ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
עניין זה רמוז גם בסוף פרשת נח שם מצינו:
"וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם" (בראשית י"א לא).
כל הראשונים התחבטו בהסבר המילים "וַיֵּצְאוּ אִתָּם" ונדחקו מאוד. לכן, נסביר שהכוונה לכלל המחנה של הגרים, שהצטרף למשפחתם של תרח ואברהם.
בתחילת פרשתנו מופיע שוב, והפעם הרבה יותר במפורש:
"וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן" (שם י"ב ה).
כאן חז"ל נתנו פרשנות חד משמעית: "ללמדך שהיה אברהם אבינו מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים" ( אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק כו, וברש"י על אתר). חז"ל הגדילו ודרשו את הביטוי "עָשׂוּ" כפשוטו: "והלא כל באי עולם אינם יכולין לבראות אפילו יתוש אחד ומה תלמוד לומר וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן מלמד שהעלה עליהם הקדוש ברוך הוא כאלו עשו אותם" (שם, נוסחא א פרק יב).
מדרש רבה לוקח אותנו עוד יותר רחוק:"ואם כן שגיירו למה אמר עשו? אלא ללמדך שכל מי שהוא מקרב את העובד כוכבים ומגיירו כאלו בראו" (פרשת לך לך פרשה לט).
המדרש מלמד אותנו כיצד אברהם ושרה פעלו ומתוך כך מלמד אותנו הדרכות והנהגות לדורות: "ומה ת"ל אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, מלמד שהיה אברהם אבינו מכניסן לביתו ומאכילן ומשקן ומאהיבן ומקרבן ומגיירן ומכניסן תחת כנפי השכינה, הא למדת שכל המכניס בריה אחת לתוך כנפי השכינה, מעלין עליו כאלו הוא בראו ויצרו וריקמו, א"ר ברכיה אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבש"ע ממה שאתה מביא אורה לעולם, שמך מתגדל בעולם, ומה היא האורה גאולה, שבשעה שאת מביא לנו אורה הרבה גרים באים ומתגיירים ונוספים עלינו"
(שיר השירים רבה פרשה א).
בדורנו זכינו לאור גדול, לאחר שנות חושך מרובות, שהגיעו לשיאן בשואה הנוראה. הקמת מדינת ישראל אפשרה את האצתו של הנס הגדול, נס קיבוץ הגלויות. מיליוני יהודים "צעדו" (ועדיין צועדים) לארץ ישראל ביבשה, באויר ובים, כשהם ממשיכים את דרכם של אברהם ושרה, העולים הראשונים. יחד עמם הגיעו ארצה כמה מאות אלפים, שאינם מוגדרים על פי ההלכה כיהודים, וחייבים לעבור תהליך גיור. רוב רובם הגדול של עולים אלה בא ממשפחות יהודיות, שעברו תהליך התבוללות (שנכפה עליהם) - אמותיהם או סבתותיהם שאינן יהודיות נשאו ליהודים.
אם המקורות שהבאנו לעיל מדריכים אותנו כיצד לנהוג בגויים גמורים, קל וחומר שאנו צריכים לנהוג כך במי שמוגדר על פי ההלכה "זרע ישראל" (אע"פ שהוא חייב גיור).
החברה הישראלית בכלל ובעיקר מנהיגה התורניים, חייבים לשאול את עצמם:
• האם גם אנחנו נוהגים בציבור גדול זה כתלמידים של אברהם ושרה?
• האם פתחנו את בתינו וליבנו כדי לקרבם תחת כנפי השכינה?
• האם הקצבנו משאבים וזמן כדי להפוך משימה זו למשימה לאומית?
• האם יכול להיות שהקצנו את המשאבים קודם כל להליך גיור פורמלי וטכני ואחר כך רק אם יתגיירו נקרב אותם, נאהב אותם ונפתח את בתינו בפניהם?
• האם לא כילינו את כוחותינו במחלוקות פנימיות שגרמו לפילוגים פנימיים, גם בתוך החברה שומרת המצוות והקשורה ללימוד תורה? במחלוקות שהפכו לסוגיות פוליטיות שקשורות בטבורן להלכות "קואליציה=גועליציה"? במחלוקות שמרחיקות את הרצון להתגייר מאזרחי מדינת ישראל הזקוקים לכך?
עדיין לא מאוחר, אנו קוראים לרבנים, לפוליטיקאים, לעסקנים למיניהם ולכל אחד ואחת מעם ישראל,
בואו ונצעד יחד עם אברהם ושרה בדרך שהם סללו עבורנו.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות שטיפת כלים בשבת
טעינה למחשבה
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
כאב הגלות ותקוות הגאולה
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם מותר לפנות למקובלים?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה
הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
