תקלה או מדיניות? | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

167

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

שרה בת רבקה שינדל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

על הפגיעה באימהות ברוכות ילדים
לפני כשבועיים עסקתי בערכה של מצוות פרו ורבו, ובחשיבותה הגדולה לקיומו של עם ישראל ולהתבססותו בארצו. בתוך כך ביקרתי את חברי הוועדה הציבורית שהשתתפו בבחירת מדליקות המשואות, שמכל ארבע עשרה הנשים שבחרו לא מצאו אפילו מקום אחד לאם למשפחה ברוכת ילדים.
היו נשים ששמחו מאוד על הכבוד שהענקתי לאותן נשים צדיקות שמוסרות עצמן לגידול משפחה גדולה. אחת הראתה לבנה, בוגר הישיבה שמשרת כקצין, את דבריי ב'רביבים', תוך שהיא מציינת בפניו כמה היא אוהבת לקרוא אותם.
אחרת כתבה לי: "תודה רבה על הדברים שהרב כותב על אימהות ברוכות ילדים. דברי הרב כמים קרים על נפש עייפה. כאימא שילדה לאחרונה את ילדה העשירי, כן ירבו, אני חשה כי החברה הסובבת לעתים אינה מעריכה את המשפחות שמוכנות לשאת על עצמן את הגדלת עם ישראל, ולעתים אפילו להפך. יישר כוח ותודה רבה" (יש בזה גם תשובה לצעיר שכתב: "כבוד הרב, מדוע אתה כל הזמן חופר לנו בראש עם פרו ורבו וערכי המשפחה?").
היו שהציעו שכתיקון לכך עיתון 'בשבע' יעניק בכל שנה אות כבוד לכמה אימהות ברוכות ילדים.
ויש שהזכירו את ראש הממשלה דוד בן גוריון, שידע להעריך אימהות למשפחות ברוכות ילדים, והחליט על מתן מענק של מאה לירות לכל אם שילדה את ילדה העשירי (אמנם זה לא היה רעיון מקורי שלו, כי כך גם נהגו אז בברית המועצות, מולדת הסוציאליזם העולמי, כשהכתירו כל אם לעשרה ילדים כ'אם גיבורה' והעניקו לה זכויות יתר וכוכב מזהב).

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

429 - גיל הנישואין לנשים

430 - תקלה או מדיניות?

431 - ערכה של אכילת בשר

טען עוד

המתריסים
והיו שהתריסו בטענה שאין שום ערך במשפחה ברוכת ילדים, ולהפך - על ידי הדיבורים על כך הגברים והרבנים מצליחים להשאיר את הנשים בבית ולשמור על השלטון שלהם.
ויש מי שטענה שכל מגמתה של הוועדה הייתה לעודד שוויון בין גברים ונשים, ולהראות שגם נשים יכולות להצליח כמו גברים, ולכן ברור שלא בחרה באם למשפחה ברוכת ילדים.
והיו שהתריסו וטענו שריבוי ילדים מעודד נחשלות כלכלית ותרבותית, והחברה הישראלית אינה צריכה לעודד ריבוי ילדים אלא להפך. והיה מי שציין את מאמרו של איש השמאל פרופ' אפרים יער "על משפחות ברוכות ילדים", שבו הוא מסיק שעדיף לקרוא למשפחות אלו "מרובות ילדים". לדעתו, "מבחינת שיקולי תועלת ומוסר גם יחד, אין סיבה שהמדינה תעודד ריבוי של ילדים במשפחה ותיתן להן סיוע באמצעות תמריצים אלו או אחרים", הואיל וילדי משפחות אלו נחשלים יותר מבחינה לימודית, כלכלית וחברתית.

