ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אנו יודעים על ההשלכות שיש לקיום מצוות על העולם והחברה, שבשמירת מצוות יש ממש בכדי ל'תקן עולם במלכות ש-ד-י'. במעגל הלאומי אומרת התורה כי גלות באה עקב הפיכת פנינו מאת פני ה', מצוות התורה. במעגל הקרוב יותר יש בזהירות מעבירות בכדי להועיל לחברה שומרת התורה: היא ערכית יותר, איכותית יותר וחברית יותר וגם ליחיד, ההישמרות מגזל ומאלימות, מחברה רעה ומעריות מצילה את הנזהר משלל סכנות ממשיות ונפילות פליליות בחיים.
כמובן, לקיום מצוות יש גם השלכה על 'איכות החיים' של האדם לעולם הבא כנגזרת של איכות וכמות מצוותיו. אבל קומה נוספת יש לשמירה מאיסורי תורה - קומת בריאות הנפש, קומת הנורמאליות הקיומית.
מרן הרב קוק מסביר, שעל הנפש ותחלואיה יש למצוות ובייחוד לעבירות השלכה דרמטית.
בריאות הנפש, המרץ והחריצות או העגמימות והעצלות - מקורן בעבירות. חלישות גופנית או נפשית, דיכאון או חוסר בטחון עצמי - מקורן בהתרשלות, באי הקפדה בשמירת איסורי תורה. זאת מפני שגם לעבירה יש חיוּת, חיוניות שלילית. העבירות, מסביר הרב קוק, משדרות את חיותן שלהן לאוויר העולם ולעולמו של האדם - ושידור זה נקלט אצל האדם באופן משובש. קליטה משובשת יוצרת 'רעש רקע', חוסר קליטה עצמית של הנשמה, כאילו על התדר הייחודי של האדם 'מתלבש' תדר חיצוני, מין 'רדיו פירטי' שתדריו הם ההיפך מלהיות 'ערוצי הקודש'.
בין משבשים אלו נמצאים לדברי הרב, גם ספרים תמונות או עיתונים שתוכנם זר לנשמה היהודית הקדושה, מעשים רעים ונטיות נפש עכורות, כשבימינו נוספו לרשימה עוד כהנה וכהנה מדללי נשמה ומעכירי אורותיה.
כך נמצא, שהאדם שאינו שומר על המצוות אך מודע לרוחניותו, נמצא במרוץ אחר המפגש הנכסף בין גוף לנפש, מבקש את עצמיותו, מתחקה אחר ה'אני' שלי, מוציא הון רב על חוגים וקבוצות למודעות עצמית / חיבור לרוחניות / מציאת האושר - אך בה בעת, על ידי עשיית עבירות, הוא הולך ומתרחק מכל אלה. מפני שהמזון הייחודי לנשמה היהודית הינו מצוות, מפני שהיא והן מקורן אחד.
כך מתאר הרב קוק את מסכת ההשפעות מצוות- נפש:
"על ידי מעשים רעים ונטיות עכורות מתחשכת אורה של הנשמה ומעינה נכבש, והאדם סופג לו את רוחניותו מכלים אחרים, מרשמי חוץ, של עולמים, ספרים, נפשות ומעשים, ורשמי החוץ פועלים עליו בצורה מדולדלת... והאדם הולך בלא כח לפני רודפיו. איבד אז את הצינור המשפיע לעצמיותו ממקור החיים המיוחד לו - ואת שמו לא ידע".
כמו שאין דיאטה על בסיס זלילת בשרים, אין רכישת כושר גופני על ידי עצלות ופינוקים, אין הצלחה בלימודים על ידי קריאת עיתונים ואין ניצחון על הטרור בהבלגות ואיפוקים - כך גם אין איכות לנפש על ידי עבירות ואיסורים!
לדבר זה רומז הרמב"ן בפירושו למצוות שילוח הקן בפרשתנו. הוא מסביר שהתועלת מקיום המצוות אינה לה' אלא היא לאדם, וזאת במישורים של אמונות ומידות טובות, ואילו העבירות מרחיקות מאלו. העבירות 'מלכלכות' את המחצב היקר שבתוכנו, מורידות את ערכו לעפר, ושמירה על המצוות וההימנעות מאיסורי תורה מזקקות ומבהיקות את הופעותיה של הנשמה.
"שהכוונה בכל מה שנצטווינו, שיהיו בריותיו צרופות ומזוקקות בלא סיגי מחשבות רעות ומידות מגונות"
כל כמה שנכונים הדברים לגבי יחיד - עשרות מונים מדויקים הם במישורים הצבורים ואף הלאומיים, בהם לנקיות הנפש של המנהיג יש השלכות על הכלל כולו.
מנהיגים בישראל, בכירים ונבחרים, בכל רמה ובכל מערכת - גם הם הנם בני אדם, גם הם יהודים קדושים המצווים על מצוות התורה. לכן גם עליהם פועלת ההידלדלות הנמסכת באדם עקב עבירות ואיסורים. אכילת מאכלות אסורים, היטמאות בעריות והזנה עצמית מתמדת ברוחניות מסוגים זרים לנשמה בונה אותם לרעה.
כשתהליכים אלו מתמשכים - יש להם השפעות חריפות גם על עולמם הרוחני של מנהיגים, וממילא על מסכת 'הערכים' שלהם, על החלטותיהם ועל סדרי העדיפות שלהם במישורים שבין ישראל לעמים. והתנתקות מביאה להתנתקות, המתנתק ממצוות התורה יתנתק עם כך מן הארץ ומן העם.
"תנא דבי ר' ישמעאל: עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר 'ונטמתם בם' אל תקרי ונטמתם (לשון טומאה) אלא ונטמטם" (לשון טמטום, במשמעות של אטימות הלב או המח).
הציונות המידלדלת, הנחישות האובדת, העמידות המוקלשת מול האויב, אהבת ארץ שהפכה לאיבה אל חלקים ממנה הינם מתוצאות תהליכים אלו. גם ההתנתקות המתוכננת - חלילה - אינה פרי של 'ראייה פוליטית מחודשת ואמיצה' אלא של אותה השפעת איסורים רעילים על תוככי הנשמה היהודית העדינה.
כי לא סוד הוא שחוסנם של רבבות אלפי ישראל שומרי תורה הנתונים בחזית הטרור והשכול רבה, גדולה ומוצקה משל אחינו אהובינו בני ישראל הרחוקים עתה מהקפדה על איסורי תורתם, בין אם הם מיישבים את הארץ ביש"ע ובין בערפה של המדינה. עצמתה של תורה, כוחן הגבישי של המצוות וההימנעות מעבירות פעלו אלו, כמובן, בחוברת עם תלמוד תורה, תפילה וחסד.
יש קשר ישיר בין חוסר תורני לחוסן לאומי, וגם זה הוא אור מאורות הרב קוק. דברים כאלו המליץ הרב קוק להסביר לצעירים עוזבי תורה, ש"ראוי שהם מצדם יראו את חבתם ליהדות ולמצות, לכל הפחות לעיקריות וחמורות שבהן, כי בזה הם עושים חסד ומשפט עם כלל ישראל".
בחודש התשובה, ומתוך הבטחת התורה שאין ישראל ניגאלין גאולה שלימה אלא בתשובה, נצפה ונתפלל לשלמות בכבוד שמים, כבוד התורה כבוד ישראל וכבוד המדינה לאור שלימות בתורה ומצוותיה - מצוות עשה ולא תעשה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
