על חוסר תורני וחוסן לאומי | הרב יחזקאל פרנקל | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
כי תצא

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חנה בת חיים

4 דק' קריאה

פרשת כי תצא מחזיקה בשיא: יש בה את מספר המצוות הגדול ביותר בתורה לפרשה אחת - יותר מעשרה אחוז ממצוות התורה נמצא בה. לכן, יש מקום לדיבור על ערכן של מצוות, עשה ולא תעשה, ובעיקר על ההשלכות שיש לקיום מצוות או עשיית עבירות חלילה, על הנפש, היינו על הפרט, על האדם החי.

אנו יודעים על ההשלכות שיש לקיום מצוות על העולם והחברה, שבשמירת מצוות יש ממש בכדי ל'תקן עולם במלכות ש-ד-י'. במעגל הלאומי אומרת התורה כי גלות באה עקב הפיכת פנינו מאת פני ה', מצוות התורה. במעגל הקרוב יותר יש בזהירות מעבירות בכדי להועיל לחברה שומרת התורה: היא ערכית יותר, איכותית יותר וחברית יותר וגם ליחיד, ההישמרות מגזל ומאלימות, מחברה רעה ומעריות מצילה את הנזהר משלל סכנות ממשיות ונפילות פליליות בחיים.

כמובן, לקיום מצוות יש גם השלכה על 'איכות החיים' של האדם לעולם הבא כנגזרת של איכות וכמות מצוותיו. אבל קומה נוספת יש לשמירה מאיסורי תורה - קומת בריאות הנפש, קומת הנורמאליות הקיומית.

מרן הרב קוק מסביר, שעל הנפש ותחלואיה יש למצוות ובייחוד לעבירות השלכה דרמטית.
בריאות הנפש, המרץ והחריצות או העגמימות והעצלות - מקורן בעבירות. חלישות גופנית או נפשית, דיכאון או חוסר בטחון עצמי - מקורן בהתרשלות, באי הקפדה בשמירת איסורי תורה. זאת מפני שגם לעבירה יש חיוּת, חיוניות שלילית. העבירות, מסביר הרב קוק, משדרות את חיותן שלהן לאוויר העולם ולעולמו של האדם - ושידור זה נקלט אצל האדם באופן משובש. קליטה משובשת יוצרת 'רעש רקע', חוסר קליטה עצמית של הנשמה, כאילו על התדר הייחודי של האדם 'מתלבש' תדר חיצוני, מין 'רדיו פירטי' שתדריו הם ההיפך מלהיות 'ערוצי הקודש'.

בין משבשים אלו נמצאים לדברי הרב, גם ספרים תמונות או עיתונים שתוכנם זר לנשמה היהודית הקדושה, מעשים רעים ונטיות נפש עכורות, כשבימינו נוספו לרשימה עוד כהנה וכהנה מדללי נשמה ומעכירי אורותיה.

כך נמצא, שהאדם שאינו שומר על המצוות אך מודע לרוחניותו, נמצא במרוץ אחר המפגש הנכסף בין גוף לנפש, מבקש את עצמיותו, מתחקה אחר ה'אני' שלי, מוציא הון רב על חוגים וקבוצות למודעות עצמית / חיבור לרוחניות / מציאת האושר - אך בה בעת, על ידי עשיית עבירות, הוא הולך ומתרחק מכל אלה. מפני שהמזון הייחודי לנשמה היהודית הינו מצוות, מפני שהיא והן מקורן אחד.
כך מתאר הרב קוק את מסכת ההשפעות מצוות- נפש:

"על ידי מעשים רעים ונטיות עכורות מתחשכת אורה של הנשמה ומעינה נכבש, והאדם סופג לו את רוחניותו מכלים אחרים, מרשמי חוץ, של עולמים, ספרים, נפשות ומעשים, ורשמי החוץ פועלים עליו בצורה מדולדלת... והאדם הולך בלא כח לפני רודפיו. איבד אז את הצינור המשפיע לעצמיותו ממקור החיים המיוחד לו - ואת שמו לא ידע".

