ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ליאת בת תמר
וְיֵרָאֶה שֶׁשְּׁמוֹ1 מוֹרֶה עַל דָּבָר הָעַצְמִי לוֹ2*, שֶׁהוּא מְיֻחָד בּוֹ הָאָדָם מִכֹּל. וְזֶה שֶׁהוּא נִקְרָא אָדָם עַל שֶׁהוּא עָפָר מִן הָאֲדָמָה*. וְעַתָּה יֵשׁ לִשְׁאֹל, וְכִי כָּל שְׁאָר הַנִּמְצָאִים אֵינָם מִן הָאֲדָמָה, שֶׁיִּקָּרֵא הָאָדָם בְּיִחוּד בְּשֵׁם אָדָם עַל שֵׁם שֶׁנִּבְרָא מִן הָאֲדָמָה? אֲבָל עִנְיַן הָאָדָם מִתְיַחֵס בְּיוֹתֵר אֶל הָאֲדָמָה. וְזֶה, כִּי הָאֲדָמָה הִיא מְיֻחֶדֶת בָּזֶה שֶׁהִיא בְּכֹחַ וְיֵשׁ בָּהּ יְצִיאָה לַפֹּעַל, כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יוֹצְאִים מִמֶּנָּה, צְמָחִים וְאִילָנוֹת וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים, וְהִיא בְּכֹחַ לְכָל זֶה. וְזֶהוּ עִנְיַן הָאָדָם שֶׁהוּא בְּכֹחַ, וְיוֹצֵא שְׁלֵמוּתוֹ אֶל הַפֹּעַל. וּלְפִיכָךְ שְׁמוֹ רָאוּי לוֹ, שֶׁיִּהְיֶה מִשְׁתַּתֵּף עִם הָאֲדָמָה, שֶׁהִיא מְיֻחֶדֶת לָצֵאת מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, בְּפֵרוֹת וּצְמָחִים וְכָל אֲשֶׁר שַׁיָּךְ אֵלֶיהָ. וְכֵן הוּא הָאָדָם יוֹצֵא כֹּחוֹ אֶל הַפֹּעַל.
השוואת האדם לאדמה גם ב"יבול" – הפרי
וּלְכָךְ שְׁלֵמוּת הָאָדָם נִקְרָא גַּם כֵּן בְּשֵׁם פְּרִי, וּכְדִכְתִיב בַּקְּרָא(ישעיה ג, י) : אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ. הֲרֵי שֶׁהַזְּכוּת וְהַשְּׁלֵמוּת יִקָּרֵא פְּרִי, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין(מ, א) . וּבְפֶרֶק עֶגְלָה עֲרוּפָה(סוטה מו, ב) : וְהוֹרִידוּ אֶת הָעֶגְלָה אֶל נַחַל אֵיתָן(דברים כא, ד) . אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן שָׁאוּל: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה הֲבֵא עֶגְלָה בַּנַּחַל? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבֹא דָּבָר שֶׁלֹּא עָשָׂה פֵּרוֹת3 וְיֵעָרֵף בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת4 , בִּשְׁבִיל מִי שֶׁלֹּא הִנִּיחוּ אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת5 . מַאי פֵּרוֹת? אִילֵימָא פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, אַזָּקֵן וְאַסָּרִיס הָכִי נַמִי דְּלֹא עָרְפִינָן6 ? אֶלָּא מִצְווֹת, עַד כָּאן. הֲרֵי בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא הוֹצִיא שְׁלֵמוּת שֶׁלּוֹ אֶל הַפֹּעַל, הוּא כְּמוֹ הָאֲדָמָה שֶׁלֹּא עָשְׂתָה פֵּרוֹת, וְלֹא הוֹצִיאָה דָּבָר אֶל הַפֹּעַל, וְנִשְׁאַר בְּכֹחַ. וּלְפִיכָךְ, שְׁמוֹ שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם אָדָם עַל שֵׁם אֲדָמָה נָאֶה לוֹ, וְהוּא נָאֶה לִשְׁמוֹ.
