בית המדרש
  • מדורים
  • סיפורים ותולדות צדיקים
  • סיפורים נוספים
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

שרה בת רבקה שינדל

ר' אשר פריינד ביקש לנסוע למירון כדי להשתטח על ציונו של רבי שמעון בר יוחאי, בשנים שבהן הנסיעה לשם הייתה ארוכה ומתישה. כדרכו לנצל כל נסיעה לכמה פעולות, החליט לשלב צד עסקי בנסיעתו. הייתה לו חנות תכשיטים בירושלים והוא רצה לקנות כמות גדולה של תכשיטי זהב וכסף. הוא שלט בערבית וביקש להיכנס לחנויות של ערבים בנצרת וכן לסוחרים יהודים בטבריה ובצפת, שעמם היו לו קשרי מסחר. לצורך העסקה שִעבד סכום גדול משלו ואף לווה סכום כסף משמעותי נוסף.
הוא ביקש מתלמידו הקרוב נחום להתלוות אליו למירון כדי להשתטח על ציונו של רשב"י. נחום קפץ על המציאה בהתלהבות, ושמח על הזדמנות טובה להתעלות בנפש.
הם נסעו צפונה ור' אשר קנה במחירים טובים כמות גדולה של תכשיטי כסף וזהב שהתכוון למכור ברווח הגון בחנותו בירושלים. הם היו ארוזים במזוודה שעליה שמרו בשבע עיניים.
דרכו של ר' אשר כאשר הגיע למירון הייתה לערוך התבודדות כדי להכין את עצמו לכניסה למערה. זו הייתה אצלו עבודה גדולה.
כעת רצה להיות משוחרר מעול שמירת המזוודה. הוא פנה לתלמידו ואמר: "אני רוצה להתבודד כעת. האם תוכל לשמור לי על המזוודה של התכשיטים עד שאחזור?".
"בשמחה", השיב נחום.
"אבל עליך להיות זהיר מאוד", התרה בו ר' אשר, "הרי ידוע לך שכאן נמצא כל כספי, כולל הלוואות שלוויתי. פקח עין היטב כי מסתובבים כאן אנשי דלא מעלי".
ר' אשר הלך למקום התבודדותו והתלמיד נשאר בחצר ושמר על המזוודה כבבת עינו.
גנב מיומן שהיה במקום חש כי יש במזוודה הון רב, והצליח לנצל רגע אחד של היסח הדעת של נחום כדי לסחוב בזריזות את המזוודה ולחמוק מן המקום כהרף עין.
נחום חש לפתע שמשהו אינו כשורה. הוא הביט וראה לחרדתו כי המזוודה איננה.
לבו כמעט פסק מלפעום. הוא החל לחפשה בכל רחבי החצר הקדושה, אך לשווא.
הוא לא ידע את נפשו מרוב צער והמשיך להתרוצץ באתר הקדוש, אך לא ראה שום זכר למזוודה ולגנב. פניו השחירו ולבו הלם כתוף. הוא החל לנתר באוויר מרוב צער וחשב שדעתו תיטרף עליו.
מה אומר לר' אשר? חשב בלבו. אפילו זמן קצר אי אפשר להפקיד בידי חפץ, ועוד חפץ כה יקר, שמכיל את כל רכושו של ר' אשר וגם רכושם של יהודים שסמכו עליו והלוו לו. איך אביט בפניו?!
ר' אשר סיים את התבודדותו וירד אל חצר הציון. הוא התקרב לתלמידו שהיה הלום צער ותדהמה. מבט חטוף אחד הספיק לו כדי להבין מה אירע.
הוא ניגש בזריזות אל נחום שחישב להתעלף, הניח יד על כתפו ואמר: "תירגע".
"המזוודה", נהם נחום בלב שבור, "המזוודה נגנבה. אוי לי ואוי לנפשי!"
"כבר אכלת צהריים?", שאל ר' אשר בניסיון להסיח את דעת תלמידו.
"לא אכלתי", אמר נחום בתמיהה.
"אז בוא לאכול", אמר ר' אשר בחיוך, "הבאתי מירושלים לחם וירקות. בוא נשב ונאכל ארוחת צהריים טובה".
הם החלו לאכול כאשר ר' אשר עושה הכול כדי שלא תיאמר מילה אחת על מה שאירע. כאשר סיימו נכנס אל הציון להתפלל כאילו לא קרה מאומה, כאילו לא הפסיד כעת את כל כספו. גם לאחר מכן לא הזכיר אף פעם את האירוע באוזני תלמידו.
לאחר שהסיפור נודע, חשו תלמידיו ומקורביו של ר' אשר כי כל דיבוריו לא היו מהשפה ולחוץ. ר' אשר לא היה תלוי בשום דבר בעולם, אלא בה' יתברך לבדו, ואפילו אם כל כספו נגנב, הרי הקדוש ברוך הוא קיים תמיד, אז מדוע צריך להצטער ולצאת מהכלים על אובדן כסף?!
זו הייתה הוכחה נוספת כי דיבוריו התמידיים על כך שהכול נעשה בידי הקדוש ברוך הוא, ועל האמונה שאין אדם נוקף אצבעו למטה עד שמכריזים עליו למעלה, לא היו תיאורטיים בלבד אלא עמדו במבחן המציאות.
תגובתו האיתנה לא נבעה מכך שהכסף לא עניינו כקליפת השום. הוא ידע היטב את עומק הצרה שאליה נקלע, וכאשר הבין מה אירע, ידע שעתה יצטרך לשבור את הראש כדי להשיב את ההלוואות ולשקם את עסקו שקיבל מכה אנושה ונאחז בשתי ידיו בה' יתברך לבדו.
גדולים וטובים ששמעו על הניסיון הקשה הזה, אמרו כי העמידה בו רוממה את ר' אשר פריינד למדרגותיו הנשגבות.

על פי 'ר' אשר - מפי תלמידיו' מאת יאיר וינשטוק
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il