כמו שאין דיאטה על בסיס זלילת בשרים, אין רכישת כושר גופני על ידי עצלות ופינוקים, אין הצלחה בלימודים על ידי קריאת עיתונים ואין ניצחון על הטרור בהבלגות ואיפוקים - כך גם אין איכות לנפש על ידי עבירות ואיסורים!

לדבר זה רומז הרמב"ן בפירושו למצוות שילוח הקן בפרשתנו. הוא מסביר שהתועלת מקיום המצוות אינה לה' אלא היא לאדם, וזאת במישורים של אמונות ומידות טובות, ואילו העבירות מרחיקות מאלו. העבירות 'מלכלכות' את המחצב היקר שבתוכנו, מורידות את ערכו לעפר, ושמירה על המצוות וההימנעות מאיסורי תורה מזקקות ומבהיקות את הופעותיה של הנשמה.

"שהכוונה בכל מה שנצטווינו, שיהיו בריותיו צרופות ומזוקקות בלא סיגי מחשבות רעות ומידות מגונות"
כל כמה שנכונים הדברים לגבי יחיד - עשרות מונים מדויקים הם במישורים הצבורים ואף הלאומיים, בהם לנקיות הנפש של המנהיג יש השלכות על הכלל כולו.

מנהיגים בישראל, בכירים ונבחרים, בכל רמה ובכל מערכת - גם הם הנם בני אדם, גם הם יהודים קדושים המצווים על מצוות התורה. לכן גם עליהם פועלת ההידלדלות הנמסכת באדם עקב עבירות ואיסורים. אכילת מאכלות אסורים, היטמאות בעריות והזנה עצמית מתמדת ברוחניות מסוגים זרים לנשמה בונה אותם לרעה.

כשתהליכים אלו מתמשכים - יש להם השפעות חריפות גם על עולמם הרוחני של מנהיגים, וממילא על מסכת 'הערכים' שלהם, על החלטותיהם ועל סדרי העדיפות שלהם במישורים שבין ישראל לעמים. והתנתקות מביאה להתנתקות, המתנתק ממצוות התורה יתנתק עם כך מן הארץ ומן העם.

"תנא דבי ר' ישמעאל: עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר 'ונטמתם בם' אל תקרי ונטמתם (לשון טומאה) אלא ונטמטם" (לשון טמטום, במשמעות של אטימות הלב או המח).

הציונות המידלדלת, הנחישות האובדת, העמידות המוקלשת מול האויב, אהבת ארץ שהפכה לאיבה אל חלקים ממנה הינם מתוצאות תהליכים אלו. גם ההתנתקות המתוכננת - חלילה - אינה פרי של 'ראייה פוליטית מחודשת ואמיצה' אלא של אותה השפעת איסורים רעילים על תוככי הנשמה היהודית העדינה.

כי לא סוד הוא שחוסנם של רבבות אלפי ישראל שומרי תורה הנתונים בחזית הטרור והשכול רבה, גדולה ומוצקה משל אחינו אהובינו בני ישראל הרחוקים עתה מהקפדה על איסורי תורתם, בין אם הם מיישבים את הארץ ביש"ע ובין בערפה של המדינה. עצמתה של תורה, כוחן הגבישי של המצוות וההימנעות מעבירות פעלו אלו, כמובן, בחוברת עם תלמוד תורה, תפילה וחסד.

יש קשר ישיר בין חוסר תורני לחוסן לאומי, וגם זה הוא אור מאורות הרב קוק. דברים כאלו המליץ הרב קוק להסביר לצעירים עוזבי תורה, ש"ראוי שהם מצדם יראו את חבתם ליהדות ולמצות, לכל הפחות לעיקריות וחמורות שבהן, כי בזה הם עושים חסד ומשפט עם כלל ישראל".

בחודש התשובה, ומתוך הבטחת התורה שאין ישראל ניגאלין גאולה שלימה אלא בתשובה, נצפה ונתפלל לשלמות בכבוד שמים, כבוד התורה כבוד ישראל וכבוד המדינה לאור שלימות בתורה ומצוותיה - מצוות עשה ולא תעשה.

כי תצא