הבהמה נבראה כשהיא בפועל, שמה מעיד על מהותה
וְהַבְּהֵמָה נִקְרֵאת בְּשֵׁם בְּהֵמָה, עַל שֵׁם בָּ"הּ מָ"ה. רָצָה לוֹמַר, כִּי שְׁלֵמוּת דָּבָר שֶׁנִּבְרָא עָלָיו נִמְצָא בָּהּ. אַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ שְׁלֵמוּת גָּמוּר7 , מִכָּל מְקוֹם דָּבָר זֶה נִמְצָא עִמָּהּ8 . וְזֶהוּ בָּהּ מָה, כִּי דְּבַר מָה נִמְצָא עִמָּהּ. הֲרֵי שֶׁכָּל אֶחָד9 יוֹרֶה שְׁמוֹ עָלָיו.
___________________________________
נראה 1 שהשם "אדם" מלמד על 2 מהותו ויחודו משאר הברואים. האדם נקרא בשם זה מפני שמקור החומר ממנו נברא הוא האדמה. ויש לשאול: הרי שאר הנבראים גם נבראו מהאדמה, אם כן למה דוקא האדם נקרא בשם זה? אלא שיחס האדם לאדמה שונה מיחסם של שאר הנבראים אליה, כי בין האדם והאדמה יש שוויון במהות. יחודה של האדמה שהיא בכח וצריכה להוציא כוחותיה לפועל, יש בה אנרגיות להוצאת דברים רבים כמו: צמחים, אילנות ושאר דברים. זוהי גם מהותו של האדם, שהוא גונז בתוכו כוחות אשר צריך להוציאם מן הכח אל הפועל. לכן שמו "אדם" ראוי דוקא לו כמאופיין על ידי האדמה, שהרי האדמה יש בה כח שיוצא אל הפועל, וכך האדם יש בו כח שצריך לצאת אל הפועל.
כיון שמהות האדם כמהות האדמה יש מילים משותפות לשניהם. היציאה אל הפועל באדמה מתבטאת בפרי האילן. גם שלימות האדם נקראת בשם פרי כמו שאומר ישעיהו הנביא: אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו הרי שהזכויות והשלימות של מעשה האדם נקראים פרי. וכן אמרו חז"ל במסכת קידושין שפסוק זה עוסק בצדיק שהוא טוב לשמים וטוב לבריות שהוא צדיק שלם. במסכת סוטה פרק עגלה ערופה על הפסוק: והורידו את העגלה אל נחל איתן מביאה הגמרא את דרשת רבי יוחנן בן שאול: מפני מה אמרה תורה להביא את העגלה בנחל? אמר הקב"ה: יבוא דבר שלא עשה פירות –3 עגלה בת שנתה, ויערף במקום שאינו עושה פירות –4 נחל איתן אשר לא יעבד ולא יזרע, בגלל מי שלא הניחוהו לעשות פירות –5 החלל שנמצא. 6 מקשה הגמרא: מהי הכוונה שלא הניחוהו לעשות פירות? אם נאמר שלא יוליד יותר, האם על זקן וסריס שנרצחו אין מביאין עגלה? אלא הכוונה בפירות היא למצוות. למדנו שמי שלא מקיים מצוות אינו מוציא את שלימותו אל הפועל, כמו שאדמה שאינה עושה פירות אינה מוציאה את כוחה אל הפועל. לכן שמו של האדם נקרא על שם האדמה כראוי לו.
גם שמה של הבהמה מתאים למהותה. בהמה מילה מורכבת משתי מילים: בה - מה. כלומר, מה שיש בה נמצא בה כבר בבריאתה. אומנם 7 אין בה שלימות שהרי היא חומרית, 8 אבל שלימות גדולה יותר לא תהיה בה גם בהמשך חייה. מצאנו 9 שהאדם והבהמה שמם מתאים למהותם.
ביאורים
שמות הקודש שבהם נוקטת התורה אינם שמות שרירותיים שניתנו מתוך הסכמה חברתית אלא שמות שנתן הבורא והם טומנים בחובם משמעות עמוקה. כל שם שכתוב בתורה מבטא את המהות של בעל החיים או הנברא שהוא מורה עליו. לאור זאת, מעניין מדוע האדם נקרא 'אדם'. אנו שומעים בצורה בולטת לאוזן ש'אדם' ו'אדמה' הם אותן מילים. אין זאת אלא שהאדם נקרא כך מכיוון שהוא נברא מן האדמה. אך עדיין ניתן לשאול מדוע רק הוא נקרא על שמה של האדמה, הרי התורה מעידה שגם הצמחים עלו מן האדמה וגם בעלי החיים, כמו שכתוב: תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ [בראשית א כה]. אין זאת אלא שיש קשר ישיר בין מהותו של האדם ופעולתה של האדמה. קשר כזה אינו קיים בשאר הנבראים שיצאו ממנה, ולכן הם אינם נקראים על שמה.
