ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(מב. במשנה – מב: סוף פרק לולב הגזול)
א. מקבלת אישה לולב מיד בעלה ושמה במים
החידוש:
- זה לא מוקצה, אפילו שאין לה חיוב.
(מפרשים - או כי לבעל זה ראוי אז נחשב לא מוקצה לכולם, או כי גם לאישה זה ראוי, למרות שלא מצווה).
- שמה במים, ואין כאן בעיה של: תיקון כלי, דומה להשקאת זרעים.
ר"י – בשבת – להחזיר, ביו"ט – להוסיף, בחוה"מ – להחליף.
ב. קטן
משנה וברייתא -
A. מדין חינוך –
- לולב – משיודע לנענע (יש אומרים שגם יודע איפה בהלל).
- ציצית – משיודע להתעטף (תוספות – כעטיפת הישמעאלים, או שמספיק שיודע לשים שתיים מקדימה ושתיים מאחורה).
- תפילין – משיודע לשמור עליהם (בזה נהוג לחכות עד סמוך לבר מצווה).
- תורה – משיודע לדבר, ואז מלמדו:
"תורה ציוה לנו משה"
וק"ש – פסוק ראשון (מפרשים – מדין לימוד תורה, לא מדין ק"ש).
(מב. 6-)
B. מוגדר כגדול לעניינים שונים
- טומאה –
יודע להישאל – ספק טומאה ברה"י טמא (אחרת טהור).
יודע לשמור גופו מטהרה – אם טהרה נגעה בגופו – טהורה.
יודע לשמור ידיו – אוכלין על ידיו טהרות.
- קטן כהן – נותנים לו תרומה בצנעא, אם יודע לפרוס כפיו – גם בפרהסיא.
- יודע לשחוט – שחיטתו כשרה (רב הונא – בגדול עומד על גביו).
- צואתו –
- קטן מאוד – לא מרחיקים.
- קטן שיודע לאכול כזית חיטה בכדי אכילת פרס – מרחיקים, בתנאי שאכן יכול לאכול בפועל.
- גדל קצת (כבן 6) – תמיד מרחיקים, גם אם כעת חלש מכדי לאכול.
- קרבן פסח –
יש מחלוקת ראשונים אם מהתורה מותר להאכיל קטן שאינו מנוי. בכל אופן מדרבנן חייב להתמנות כדי לאכול.
משיודע לאכול כזית צלי – יכול להתמנות ("איש לפי אוכלו") + מצווה שיתמנה מדין חינוך.
ר"י – לא מספיק שיודע לאכול, אלא שגם מבין קצת באכילה (צרור וזורקו, אגוז ונוטלו).
הדרן עלך לולב הגזול.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