התשתית האידיאולוגית
אכן, יש תשתית אידיאולוגית לכך שלא נבחרה אם למשפחה ברוכת ילדים להדליק משואה. זה פוגע במאבקן של הפמיניסטיות לשוויון. זה מדגיש את הערכים הלאומיים והדתיים, לעומת הרעיון שהאדם נמדד לפי הישגיו הכלכליים-חברתיים בלבד.
כמובן, תפיסה זו מתעלמת מערכי המשפחה ומהערך הלאומי החשוב של ריבוי ילדים, במיוחד לאחר השואה ונוכח ההתמודדות שלנו עם הבעיה הדמוגרפית. אנשי השמאל אוהבים כנראה להזכיר את הבעיה הדמוגרפית רק כדי לעודד מתן חלקים מארץ ישראל לערבים, ולא כדי לעודד ילודה בישראל.
ראוי היה שדובר משרד התרבות יבהיר את עמדת המשרד, האם העדרה של אם למשפחה ברוכת ילדים בין מדליקות המשואות בסימן 'זמן נשים' הוא אכן עמדה עקרונית, או שמא נפלה טעות מצערת. והאם בכוונת משרד התרבות למצוא דרך לתקן את המעוות ולהעלות על נס את תרומתן של נשים יקרות אלו, שזוכות להגשים את הערך הגדול מכול, מקדישות את חייהן להבאת חיים לעולם ומוסרות את ימיהן ולילותיהן לגידול ילדיהן וחינוכן, לתפארת העם והארץ.

שבירת המשוואה
אמנם כן, עלינו להתאמץ להוכיח כי המשוואה הקובעת שילדי משפחה ברוכת ילדים נחשלים יותר מבחינה לימודית וכלכלית אינה נכונה.
ואכן, פרופ' דוד צוריאל הראה במחקריו כי יש יתרונות לימודיים למי שגדל במשפחה ברוכת ילדים, שכן הילדים בה זוכים ללמידה מתווכת, וכך הם זוכים לקלוט את המידע מזוויות שונות, שמעשירות את תפיסתם. אגב, פרופ' דוד צוריאל מבר-אילן הוא אדם שומר מצוות, אוהב העם והארץ, ואילו פרופ' אפרים יער הוא איש שמאל חילוני. אולי כל אחד מעדיף לחקור את מה שחשוב בעיניו.

היתרון הלאומי
רוב המחקרים שנעשים בעולם בנושא משפחות ברוכות ילדים אינם מתאימים לציבור היהודי הדתי, שמעריך לימוד ותרומה לחברה. ואף על פי כן עלינו להתאמץ שיחד עם ריבוי הילדים, נזכה להעניק להם את החינוך המיטבי מבחינה ערכית ולימודית.
בפועל, ברור שמשפחות ברוכות ילדים מקרב הציבור הדתי תורמות מאוד למדינה. ילדיהן נאמנים לתורה, לעם ולארץ, נוטלים חלק מלא בביסוס כלכלת המדינה, והבנים משתדלים לשרת ביחידות הקרביות. לעומת זאת, משבר כלכלי חמור ניצב לפתחן של מדינות המערב, שיחד עם הפיתוח המדעי והכלכלי הזניחו את ערכי המשפחה, וכעת אין להן מספיק צעירים שימשיכו לקיים את המפעלים והעסקים. והמצב רק ילך ויורע, ואותם אנשים שמיעטו להוליד ילדים כדי להיטיב את מצבם הכלכלי, ייאלצו להתמודד עם ירידה משמעותית ברמת החיים בעקבות משבר קרנות הפנסיה.

ברכות הראייה למטיילים
מכיוון שבתי ספר רבים מוציאים בתקופה זו את התלמידים לטיולים שנתיים, ראוי להזכיר את ברכות הראייה שיש לברך במשך הטיול.
ואף שלכתחילה ראוי שכל אחד מהמטיילים יברך לעצמו, כאשר יש חשש שחלקם ישכחו לברך, אפשר שאחד יברך ויוציא את שאר המטיילים. ויש לשים לב שהמברך לא ראה את המראה המיוחד בשלושים הימים שקדמו לברכה, שאם ראה אינו יכול לברך, כי אין לו בו חידוש.

תקנת הברכה על נופים מרשימים
על חמישה נופים מרשימים תיקנו חכמים לברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית": על ימים, נהרות, הרים, גבעות ומדבריות (ברכות נד, א). שמתוך ראיית הנופים המיוחדים הללו אדם יכול להיפתח להתבונן בבריאה ולומר ברכה של שבח. וגם מי שאינו מתרגש מראיית הנופים הללו, כל זמן שראייתם נחשבת מרגשת בעיני רוב הבריות - חייב לברך.

ימים ונהרות
על ארבעה ימים מברכים בארץ ישראל: הים התיכון, ים סוף, ים כינרת וים המלח. אבל על אגם שנוצר על ידי סכר שעשו אנשים, גם אם יהיה גדול מאוד, אין מברכים, הואיל והברכה נתקנה כשבח למעשה הבורא ולא למעשי בני אדם.
על נהרות שבארץ ישראל אין מברכים, כי אינם גדולים מספיק.