האדמה מוציאה מתוכה עצים וצמחים, עשבים ופרחים. יש בתוכה פוטנציאל חיים שמגיע לידי מימוש. (גם שמה של האדמה מבטא זאת. הגשם שיורד על האדמה מעורר בתוכה כוחות חיים עלומים ומפריח את כל הגנוז בה, וכך האדמה מתמלאת במרבדים ירוקים ובעצים מלבלבים. התורה אומרת זאת כך: "וְאֵד יַעֲלֶה מִן־הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת־כָּל־פְּנֵי־הָאֲדָמָה" [שם ב ו]. ה'אד', שהוא הגשם, מוציא ומגלה את ה'מה' שטמון באדמה, ולכן האדמה נקראת 'אדמה'. ה'אד' מוציא את ה'מה'.)
האדם נקרא על שם האדמה מכיוון שגם בתוכו טמונים כוחות רוחניים רבים שצריך להוציא מהכוח אל הפועל. התורה, שנמשלה לגשם, כמו שכתוב: יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי [דברים לב ב], היא זו שמוציאה ומגלה את נשמתו של האדם, וכל חייו מתמלאים במצוות ובמעשים טובים, שהם הפירות הרוחניים המתוקים שכל העולם יכול ליהנות ממתיקותם ומריחם הטוב.
זאת לעומת הבהמה שאין לה כל פוטנציאל רוחני ומה שמתגלה אצלה בפועל זה גם מה שטמון בתוכה פנימה.
הרחבות
* השם והמהות
וְיֵרָאֶה שֶׁשְּׁמוֹ מוֹרֶה עַל דָּבָר הָעַצְמִי לוֹ . הגמרא [יומא פג:] מספרת על ר' מאיר שהוא היה מדייק בשמות, כלומר לומד על תכונות האדם מתוך שמו. לכן כשהתארח אצל אדם בשם כידור, לא נתן לו את כספו, שנאמר "כי דור תהפוכות המה" - הפכפכות שיכול לנבוע ממנה חוסר נאמנות. במקומות אחדים דנו חז"ל אף בשמות שונים בתנ"ך ושייכו אותם לאותו אדם, במקום אחד מופיע שמו האמיתי ובשני מופיע שם המורה על תכונותיו או על מעשיו, כגון "כתיב מחלון וכליון וכתיב יואש ושרף (כך הם נקראים בדברי הימים א ד, כב) רב ושמואל, חד אמר: מחלון וכליון שמן, ולמה נקרא שמן יואש ושרף? יואש שנתייאשו מן הגאולה, שרף שנתחייבו שריפה למקום. וחד אמר: יואש ושרף שמן, ולמה נקרא שמן מחלון וכליון? מחלון שעשו גופן חולין וכליון שנתחייבו כליה למקום" [בבא בתרא צא:].
* משמעות השם 'אדם'
וְזֶה שֶׁהוּא נִקְרָא אָדָם עַל שֶׁהוּא עָפָר מִן הָאֲדָמָה. לשם 'אדם' קיימות משמעויות נוספות כמו שמביא רבי חיים מצ'רנוביץ' : "קרא את שמו אדם כי שם זה רמז לכל הבחינות בחינת עפר מן האדמה , ובחינת אֶדַּמֶּה לעליון..." [באר מים חיים בראשית א ו]. יש כאן ביטוי לשניות הקיימת באדם, גוף חומרי מחד ונשמה אלוהית (דמיון לעליון) מאידך. המהר"ל מגשר בין ההסברים, ואומר שעל האדם להוציא לפועל את נשמתו האלוהית בגופו הגשמי.
שאלות לדיון
במה אנחנו צריכים להתמקד – באמצעי או במטרה? האם המטרה מקדשת את האמצעים?
האם יש הבדל בין מה שהאדמה מוציאה לפועל, לבין מה שהאדם מוציא לפועל?
הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך יוצרים את השבת ?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
