ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
פֶּרֶק תְּשִׁיעִי
אָמְרָה הַנֶּפֶשׁ: כְּבָר נִחַמְתָּנִי* בַּמֶּה שֶּׁיֵאַשְׁתָּנִי מֵהַשִּׂיג מִן הַדָּבָר הַזֶּה*, לְדַקּוּתוֹ וְעֹמֶק עִנְיָנוֹ, אַךְ גַּלֵּה לִי סוֹד עִנְיָנִי, וְהַכָּוָּנָה בְּהַעֲמָדָתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְקָרֵב לִי צוּרַת הַהֶכְרֵחַ וְהַצֶּדֶק בְּכָל יְכָלְתְּךָ מִן הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה*, וְלֹא יִהְיֶה עִנְיָנִי כְּעִנְיַן מִי שֶׁלֹּא הֵבִין אָפְנֵי טוֹבָתוֹ מִן הַמְּלָכִים, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַנִי*.
הסכל שמלך במשך שנה
וְהוּא, שֶׁבִּקְצָת אִיֵּי הֹדּוּ עִיר אַחַת, הִסְכִּימוּ יוֹשְׁבֶיהָ לְמַנּוֹת עֲלֵיהֶם אִישׁ נָכְרִי* בְּכָל שָׁנָה, וְכַאֲשֶׁר תִּשְׁלַם לוֹ הַשָּׁנָה, יוֹצִיאוּהוּ מִבֵּינֵיהֶם וְיַחֲזֹר עַל הָעִנְיָן* אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו קֹדֶם שֶׁיִּתְמַנֶּה עֲלֵיהֶם. וְהָיָה בַּמִּתְמַנִּים עֲלֵיהֶם אִישׁ אֶחָד סָכָל, לֹא יָדַע סוֹדָם בּוֹ*, וְקָבַץ מָמוֹנוֹת, וּבָנָה אַרְמוֹנוֹת וְחִזְּקָם, וְלֹא הוֹצִיא מֵעִירָם דָּבָר, וְהִשְׁתַּדֵּל לְהָבִיא כָּל אֲשֶׁר הָיָה לוֹ חוּץ לָעִיר, מָמוֹן וְאִשָּׁה וּבָנִים, אֵלֶיהָ. וְכַאֲשֶׁר נִשְׁלְמָה לוֹ הַשָּׁנָה, הוֹצִיאוּהוּ אַנְשֵׁי הָעִיר הַהִיא נָעוּר וָרֵק מִן הַכֹּל, וְהִפְרִידוּ בֵּינוֹ וּבֵין כָּל מַה שֶּׁבָּנָה וְקָנָה תְּחִלָּה וָסוֹף, וְלֹא מָצָא בְּצֵאתוֹ מְאוּמָה מִכָּל מַה שֶּׁהָיָה לוֹ בָּעִיר וְחוּצָה לָהּ. וְהָיָה מִתְחָרֵט וּמִתְאַבֵּל עַל טָרְחוֹ וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בְּמַה שֶּׁבָּנָה וְקָבַץ, וְהָיָה לְזוּלָתוֹ.
החכם שמלך במשך שנה
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
52 - עבודת ה' חלק כ"ז
53 - עבודת ה' חלק כ"ח
54 - עבודת ה' חלק כ"ט
טען עוד
וַאֲנִי יְרֵאָה שֶׁיִּקְרֵנִי מִקְרֵה הַכְּסִיל, אֲשֶׁר יָגַע בִּשְׁנֵי הָעִנְיָנִים, וְהִפְסִיד בִּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת, וְכֵיוָן שֶׁחַנַּנִי הָאֵל אוֹתְךָ*, הוֹרֵנִי וְהַרְאֵנִי עִנְיָנִי, וּמַה שֶּׁעָמַדְתָּ עָלָיו מִסּוֹד דְּבָרַי וְאָפְנֵי תַקָּנָתִי.
אָמַר הַשֵּׂכֶל: כְּבָר סִפַּרְתְּ בַּמָּשָׁל שֶׁהֵבֵאת צוּרַת עָמְדֵךְ בָּעוֹלָם, וְכִי עִנְיָנֵךְ בּוֹ כְּעִנְיַן הַמְּלָכִים אֲשֶׁר זָכַרְתְּ, וּכְבָר הִתְבָּרֵר אֶצְלֵךְ גֵּרוּתֵךְ* וּמְהִירוּת יְצִיאָתֵךְ, וְאַתְּ צְרִיכָה שֶׁתַּעֲשִׂי מַה שֶּׁעָשָׂה הַנִּלְבָּב הַנָּבוֹן, שֶׁיִּהְיֶה עִנְיָנֵךְ כְּעִנְיָנוֹ, וְאִם תַּטִּי מִמֶּנּוּ, אֵין לָךְ תּוֹעֶלֶת בִּדְבָרַי וְלֹא הֲנָאָה בִּמְלִיצָתִי.
אָמְרָה הַנֶּפֶשׁ: לוּלֵי חֶפְצִי בַּדָּבָר, לֹא הָיִיתִי חוֹקֶרֶת עַל מַה שֶּׁנֶּעְלָם מִמֶּנִּי מֵעִנְיָנִי.