הרים וגבעות
לגבי הרים, התנאי לברכה הוא שיהיו גבוהים במיוחד ביחס לסביבתם, ולגבי גבעות התנאי שצורתן תהיה מרשימה במיוחד, כגון שיש להן צוקים תלולים ומחודדים, כדוגמת הצוקים המרשימים שבמדבר יהודה. על ההרים הרגילים שבהרי יהודה, שומרון והגליל - אין לברך. אבל על ראיית גמלא, ארבל, מצדה וסרטבה מברכים, מפני שמראם מיוחד. וכן מברכים על התבור, שגובהו מרשים ויש לו מראה מיוחד.

הרים וגבעות שמברכים עליהם בארץ ישראל
כדי להמחיש את ההלכה, נזכיר את ההרים המפורסמים בארץ ישראל, שמטיילים נוהגים לנסוע כדי לראותם: בגולן - הר החרמון וגמלא; בגליל - ארבל, הר חזון, הר עצמון, הר מירון (בעיקר לכיוון צפון), רכס ראש הנקרה (בעיקר בחלקו המערבי); בשומרון ויהודה - הר גריזים והר עיבל, הר כביר, הר טמון, סרטבה, בעל חצור, כוכב השחר, מצדה, מצוק ההעתקים לכל אורכו בתצפית לבקעת ים המלח; בעמק יזרעאל - הר תבור, הגלבוע (בעיקר הר שאול); בכרמל - הר הכרמל מהמקומות שבהם הוא יורד בתלילות אל עמק יזרעאל או לים. בנגב ובאילת - המכתשים (מבט לתוך המכתש), הר ארדון (במכתש רמון), הר שלמה, הר צפחות.

מדבר
מדבר הוא מקום צחיח ושומם שיורדים בו מעט גשמים. גם על מדבר יהודה מברכים, ובתנאי שהמראה מעורר רושם, כגון שהולכים לטייל בתוכו וכל השטחים שמסביב שוממים, או שהולכים לנקודת תצפית כדי להביט במרחביו הצחיחים. אבל מי שרואה את המדבר תוך נסיעה שגרתית בכביש - אינו מברך.

מי שרואה ביום אחד מספר נופים
אין ראייה של הר גדול אחד פוגעת בברכה על ראיית הר אחר, שאם יראה את החרמון וייסע אחר כך לגליל לראות את הר מירון - יברך שוב "עושה מעשה בראשית". ורק על ראייה של אותו הר בתוך שלושים יום אין חוזרים ומברכים.
מי שרואה יחד כמה נופים שצריך לברך עליהם, יברך על כולם ברכה אחת. למשל, מי שנמצא במקום שממנו הוא רואה היטב את ים הכינרת ואת הארבל, יברך על שניהם ברכה אחת.

מי שרואה באזור אחד כמה הרים מרשימים
מי שהולך לטייל באזור שיש בו כמה גבעות מיוחדות שצורתן דומה, מכיוון שכולן שייכות לאותו אזור ויש דמיון בצורתן, גם אם יראה אותן בזו אחר זו יוציא את כולן בברכה אחת.
נופים מרשימים שרואים במשך הנסיעה, מי שמתפעל מהם יברך "עושה מעשה בראשית", ומי שאינו מתפעל לא יברך. ואם עוצרים את הנסיעה כדי להתבונן בהם, בוודאי שצריך לברך.
מתוך העיתון בשבע

רביבים

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
טבת תשפ"ב
רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג
רביבים
שמות עם שורשים
טבת תשע"ב
רביבים
שכר אנשי מערכת הביטחון
אב תשפ"ה

רביבים

רביבים
קהילה אחת, לב אחד: גבולות הפיצול בבית הכנסת
הרב אליעזר מלמד | אדר תשפ"ו
רביבים
מצוות מזוזה במעלית
הרב אליעזר מלמד
רביבים
יישוב הארץ
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ה
רביבים
בנס או בדרך הטבע
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ה

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב דוד דודקביץ'
הרב אליקים לבנון
הרב אליעזר מלמד
הרב שמעון קליין
הרב מרדכי גרינברג
הרב יהודה מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו