ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
אמנם ישאל השואל - גם בארצנו יש פגועים וסכנות רבות, וכיצד ההינו ראשי המדינה לקרוא ליהודי צרפת לעלות ארצה? והתשובה נעוצה בכך, שלמרות כל הסכנות, זו ארצנו וביתנו, והאדם מרגיש מוגן בביתו. לארצנו אנו שבים באהבה וחיבה, והפיגועים הם רק זרז ותירוץ. יעידו על כך כל עולי צרפת הצדיקים, ולהבדיל בין חיים לחיים – ארונותיהם של הקדושים הי"ד שהובאו לקבורה בירושלים הקדושה.
והנה, כנגד כל התנועה לשוב ארצה, ניצב ראש ממשלת צרפת מנואל ואלס והצהיר – "בלי יהודים, צרפת לא תהיה אותה צרפת. אם היהודים יעזבו את המדינה במספרים גדולים, הנשמה של הרפובליקה הצרפתית תהיה בסיכון".
הצהרה זאת איננה חדשה, קדם לו בשנים רבות... פרעה. וכך אמר עוד בטרם הפך את ישראל לעבדיו –"הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, הבה נתחכמה לו, פן ירבה... ונלחם בנו ועלה מן הארץ". חששו של פרעה אינו מובן – אם הוא חושש מעם ישראל, ובני ישראל עדיין אינם עבדיו, עליו לשמוח שעם ישראל יעלה ויעזוב את מצריים.
בעקבות קושיא זו, יש מרבותינו (סוטה יא) שנדחקו ואמרו שהדברים נאמרו בלשון סגי נהור, ובאמת הכוונה – ועלינו מן הארץ. פרעה חשש שבני ישראל יגרשו את המצרים ממצריים.
אולם, אור החיים הקדוש מביא שם גם פירוש על פי הפשט – פרעה אכן חשש שבני ישראל יעזבו את מצריים. "הלא תמצא, כי כל המלכים וגדולי העמים יתחכמו לפאר מלכותם בעם מכובד, ומה גם בעם ישראל כי שם ומעלה מיוחדת לו. ואין לך אומה ששלטה בישראל, שלא הייתה מעולה על כל האומות, בסוד – 'היו צריה לראש'... וכי יצאו מהעיר, תהיה העיר פחותה ובזויה".
אכן, צרפת חוששת שעזיבת היהודים תחליש את הכלכלה הצרפתית, ואולי גם את 'נשמת הרפובליקה הצרפתית'. תופעה מעין זו אירעה לספרד ופורטוגל, שלאחר גירוש יהודיהם, החלו לשקוע והפכו מאימפריות גדולות למדינות עניות. ולהיפך – האימפריה התורכית שגשגה בעקבות קליטת היהודים המגורשים. כך מוצאים אנו גם כיום מדינות רבות, שמתהדרות בפרסי נובל רבים, שהובאו אליהם על ידי האחוז הקטן/ האפסי של היהודים המתגוררים בהם.
תופעה זו היא הביטוי החיצוני לתופעה רוחנית פנימית, העומדת בעומק פרשיות יציאת מצריים, שאנו קוראים בהם בשבועות אלה. לרוע בעולם אין כוח מעצמו, כוחו מגיע מהטוב שהוא שואב אליו ('ניצוצות שנפלו לקליפות' – בשפת תורת הפנימיות). והדברים פשוטים, שהרי אפילו את הכוח הפיזי שבו האדם משתמש כדי לחטוא, הוא מקבל בכל רגע מהקב"ה, ובאותה שנייה אלוקים יכול היה ליטול את חייו. באותה מידה, הגויים מקבלים כוחות בזכות ישראל המתגוררים במדינותיהם.
כך מוצאים אנו במסכת פסחים, שכל כסף וזהב שיש בעולם, אסף יוסף והורידו למצריים, כשבאו כל הארץ לשבור בר במצריים. כך בזכות ברכתו של יעקב, היה הנילוס עולה לרגליו של פרעה, ונמצא שברכת יעקב העצימה את הילתו של פרעה. וכך משעה שבאו ישראל למצריים, הפסיק הרעב, ושוב זרעו וקצרו במצריים. נמצא שכוחותיהם של ישראל, הפכו את מצריים למעצמה עולמית. אין פלא שפרעה רצה שישראל יישארו במצריים.
אולם, ביציאת מצריים מתהפכת התמונה. ישראל יוצאים ברכוש גדול ומרוקנים את מצריים. העושר העולמי מתגלגל בסוף לידי ישראל, ולהיפך – העושר בא בזכות הדגן שצמח באדמת מצריים. גם משה רבינו, מושיעם של ישראל, מתגדל בארמון פרעה, ולומד שם דרכי הנהגה ומלוכה. כך מלך מצריים בעצמו הפך לחונך של הנהגת ישראל.
ובהתאמה – תקופה זו של ימי השובבי"ם, התקופה שבה אנו קוראים את פרשיות יציאת מצריים, זוהתה בידי חכמי הפנימיות כתקופה המתאימה לתשובה גדולה. הטוב שנפל בידי הרע, נחלץ בעזרת תשובתם של ישראל, והכל מתהפך עד שמתברר שכוחות הרע סייעו לצמיחתם של כוחות הטוב.
ובשבוע זה – אנו מתפללים לתשובה גדולה – תשובת ישראל לאבינו שבשמיים וחילוצינו מכל המצרים-המיצרים, ותשובת כל ישראל לארצנו הקדושה ולגאולה שלימה במהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
