ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אָמַר הַשֵּׂכֶל: מַה שֶּׁהִתְרָעַמְתְּ מִמִּעוּט כַּוָּנָתֵךְ בַּעֲבוֹדָתֵךְ וְהוֹדָאָתֵךְ לֵאלֹהַיִךְ, וְכִי דִּבְרֵי פִיךְ דִּבְרֵי מוֹדֶה*, וְכַוָּנָתֵךְ בָּהֶם* כַּוָּנַת מְבַקֵּשׁ, וְלִבֵּךְ לְהוֹסִיף עַל הַטּוֹבָה וְלִשְׁאֹל* הַתְמָדָתָהּ, הוּא מִפְּנֵי שָׁלשׁ מִדּוֹת.
אהבת הנפש את עצמה
הַמִּדָּה הָאֶחָת, רֹב אַהֲבָתֵךְ אֶת נַפְשֵׁךְ, וְחֶפְצֵךְ לִמְשֹׁךְ הַנְּעִימוֹת אֵלֶיהָ, וְלֹא תִפְסְעִי פְסִיעָה לַעֲבוֹדַת הָאֵל וְלֹא לְזוּלָתָהּ, אֶלָּא שֶׁכַּוָּנָתֵךְ בָּהּ לְהִתְעַנֵּג בַּהֲנָאוֹת. וּכְבָר הִקְדַּמְתִּי לָךְ בִּתְחִלַּת רְפוּאָתִי, שֶׁתִּשְׁתַּדְּלִי בְּכָל יְכָלְתֵּךְ לְהַרְחִיק הַמִּדָּה הַמְגֻנָּה הַזֹּאת מִמֵּךְ, וּבָזֶה אֲקַוֶּה לָךְ הַטּוֹב.
אי הבנת החסד
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
46 - עבודת ה' חלק כ"ב
47 - עבודת ה' חלק כ"ג
48 - עבודת ה' חלק כ"ד
טען עוד
החשבת הנפש את עצמה
וְהַמִּדָּה הַשְּׁלִישִׁית, שֶׁאֵינֵךְ מַכֶּרֶת אֶת עַצְמֵךְ וְלֹא עִנְיַן הַנְהָגָתֵךְ, וְאַתְּ רוֹאָה אוֹתָךְ רְאוּיָה לַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַטּוֹבוֹת, וְאֵינֵךְ פּוֹסֶקֶת מִלְּבַקֵּשׁ אוֹתָן, וְכָל אֲשֶׁר תַּגִּיעִי מֵהֶן* עַל דָּבָר, מַחֲשַׁבְתֵּךְ עוֹלָה לְמַה שֶּׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ*, וְאֵינֵךְ רוֹאָה הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה רָאוּי לַגְּדוֹלָה שֶׁבָּעֲבוֹדוֹת מִמֵּךְ, וּכְשֶׁתִּהְיֶה מִמֵּךְ עֲבוֹדָה, תַּחְשְׁבֶהָ חֶסֶד מִמֵּךְ עָלָיו*, עִם יְדִיעָתֵךְ* מַחְסוֹרֵךְ אֵלָיו וְשֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָךְ.
וְאִלּוּ הָיִית מְגַלָּה הַסִּכְלוּת הַזֶּה מֵעָלַיִךְ, וַתְּעַיְּנִי בְּעַיִן פְּקוּחָה, וְהָיִית יוֹדַעַת כִּי הַבּוֹרֵא אֲשֶׁר בְּרָאֵךְ חוֹשֵׁב עָלַיִךְ וְיוֹדֵעַ בַּטּוֹב לָךְ וּבְמַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב יוֹתֵר מִמֵּךְ, הָיִית רוֹצָה בְּמַה שֶּׁיַּגִּיעֵךְ* מֵהֶן, וַתִּגְדַּל הוֹדָאָתֵךְ לוֹ עֲלֵיהֶן בְּלֵב שָׁלֵם, וְלֹא הָיִית תּוֹלָה תִקְוָתֵךְ בְּמַה שֶּׁיַּטְרִידֵךְ* מֵהַכָּרַת מַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלַיִךְ מֵהֶן, וּפְרֹעַ חוֹבוֹת הָאֱלֹהִים עֲלֵיהֶן.
וּמַה שֶּׁאַתְּ רְאוּיָה* לוֹ, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תַגִּיעִי אֵלָיו, כְּשֶׁיִּתְחַיֵּב לָךְ בַּעֲבוֹדָתֵךְ, לֹא שֶׁתְּקַוִּי אוֹתוֹ בִּתְלוֹת דַּעְתֵּךְ בּוֹ.
___________________________________
דִּבְרֵי פִיךְ דִּבְרֵי מוֹדֶה – לשון דבריך הוא בהודאה לה' על טובותיו. וְכַוָּנָתֵךְ בָּהֶם וכו' – מטרת הודאתך היא כדי שהטובות ימשיכו ונמצא שהודאתך אינה אמיתית. וְלִשְׁאֹל – לבקש. חֶסֶד הַבּוֹרֵא – ה' משפיע טובה לאדם למרות שלא התפלל עליה וביקש אותה. בַּתְּחִלָּה – עוד קודם שביקשת. מֵהֶן – מהטובות. לְמַה שֶּׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ – מצפה לטובה גדולה יותר. תַּחְשְׁבֶהָ חֶסֶד מִמֵּךְ עָלָיו – שבעבודת המצוות הוא גומל חסד עם ה'. עִם יְדִיעָתֵךְ – למרות ידיעתך את האמת שאנו זקוקים לה' שימלא חסרוננו, וה' אינו צריך לנו כלל. רוֹצָה בְּמַה שֶּׁיַּגִּיעֵךְ – שמחה בחלקך. תִקְוָתֵךְ בְּמַה שֶּׁיַּטְרִידֵךְ – הציפייה לטובות גדולות יותר מונעת מהאדם לשמוח בחלקו ולהודות עליו. וּמַה שֶּׁאַתְּ רְאוּיָה וכו' – הטובה ניתנת לאדם כפי הראוי לו בשכר עבודתו.