___________________________________
נִחַמְתָּנִי – התישבה דעתי. הַדָּבָר הַזֶּה – בירור סתירת הגזירה והבחירה. מִן הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה – בקיצור דברים. הִגִּיעַנִי – נאמר לי הסיפור דלהלן. נָכְרִי – זר, שאינו מבני העיר. וְיַחֲזֹר עַל הָעִנְיָן וכו' – המלך המפוטר יחזור להיות כאחד האדם. סוֹדָם בּוֹ – שעתידים לסלקו בסוף השנה. נִלְבָּב – פיקח. מִי שֶׁנִּתְמַנָּה וכו' – המלך הקודם. בְּזוּלָתָהּ – בעיר אחרת. וְהָיָה – הייתה הרגשתו. עוֹמֵד – נשאר בעיר זמן רב. בִּשְׁנֵי הָעִנְיָנִים – השתדלותו בעיר וצאתו ממנה. אוֹתְךָ – השכל. גֵּרוּתֵךְ וכו' – בעולם הזה.
ביאורים
בפרק הקודם התברר שאמנם העולם מתנהל על פי גזירה אלוהית, וברצונו הוא ברא ומקיים את כל העולם, מכל מקום בתוך המסגרת שיצר ה' – ישנו מקום לבחירה של האדם, והאדם מקבל שכר על פי מעשיו. איננו יכולים להבין איך שני הדברים פועלים כאחד, כי זהו דבר עליון כל כך עד שבני אנוש כמונו מתקשים להבינו.
על הבנה זו שואלת הנפש מהשכל בפרק הנוכחי, לשם מה נברא האדם בעולם הזה: אם תכלית האדם היא שיוכל לעשות ככל אשר עולה על רוחו - מדוע יש שכר ועונש? ואם תכלית האדם היא להיות חלק מהבריאה שמגלה את כבוד ה' - מדוע נתן לו ה' את כוח הבחירה? הרי בכך עלול הוא לסטות מהמגמה הזאת ולא לקיים את רצון ה'.
עוד מבקשת הנפש מהשכל, שאף על פי שקשה להבין את היחס בין התנהלות העולם על פי הגזירה האלוהית לבין הבחירה של האדם - מכל מקום האם ישנו הסבר שיקרב את הדבר להבנתנו, כדי שנדע איך להתנהל בעולם בהתאם לתכליתו, ואיך לא נאבד גם את העולם הזה וגם את העולם הבא?
המשל לפקידים הממונים על מדינה לשנה אחת מתאר את הטעות שעלול האדם שלא יודע מה תכליתו בעולם לעשות – שיעזוב את העולם בלי להשיג כלום, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.
כיוון שאנו נמצאים בעולם למשך זמן קצוב, יש שטורחים על מנת ליהנות עכשיו, ונמצא שלא נהנו כלום כי עד שטרחו ואספו יכולת להשיג הנאות, כבר הסתיימה תקופת שהותם בעולם. ויש שטורחים על מנת לצבור זכויות לעולם הבא.
ואם כך מתחדדת השאלה, מהי התכלית שלשמה באנו לעולם? הרי היה מוטב לנו שלא נבראנו ומלכתחילה היינו מגיעים לעולם הבא.
הרחבות
•המלך האגואיסט
וְכַאֲשֶׁר יָדַע הַדָּבָר, לֹא נִתְעַסֵּק בִּמְאוּמָה מִמַּה שֶּׁנִּתְעַסֵּק בּוֹ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר זָכַרְנוּ, אַךְ הִשְׁתַּדֵּל וְטָרַח לְהוֹצִיא כָּל דָּבָר יָקָר שֶׁהָיָה בָעִיר הַהִיא לְעִיר אַחֶרֶת. רבנו בחיי משבח את המלך שלא דאג לאנשי העיר אלא לעתידו, ועל פניו יש בדבר אגואסיטיות. על המלך לדאוג לאנשי העיר ולא לטובתו האישית!
הרב קוק שואל שאלה זו: "כשאנו מתחילים במסילת ישרים ללמוד שיסוד החסידות הוא שהאדם לא נברא אלא להתענג על ד' וליהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הנצחי, נִסְלָד החוש המוסרי שלנו מפני האיגואיסמוס (אגואיזם), ואהבת התענוג שביסוד זה, ותובעים אנחנו יסוד יותר טהור ונקי משום תערובת הנאה".
בהמשך דבריו הוא מסביר שההתענגות על ה' אינה נובעת מדאגה עצמית (אגואיזם), אלא מרצון אידיאלי להתקרב לה' ולמלא את הגעגוע של הנשמה. כשהאדם בתחילת דרכו נראה לו הדבר כאגואיזם, מכיוון שהוא אינו מסוגל להבין את העומק של הרצון להתענג באלוהים. אבל כשיתקדם יבין שמדובר ברצון עמוק ואידאלי. התענגות זו תובעת מהאדם להיות שלם והיא מטילה עליו אחריות גם כלפי הכלל ואיננה הנאה אישית בלבד.
במשלו של רבנו בחיי באה לידי ביטוי תפיסתו את הגוף כצורר את הנשמה וחסר חשיבות עצמית, כפי שכתב: "וכל אשר נוסף העולם יישוב - נוסף שִׂכְלָם חורבן" [שער הפרישות ב], לכן לא נכון לדאוג לבניין העיר (ראה הרחבה - יום ט' אלול).
להצלחה ובריאות ופרנסה טובה: דרור, יפעת, ליאור, אלעד ותמר בני דרור ויפעת משה הי"ו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם מותר לפנות למקובלים?
איך עושים קידוש?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
קשה עליי פרידתכם
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
