בית המדרש

  • מדורים
  • סיפורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

מעל הזמן

טיסת החזור לארץ הייתה אמורה להיות ביום שני. ביום ראשון בדק הרב מרדכי כמה הצליח לאסוף ונוכח לראות שגייס קצת פחות משלושת אלפים דולר, בעוד שטיסתו ושהותו עלו כפול מזה

undefined

עודד מזרחי

טבת תשע"ד
3 דק' קריאה
לפני שנים אחדות נפתח תלמוד תורה בשם 'אור יאיר' בחוותו של יאיר הר סיני הי"ד ביישוב סוסיא, מקום קסום ומדברי בדרום הר חברון, ובו בקתות עגולות המזכירות איגלו ציורי. באזור שבו התרחשו אירועים סוערים בחייו של דוד המלך, יושבים היום תינוקות של בית רבן ועוסקים בתורת ה' בחשק ובהתלהבות.
בכסלו תשע"ג, לפני חנוכה, היה צורך לגייס תרומה נכבדה כדי לשפץ את מבני הלימודים ולשפר את בטיחותם ולשלם למלמדים את משכורותיהם. מנהל התלמוד תורה, הרב מרדכי גרנביץ, ראה כי אין לו ברירה אלא לטוס לחו"ל. הוא התייעץ עם חבר המתגורר בארצות הברית והחליט לטוס ללוס אנג'לס למשך שמונה ימים.
הרב מרדכי הגיע לכרך האמריקני בלי להכיר אף אחד ובלי שום כתובת, והחל להסתובב באזוריה היהודיים ובבתי כנסיותיה, במטרה למצוא חברים לרעיון של תורת תשב"ר (תינוקות של בית רבן) בדרום הר חברון.
כבר ביום הראשון פגש בבית הכנסת יהודי אמיד שהנושא היה קרוב ללבו. הרב מרדכי ביקש על אתר סך של 50 אלף דולר למטרת השיפוץ המדובר. האיש זקף גבה ואמר: "זו פעם ראשונה שאנו נפגשים, ובפיך דרישות יומרניות... אתה יודע מה, אם תפגין רצינות ותצליח לאסוף בשמונת ימי שהותך בעיר מחצית מהסכום הזה, אשלים באופן מיידי את ההפרש, וזהו תנאי שחייב להתקיים כדי שתחזור אליי!"
הרב מרדכי היה נבוך. הן אינו מכיר כאן איש, וכיצד יגייס סכום כזה?! הוא החל במסע גיוס התרומות, כמעט לא ישן ולא אכל, שכר רכב ונהג בשעות היום, ובגלל קוצר ראייתו בשעות הלילה שכר נהג. במהלך נסיעותיו נתקל בקשיים מרובים והצליח לגייס סכומים נמוכים.
בשבת בבוקר הלך להתפלל בבית הכנסת, הידר בעניית אמן על מי שבירך לעוסקים בצורכי ציבור באמונה, והתיישב בקידושא רבה כדי לטעום מהחמין הריחני. לידו התיישב יהודי שאינו מכיר, והלה שאל אותו מהיכן בא ומדוע, ונפרד ממנו לשלום לאחר הקידוש. הרב מרדכי לא שאל לשמו של היהודי, וכי יתעניין בכל מי שנקרה בדרכו?!
טיסת החזור לארץ הייתה אמורה להיות ביום שני בבוקר. ביום ראשון אחר הצהריים בדק הרב מרדכי כמה הצליח לאסוף ונוכח לראות שגייס קצת פחות משלושת אלפים דולר, בעוד שטיסתו ושהותו עלו כפול מזה.
הוא היה שבור מאוד מהמצב ונכנס לבית כנסת קרוב. הוא פנה לארון הקודש ואמר: "ריבונו של עולם, התחלתי לעבוד כמו שצריך, עשיתי כמיטב יכולתי, אבל הזמן אזל לי. מחר אני מוכרח לטוס לארץ... מה אעשה?! לא רק שלא הצלחתי לגייס את הסכום שאנחנו כל כך זקוקים לו בתלמוד תורה, אלא נגרם לנו גירעון נוסף בגלל נסיעתי. אלה תינוקות של בית רבן, הילדים שלך שאנחנו רוצים לגדל בטהרה! איך אוכל לעזור להם, אין לי זמן..."
לפתע ראה, תוך כדי דיבור, ספרון קטן המלוקט מאיגרות גדולי ישראל בענייני אמונה, והחליט לפותחו על מנת להתחזק בשעת צערו. הוא פתח בעמוד אקראי, הניח את אצבעו והחל לקרוא: "אל ירך לבבכם מבגידת הזמן, שאין הזמן שולט על המתחזק בביטחון באלוקיו".
הוא חזר למלונו מעודד מהמילים שראה.
בערב התקשר אליו ידיד לבית המלון ואמר: "שמת לב ליהודי שפגשת בשבת בבית הכנסת? מה ידוע לך עליו?"
"איני יודע עליו כלום", אמר הרב מרדכי.
"קח ממני את מספר הטלפון שלו ונסה להיפגש איתו באופן מיידי!"
הרב מרדכי התקשר מיד למספר, וסיפר לאיש כי הם נפגשו בשבת בבית הכנסת.
"הו, אני זוכר!" התלהב האיש, "אתה מוזמן להגיע לביתי כעת".
הרב מרדכי הגיע לבית האיש וישב לשוחח עמו ועם אשתו. הוא סיפר להם על מטרת מסע ההתרמה הקצר ועל מצב הביש כרגע, ערב לפני החזרה לארץ.
"כמה נתן פלוני?" התעניין האיש ונקב בשמו של האמיד הראשון.
"פלוני אמר שאם אשיג 25 אלף דולר הוא ישלים ל 50 אלף, ויש לי כרגע רק שלושת אלפים...".
האיש הוציא ממגירתו פנקס המחאות ורשם לרב מרדכי המחאה על סך 22 אלף דולר. הרב מרדכי הודה לו מאוד, ולפני שהספיק לחשוב איך ייצור קשר עם אותו אמיד, התורם התקשר אליו בעצמו וקבע מחר בבוקר לפני הטיסה פגישה בינו לבין הרב מרדכי, כדי שישלים את סך התרומות ל 50 אלף דולר כמובטח.
למחרת לאחר תפילת שחרית נסע הרב מרדכי לפגישה המיועדת, קיבל בתודה את 25 אלף הדולר הנותרים ומשם נסע לשדה התעופה, והגיע לארץ כדי לחגוג עם תלמידיו את שמונת ימי החנוכה. כאשר ישב מול החנוכייה עם בני משפחתו ומספר חברים קרובים, פרסם את הנס שאירע לו בלוס אנג'לס הרחוקה, בימים ההם בזמן הזה.
מתוך העיתון בשבע
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il