ביאורים
על מנת שיוכל האדם לנקות את עצמו מנגיעות אישיות בעבודת ה', צריך האדם להתבונן בשלושה מישורים שדרושים תיקון:
הראשון – אהבת ההנאות והתענוגים. כפי שכבר הובא בראשית הפרק, תנאי בסיסי להתקדמות בעבודת ה' הוא הריחוק מהשעבוד לאהבת הנאות הגוף. כאשר האדם רדוף אחר תאוותיו, יהיה קשה לו מאוד לעבוד את ה' בטהרה, מפני שבכל פעם יחפש את התועלת שתגיע לו מהעבודה. כל תפילה, מעשה או לימוד, ילווה במחשבה כיצד יביא לו גמול טוב והנאה. כאשר אלו המניעים של האדם בעבודתו, הוא רחוק משלמות בה.
השני – חוסר הבנה בדרך קבלת הטוב. אדם עשוי לחשוב שהשפע האלוהי חל עליו רק מפני שהוא משתוקק אליו, ועל כן כל מעשיו מכוונים לאותה השתוקקות כדי שלא יפסיד את אותו שפע. האמת רחוקה מזה, ולמעשה השפע האלוהי אינו מגיע לאדם מהשתוקקותו אליו אלא הוא מתחיל מרצון ה' להשפיע על האדם חסד, שמגיע לאדם לעיתים גם בלי שישתוקק אליו ואפילו בלי ידיעתו.
השלישי – הערכה עצמית גבוהה מדי. אדם חושב שמגיע לו השפע האלוהי במעשיו ופעולותיו, וככל שמקבל אותו כך גוברת תשוקתו ליותר מכך, מפני שהוא ראוי לו בעיניו. אדם כזה עשוי לחשוב שעבודתו והודאתו לה' נעשים במידה רבה יותר ממה שהיה צריך לעשות, אך האמת הפוכה, ולמעשה כל מה שמגיע לאדם מאת ה' דורש מהאדם הודאה ועבודה גדולה הרבה יותר ממה שבכוחו לעשות.
כאשר יתבונן האדם על שלושת המישורים הללו, יהיה לו קל יותר להתחיל את העבודה כראוי ולהתנקות מקלקוליו. עליו להתרחק מרדיפת ההנאות, להכיר בכך שאינו צריך להשתוקק לטובה על מנת שה' ייתן לו אותה, וכן שכל מה שיעשה אינו מספיק לשלם על טובות ה' אליו, ועל האדם לסמוך על ה' שייתן לו בזמן את מה שיהיה ראוי לו לקבל.
הרחבות
•אל תבואני רגל גאווה
מַה שֶּׁהִתְרָעַמְתְּ מִמִּעוּט כַּוָּנָתֵךְ בַּעֲבוֹדָתֵךְ וְהוֹדָאָתֵךְ לֵאלֹהַיִךְ. רבנו בחיי מתייחס בדבריו לסכנה שבמידת הגאווה, הפוגעת באדם בכל המישורים: בינו לקב"ה, בינו לחברו ובינו לבין עצמו (עיין בהקדמת דרך חיים למהר"ל).
בינו לבין הקב"ה : "כל אדם שיש בו גסות הרוח - אמר הקדוש ברוך הוא: אין אני והוא יכולין לדור בעולם" [סוטה ה.].
בינו לבין חברו : "והנה (כדי) להיות כאיש אחד בלב אחד, צריך שתקדים מדת הכנעה ושפלות, שכל אחד יבטל דעתו לדעת הכלל. כמובן שאם כל אחד יאמר קבלו דעתי ו'אני ואפסי עוד', זה הוא מקור נפתח לכל שנאה וקטטות ומריבות... ומטעם זה נמצאת בעוונותינו הרבים מדה זו ביותר בישראל, אף שהם 'גוי אחד בארץ', כי באשר נפשם גבוהה ויש להם דעת ושכל חזק. על כן נמצא בהם פירוד לבבות ביותר, ודבר זה לא בא מפאת החיסרון אלא מצד המעלה" [ שם משמואל בהר תרע"ג].
בינו לבין עצמו : "שישמח בחלקו, כי מי שנכנסה בו הגאווה והגדוּלה - אין העולם וכל אשר בו מספיק לו לכלכלתו, לְגֹבַהּ לבו וּבְזוֹתוֹ מה שהגיע לחלקו ממנו" הגאוותן חושב תמיד שמגיע לו יותר, ואינו מעריך את מה שקיבל. "וכאשר יהיה נכנע, אין לנפשו אצלו שום מעלה, ומה שמזדמן לו מן העולם הוא מסתפק בו למזונותיו וּלְסִפְקוֹ" [ חובות הלבבות, שער הכניעה י].
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
"איזהו העשיר השמח בחלקו!"
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
