברי הרצי"ה בתורה הגואלת חלק ד', שגילה לנו קדושה נוספת הטמונה בתקופה זו מיציאת מצרים ועד גמר שכלול צורת הנשמה הישראלית במתן תורה. הספירה מתיחסת אל הנפת העומר: "...כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה..." ראשית קצירכם. בראשית האחיזה בקרקע שלנו וכו' ע"ש דבריו המאירים.
התהליך הנ"ל של "נהיית לעם" קשור ביסודו לקדושת ארץ ישראל, והיה מוכרח להיות כך, שהרי עם בארצו, כל התהליך שהתחיל ביציאת מצרים מתחילים לספור ממחרת, לא לפני שנכנסנו לארץ "כי תבואו אל הארץ" .
הנה ב"ה זכינו להרחיב קצת על קב"ה, אורייתא, ישראל (וארצו) שמתקשרים זה בזה. יהא זה שכרנו.
חג שמח!
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
